מים נט פורטל מקצועי למים.
בשנת 2019 סולקו בישראל 624.423 טון בוצה משקל חומר רטוב113,765 טון משקל חומר יבשח"י, מ-73 מכוני טיהור שפכים -מט"שים עירוניים.
כמעט כל הבוצה שנוצרה %99 ,620.218 טון בוצה רטובה, 949 ,112 טון ח"י מוחזרה לשימוש חקלאי, אחרי שעברה עיבוד סניטרי נוסף והפכה ל"בוצה מסוג א'" – חומר דשן/מטייב קרקע לשימוש חקלאי בלתי מוגבל, בהתאם ל"תקנות הבוצה" תקנות המים מניעת זיהום מים שימוש בבוצה וסילוקה,התשס"ד- 2004.
פחות מ-%1 מכלל הבוצה שנוצרה סולקה להטמנה במטמנות פסולת כ-1000 טון ח"י.
לא סולקה בוצה לים התיכון.
תרשים סילוק בוצות מט"שים עירוניים 2019
כמות טון ח"י וחלק יחסי %, לפי יעדי סילוק *
* לא כולל בוצת מט"ש יד חנה – הסבר בהמשך
עיבוד בוצה לסוג א'
על פי תקנות המים מניעת זיהום מים שימוש בבוצה וסילוקה התשס"ד 2004" תקנות הבוצה", בוצה יכולה להיות מנוצלת לשימוש חקלאי רק אם עברה תהליך עיבוד סניטרי נוסף, המכשיר אותה כ"סוג א'".
התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה ל"סוג א" הם: קומפוסטציה, עיכול אנאירובי שכולל תהליך פיסטור,תהליך כימי של חימום באמצעות חומר אלקלי סיד.
טיפול בבוצה במתקני טיפול מרכזיים:
בשנת 2019 פעלו 4 מתקני טיפול מרכזיים לעיבוד הבוצה ל"סוג א":
– "קומפוסט-אור" צמוד לאס"פ טובלן, בקעת הירדן, קומפוסטציה בערימות פתוחות: במתקן עובדו 263.847 טון בוצה חומר רטוב מ-32 מט"שים עירוניים פירוט בטבלה בסוף המסמך בתהליך קומפוסטציה בערימות פתוחות;
– "קומפוסט שלוחות" עמק המעיינות, ע"י מט"ש בית שאן, תהליך קומפוסטציה באיוורור מאולץ בתוך שרוולים: במתקן עובדו 26,188 טון בוצה חומר רטוב מ-11 מט"שים עירוניים;
– "קומפוסט נוב" נוב, רמת הגולן, קומפוסטציה בערימות פתוחות: במתקן עובדו 46.071 טון בוצה חומר רטוב מ-9 מט"שים עירוניים בתהליך קומפוסטציה בערימות פתוחות;
– אקואנרגיה גולן" צמוד למט"ש מיצר, רמת הגולן, מתקן עיכול אנאירובי שכולל תהליך פיסטור: במתקן עובדו 5,391טון בוצה חומר רטוב, ממט"ש מיצר ומ-7 מט"שים עירוניים נוספים.
טיפול בבוצה בתחומי המט"ש:
– כל הבוצה שנוצרה בשפד"ן 138,713 טון בוצה רטובה, 28,131 טון ח"י עובדה במהלך 2019 בתחום המט"ש,
בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי שכולל תהליך פיסטור וסולקה באמצעות חברת "נגב-אקולוגיה" לשימוש חקלאי;
– בוצת מט"ש בית שמש 1,927 טון ח"י עובדה במהלך 2019 בתחום המט"ש בשיטת VIRO-N ,המשלבת אפר כבשני מלט, וסולקה על ידי המט"ש לשימוש חקלאי;
– בוצת מט"ש עירון 18000 טון, 3600 טון ח"י טופלה בתחומי המט"ש באמצעות קומפוסטציה במכלים סגורים וסולקה על ידי המט"ש לשימוש חקלאי;
– בוצות המט"שים מנשה2 ,מנשה3 ,מנשה 4 פונו למט"ש עירון, לעיבוד במתקן הקומפוסטציה;
– חלק מ בוצת מט"ש עכו 3584 טון, 896 טון ח"י טופלה לרמה סוג א' החל מ-2019/9 באמצעות עיכול אנאירובי תרמופילי וסולקה על ידי המט"ש לשימוש חקלאי;
– חלק מבוצת מט"ש ניר עציון 450 טון, 90 טון ח"י עובדה במט"ש בשרוולי קומפוסטציה וסולקה לחקלאות.
בסה"כ עובדו בשנת 2019 לסוג א' 620,218 טון בוצה רטובה 112,949טון ח"י, המהווים כ-%99 מכלל הבוצה העודפת המיוצרת במט"שים סניטאריים בישראל.
פרסום קולות קוראים לתימרוץ הטיפול בבוצה בתחומי המט"שים:
בחודש דצמבר 2018 פורסם קול קורא לבקשות תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצה בתחומי המט"ש, בתקציב של 8 מלש"ח. התקבלו 7 בקשות, מתוכן 3 בקשות נמצאו ראויות למענק תמיכה. כתבי האישור יוצאים בעת כתיבת דו"ח זה.
קול קורא דומה שפורסם בשנת 2014 הביא להקמת מתקן טיפול עצמאי אחד, במט"ש עירון מתוך 8 בקשות שאושרו. המתקן מטפל בבוצת מט"ש עירון ומט"שים נוספים בתחום המועצה האזורית מנשה מנשה 4,3,2.
סילוק בוצה להטמנה במטמנות פסולת
בשנת 2019 פחות מ-%1 מהבוצה העודפת שנוצרה במט"שים עירוניים סולקה להטמנה במטמנות פסולת:4204 טון כ-1000טון ח"י.
הבוצה סולקה להטמנה עקב נוכחות מזהמים מתכות כבדות בריכוזים חורגים מהמותר על פי תקנות הבוצה מט"ש יבנה, תימורים, שיקולים כלכליים של מט"שים קטנים יחסית המט"שים עין בוקק, מצפה רמון וחוסר זמינות של מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה.
המטמנות שקלטו בוצה היו: אפעה, נמרה, דימונה, טובלן וגני הדס.
* ממט"ש יד חנה סולקה, ע"פ דיווח המט"ש, כמות של 36035 טון חומר להטמנה במטמנת טובלן ו- 3766
טון להטמנה במטמנת שפיה. החומר שפונה כלל בוצה משפכי הרש"פ ופסולת נוספת שנאספת מנחל שכם,אחרי טיפול בסיד למניעת ריחות. עקב אי בהירות לגבי מקורות ומהות החומר המסולק ממט"ש יד חנה ומכיוון שהדו"ח מתייחס לבוצה הנוצרת מטיפול בשפכים סניטריים בלבד, הסיכומים והתