דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 המצביע על שינויי עומק מדאיגים במערכת האקולוגית בים התיכון

הים מתחמם, הפלסטיק מצטבר והמינים המקומיים נעלמים: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 המצביע על שינויי עומק מדאיגים במערכת האקולוגית בים התיכון

עיקרי הממצאים בדוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2024 מצביעים על התחממות של הים, עלייה במפלס הים, חדירת מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים, זיהום מתמשך ופסולת פלסטיק נרחבת. לצד מגמות מדאיגות הדוח מצא גם סימני התאוששות נקודתיים, בהם שיפור באיכות המים בדרום מפרץ חיפה, התאוששות מין חילזון הצינוריר הבונה וירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 ממחיש באופן חד וברור את האתגרים המורכבים העומדים בפני הסביבה הימית של ישראל:  התחממות, זיהום ופסולת לצד לחץ גובר על המגוון הביולוגי. ממצאי הדוח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול בשיתוף משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים לקידום רגולציה, אכיפה ושיקום סביבתי, כדי להגן על הים התיכון למען הדורות הבאים."

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: "משרד האנרגיה והתשתיות משקיע תקציבים גדולים בניטור הים העמוק על מנת להבטיח פיתוח מבוסס ידע ונתוני מעקב אחרי שינוים, במיוחד בתקופה מאתגרת של שינוי האקלים ושינויים טכנולוגיים המתרחשים ביבשה ובים. משרד האנרגיה אמון על פיתוח תשתיות אנרגיה בים, כגון פיתוח תגליות הגז, קירור תחנות כוח, והתפלת מי ים. המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי, שעשוי לשמש בעתיד גם כשטח לפיתוח כלכלה כחולה באמצעות טכנולוגיות התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי אנרגיה ואקלים בצורה בת קיימא, תוך שמירה על המצב הסביבתי של הים התיכון בהתאם לאמנות בינלאומיות, ותוך שמירה על בטיחות התשתיות הלאומיות בים. פיתוח בר קיימא נשען על מידע שנצבר לאורך זמן."

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל:  "תוכנית הניטור הלאומית שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל היא תשתית מדעית ארוכת טווח, הפועלת ברציפות מזה עשרות שנים ומהווה נדבך מרכזי במחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה.

"גם בשנת 2024, תחת מגבלות משמעותיות ובהן אתגרים ביטחוניים, שיבושי ניווט GPS ומגבלות מעבדתיות, חוקרי וחוקרות המכון וצוותי הים פעלו במאמץ מקצועי מתמשך כדי לשמור על רצף הנתונים ועל איכותם, מתוך הבנה לחשיבותו של מידע אמין לאורך זמן. ממצאי דוח 2024 מצביעים על המשך התחממות מי הים התיכון בקצב משמעותי, על עלייה מואצת במפלס הים ועל העמקת תהליכים של חדירת מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים – תהליכים המשנים את מבנה המערכת האקולוגית הימית באזורנו. לצד זאת, הדוח מתעד גם מגמות חיוביות נקודתיות, ובהן שיפור באיכות המים בדרום מפרץ חיפה, התאוששות של מינים מהותיים לבתי הגידול החופיים וירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים, המעידות על תרומתם של צעדי מדיניות, רגולציה ואכיפה מבוססי מדע. הנתונים שמפיק המכון במסגרת תוכנית הניטור מהווים כלי מרכזי לתמיכה בקבלת החלטות ומעקב אחר יעילות קבלת ההחלטות בטווח הארוך, להערכת סיכונים סביבתיים ובריאותיים ולתכנון ארוך טווח של ניהול משאבי הים. בעידן של שינוי אקלים מואצים ולחצים אנושיים גוברים, המשך ההשקעה בניטור מדעי רציף הוא תנאי הכרחי לשמירה על חוסנה של הסביבה הימית  בישראל וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד."

המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024, המציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל. ממצאי הדוח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.05 מעלות צלזיוס בשנה. בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך העלייה במליחות והחמצת מי הים. כל זה – כתוצאה משינוי האקלים ברמה עולמית. עם זאת, הדוח גם מצביע על כמה מגמות חיוביות כדוגמת התאוששות חילזון הצינוריר הבונה, מין חשוב האחראי על בניית הכרכוב של טבלאות הגידוד ומספק להן הגנה משבירה על ידי הגלים. הדוח נועד להוות כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.

תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות. על הביצוע אֲמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), על פי מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מֵימֵי חוֹפִין של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ואת ניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה בשנה הגופים מפרסמים את דוח הניטור, ובו מוצג מידע על מגמות שינוי האקלים, זיהום הים והמגוון הביולוגי בים.

את התוכנית מובילים לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה ויחידת המדען הראשי לצד מִינהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה והתשתיות והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. יחד מנחים ומרכזים את מימוש התוכנית השנתית, מרכיב מהותי בקבלת החלטות בדבר הסביבה הימית והחופית בישראל. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מידע ארוך טווח של מצב הסביבה הימית וכך משפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון רגולציה (אסדרה) ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית.

ממצאים עיקריים:

ניטור השפעות שינוי האקלים:

הפרק כולל מדידת מגמות שינוי בטמפרטורת מי הים, מפלס מי הים, מליחות מי הים ועוד. ממצאי פרק זה מהווים הוכחה ברורה להשפעת התחממות כדור הארץ ושינוי האקלים על הסביבה הימית, כפי שהיא נמדדת ברמה המקומית במימי הים תיכון של ישראל.

3. התחממות שכבת הים העליונה – בניתוח מעודכן של הנתונים עולה כי קצב התחממות השכבה העליונה של מי הים במזרח הים התיכון דומה לתחזית שפורסם על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), ועומד על כ- 0.05 מעלות בשנה. מדובר במצב בעייתי המשפיע על החי והצומח הימי המקומיים, המתקשים להתמודד עם עליית הטמפרטורה.
4. עלייה במפלס הים – בין השנים 1992 עד 2024 נמדדה עליית מפלס הים התיכון בכ-15 ס"מ, המהווה קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה אשר פורסם על ידי ה-IPPC. עליית מפלס מי הים תשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל. אחת הסכנות המרכזיות בעליית מפלס הים היא סכנת ההצפות בזמן סערות.
5. הימשכות מגמת החמצת מי הים בקצב איטי – החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. ייתכן והעליה בריכוז הפחמן הדו חמצני נובעת משחרור פחמן דו חמצני ממקור ימי בשל התחממות הים. המשמעות העיקרית של החמצת מי הים היא הפיכת הים ששימש עד כה כמבלע לפחמן דו חמצני למקור לשחרור נוסף של פחמן דו חמצני לאטמוספרה ולהגברת שינוי האקלים ועלייה בשכיחות של אירועי הקיצון. כמו כן, החמצת הים פוגעת ביכולת של מינים ימיים דוגמת צדפות ואלמוגים להשקיע ולבנות שלד גירני.

מגוון ביולוגי:

פרק זה מתמקד בניטור פרמטרים ביולוגיים, דוגמת עושר ומגוון מינים ומצב החי הימי בעמודת המים, בקרקעית הרכה ועל גבי בתי גידול בעלי מצע קשה. תוצאות פרק זה מעידות על השינויים שהתרחשו בחברת החי והצומח של חופי ומימי ישראל, בין אם ישירות בשל השפעת האדם (זיהום, דייג יתר, מינים פולשים) ובין אם בשל התחממות, החמצת והמלחת הים.

4. מינים פולשים – התחממות מי הים מעודדת התבססות של מינים פולשים, שפלשו מים סוף המשנים באופן קיצוני את הרכב חברת החי והצומח בים התיכון. תוצאות הניטור מראות כי אחוז המינים הפולשים בין החי השוכן על המצע החולי נותר יציב אך גבוה, ברמה דומה לממצאים משנת 2022-2023. המינים הפולשים מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום בכל העומקים שנבדקו. בדיגום בשנת 2024 אחוז המינים הפולשים נע בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים ומעלה.
5. על המצע הקשה, ממשיכה מגמת ההתבססות של מינים פולשים דוגמת האצה האדומית הפולשת מהמיןAsparigopsis tocxiformis. מדובר באצה רעילה שלא נאכלת על ידי הדגים וחסרי החוליות בים התיכון ולכן גדלה ללא בקרה. סערות הקיץ מנתקות את האצה מהסלעים ומתקבלת היערמות שלה על החופים, מה שיוצר מטרד בעיקר בחופי הקריות. מינים פולשים נוספים שהתבססו ומתרבים במצע הסלעי הם דגי הזהרון Pterois miles, וקיפודי הים מזן "נזירית ארוכת הקוצים", שהיו עד לאחרונה מוכרים מחופי אילת. מינים אלה ארסיים ומהווים מטרד גם לבני האדם.  דגי הזהרון בעיקר התבססו כטורפים מוצלחים של דגים קטנים בשוניות הסלעיות.
6. היעלמות מינים מקומיים – מאז שנת 2023 בולטים בהיעדרותם שני מינים מקומיים של דגים שהיו בעבר נפוצים ברשתות ספינות דיג המכמורת – מולית אדומה (שם עממי: ברבוניה אדומה, סולטן איברהים) ושישן משורטט (שם עממי: מרמיר). ממצא זה מדאיג וחזר על עצמו גם בתוצאות ניטור של 2024. החשש הוא שמינים מקומיים בעלי העדפה למים ממוזגים נעלמים בשל התחממות הים. ברכסי הכורכר ממשיכה מגמה רב שנתית של היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות. האצות המקומיות יצרו בעבר "יערות" גבוהים שהיוו בית גידול לבעלי חיים קטנים. האצות הפולשות קטנות יותר ואינן מייצרות את התנאים שיצרו בעבר המקומיות, מה שמשפיע על כל המערכת.
7. בשנת 2022 תועד בדוח הניטור אירוע יובש חריג בטבלאות הגידוד שהביא לתמותה של חסרי חוליות צמודי סלע, דוגמת חילזון הצלחית. אירועי יובש חריג מתרחשים לרוב בשל שפל קיצוני ורוח מזרחית חזקה. אירוע דומה תועד גם באפריל 2024.

איכות מימי הים התיכון בישראל:

הפרק כולל ניטור של מזהמים במי הים, בקרקעית, בשפכי נחלים וברקמות בעלי חיים ימיים בים ובמעגנות לאורך חופי ישראל. ממצאי הניטור מהווים מקור מידע אמין אליו ניתן להשוות את ממצאי הניטור המקומי הנדרש מבעלי היתרי הזרמה והטלה לים. ממצאי ניטור 2024 מצביעים על המשך מגמת עליה בזיהום כספית וקדמיום בקרקעית שבדרום מפרץ חיפה.

5. זיהום מתכות בקרקעית מפרץ חיפה – במפרץ חיפה קיים זיהום היסטורי של מתכות שהגיע משני מקורות: המפעלים המזרימים קולחין לקישון בדרום המפרץ ומפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, שנסגר בשנת 2004. בצפון המפרץ, נרשמת ירידה של רכיוזי כספית לרמות זיהום בינוניות  כספית שחדרה לתת הקרקע באתר תעשיות אלקטרוכימיות ממשיכה לחלחל לים דרך מי התהום. אמנם ממצאי הניטור מצביעים על שיפור מתמשך במצב הזיהום במתכות במפרץ, אך קצב השיקום איטי מאוד כתוצאה מהזיהום ההיסטורי. עבודות שיקום הקרקע ומי התהום באתר תעשיות אלקטרוכימיות לשעבר, המתבצעות בשנים האחרונות ע"י חברת "תדהר" בפיקוח המשרד להגנת הסביבה, אמורות לסייע להגביר את קצב השיקום.  בדרום המפרץ, עם השנים ישנה מגמת עלייה וריכוזים חריגים בריכוזי המתכות קדמיום וכספית בקרקעית.
6. איכות המים במרינות ומעגנות – איכות המים במעגנות נשארת יציבה ועומדת בתקני איכות מים בין לאומיים. עם זאת, עדיין קיים זיהום היסטורי במים מתרכובות בדיל (TBT) שמקורן בצבעים נגד צמדת ים בהם נהגו בעבר לצבוע כלי שייט. לתרכובות נדרשות מאות שנים להתפרק, ולכן גם לאחר שצבעים אלה נאסרו לשימוש בישראל עדיין נמצא שאריות שלהם בקרקעית לעוד זמן רב.
7. עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל – בצפון המפרץ נמדדה בעבר מגמת עליה בריכוז הכספית בדגי מאכל. מחקר שנעשה לאיתור מקור הזיהום הצביע על מי התהום המזוהמים באתר מפעל תעשיות אלקטרוכימיות הנטוש, אשר זוהמו בכספית ומזהמים אורגנים נוספים. בשנים האחרונות נמדדו ריכוזי כספית גבוהים בדגי סרגוס וברקן אדום בדגי מפרץ עכו. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2024 כאשר ריכוזי כספית גבוהים, מהתקן האירופאי (המחמיר מהתקן הישראלי) המותר למאכל, נמצאו ב-75% מהדגים שנאספו (24 מתוך 32 דגים שנאספו). ייתכן ועליה זו נובעת מעליה בכמות הגשמים בשנת 2023, מה שהביא לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום. בימים אלו מבוצעת תוכנית שיקום של אתר מפעל תעשיות אלקטרוכימיות לשעבר (צפון המפרץ) בליווי של צוות בין משרדי הכולל את נציגי אגף קרקעות והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, וכן נציגי רשות המים ומשרד הבריאות. השיקום של מי התהום טרם החל ולכן החוקרים גורסים כי בשנים הקרובות צפויה עדיין להימצא נוכחות של כספית בדגי מאכל.
8. מימי נחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של חומרי דשן – מרבית הזיהום בנחלים נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. נחלי החוף מוגדרים במצב זיהום בינוני. בדיגום הסתיו נמדדה עקה ביולוגית במעלה הנחלים חדרה, אלכסנדר, ירקון ושורק, שם נמדדה ירידה בריכוז החמצן המומס במים עד רמות של חוסר חמצן (אנוקסיה). מצב זה נובע מעודפי חומרי דשן הגורמים לפריחה של אצות מיקרוסקופיות הצורכות מהר את החמצן. לרוב ירידה זו בחמצן מלווה בתמותה של דגי הנחל ודיווחים על דגים מתים בחופים. בשנים האחרונות קיימת ירידה בריכוזי הפוספט במימי קישון שנובעים ככל הנראה משיפור הטיפול בקולחין המוזרמים מהמפעלים.
9. מאז שנת 2023 נמצא זיהום חריג במתכת ארסן בקרקעית מרינה תל אביב ממקור שאינו ידוע. ממצא זה חזר על עצמו גם בשנת 2024. בשנת 2024 הייתה חריגה בכלל בארסן במרינה ת"א, נמל היובל ונחל לכיש. זיהום במתכת כסף הופיע בנמל חיפה, מעגן חדרה והרצליה דרום. ריכוזי זיהומים בינוניים של מתכות כבדות,DDT וPCB נמדדו גם כן במספר מעגנות ונמלים.

פסולת ימית וחופית:

8. ריכוזי פלסטיק גבוהים – מדובר בממצא שחוזר על עצמו מדי שנה. פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%.
9. ירידה באחוז שקיות הפלסטיק בחופים – מאז שנת 2021 ישנה מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים. ייתכן ושיפור זה נובע מפעולות אותן קידם המשרד להגנת הסביבה, דוגמת חוק השקיות ותוכנית חוף נקי.
10. שארית פסולת מתקופת קורונה – בשנת 2023 עדיין נמצאו בחופים פריטים הקשורים למגפת הקורונה, דוגמת כפפות ומסיכות חד פעמיות, אך משמעותית פחות ממה שנמצא בשנתיים שקדמו לזה. ב-2024 לא אותרו כלל פריטים הקשורים למגפה.
11. ארץ ייצור הפסולת –  בבחינת פריטי הפסולת שניתן לקבוע את ארץ הייצור שלהם (אריזות ושקיות בעיקר), פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל-90% בחופי המרכז והצפון. בשנת 2024 חלה עליה באחוז הפסולת המקומית בחצי מהחופים שנדגמו.
12. פסולת על קרקעית הים  – בעומקים של 40 ו-80 מטרים אותרה פסולת המורכבת בעיקר משקיות פלסטיק (כ-70% מהפסולת). פסולת דיג (רשתות, חכות וחבלים) מהווה כ-10% מהפסולת על הקרקעית. פסולת זו מסוכנת במיוחד בשל תופעת רשתות הרפאים, הממשיכות ללכוד בעלי חיים בים ולגרום למותם.
13. מיקרו פלסטיק צף – ריכוז המיקרו פלסטיק הצף בתחנות הרדודות בשנת 2024 היה נמוך מהריכוזים שנמדדו מאז תחילת הניטור ב-2019. ברוב התחנות הריכוז היה נמוך ממה שנמדד במערב הים התיכון ואף דומה (0.18-0.8 פריטים למ"ר בישראל לעומת כ-0.7 באיטליה), למעט בתחנות עכו וחיפה, שם הריכוז היה גבוה (1.65-2.23 פרטים למ"ר).
14. מיקרו פלסטיק בקרקעית הים (שקוע) – בשנת 2024 ריכוז המיקרו פלסטיק בקרקעית הים בתחנות החופיות הסמוכות למוצא נחל הקישון עלה משמעותית, עד פי 100 מהריכוזים שנמדדו בשלוש השנים שקדמו. המקור לקפיצה זו אינו ידוע.
15. בתחנה שמול מוצא הקישון נמצאו כדוריות פלסטיק שמקורן בתעשיית הפלסטיק.

פסולת בצבי ים:

בשנת 2024 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול של 9 מתוך 10 הצבים שנבדקו. סך פרטי הפסולת שנאספו ממערכות העיכול של הצבים עומדת על 106 פרטים, כאשר ב-7 צבים נמצאו מעל ל-10 פרטי פסולת ואילו רק בצב אחד לא נמצאה פסולת כלל. בניגוד לשנים 2021-2022, לא נמצאו ריכוזים גבוהים מ-100 פרטי מיקרו פלסטיק לצב בודד.

פסולת במפרץ אילת:

במסגרת מימון של הניטור הלאומי בים התיכון, מבוצע מאז שנת 2020 גם ניטור פסולת במפרץ אילת.

1. ניקיון חופי אילת – בעוד חופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון.

2. הרכב הפסולת – בניגוד לפסולת בים התיכון, המורכבת בעיקר מאריזות ושקיות פלסטיק, באילת מרבית הפסולת היא פסולת שייט ודיג – חבלים, מבניי מתכת וסינקרים מבטון. בחוף הצפוני (אזור המלונות) נמצא ריכוז הפסולת הגבוה ביותר שמקורו באריזות מזון וכוסות שתיה חד פעמיות. פסולת דיג אותרה בכל התחנות, זאת על אף מגבלות הדיג הרבות הקיימות במפרץ אילת.

3. ריכוז המיקרו פלסטיק בחופי אילת נשאר נמוך גם ב-2024, כשהריכוז בחופים הצפוניים (אזור המלונות) גבוה במעט מהריכוז בחוף הדרומי (0.5 ו0.1 חלקיקים למ"ר בהתאמה). עם זאת, ריכוזי המיקרו פלסטיק בקרקעית הים דומה למה שנמדד בים התיכון, עם שיא של 366 חלקיקים למ"ר שנמצאו בעומק 30 מ' מול החוף הצפוני. ייתכן ומקורם בשפך הקינט הממוקם מול תחנה זו.

סיכום:

בדומה לניטור שנערך בשנת 2023, גם הניטור של שנת 2024 נעשה תחת מגבלות רבות שנבעו מהמלחמה, דוגמת איסור יציאה לים ושיבוש מערכות ניווט GPS שמנעו פעילויות ניטור מסוימות, כגון ניטור קרקעית הים. ב-2024 נפגע גם חלק מהניטור הכימי, בשל חרם על ישראל, שכן לא ניתן היה להשיג חלק מהראגנטים הנדרשים לבדיקות המעבדה. צוות הניטור עשה מאמצים רבים להתגבר על מגבלות אלה ולשמור על המשכיות איסוף המידע על הסביבה הימית.

דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 מדגיש כי הסביבה הימית של ישראל מצויה תחת לחצים הולכים וגוברים, הנובעים הן משינוי האקלים הגלובליים והן מפעילות אנושית מקומית. התחממות הים, עליית מפלס המים, החמצה, חדירת מינים פולשים וזיהום מתמשך מהחוף במתכות ובפסולת פלסטיק המציבים אתגר משמעותי ליציבות המערכת האקולוגית של הים התיכון. לצד זאת, ממצאים המעידים על שיפור נקודתי באיכות המים ועל התאוששות מינים מסוימים מדגישים את חשיבות ההשקעה המתמשכת בניטור, רגולציה ואכיפה. הדוח מהווה כלי מרכזי לקבלת החלטות, ומחדד את הצורך בצמצום מקורות זיהום, בהפחתת דיג יתר ובניהול אחראי של משאבי הים, כדי לאפשר למערכת הימית להתמודד עם הלחצים הגלובליים ולשמור על חוסנה לאורך זמן.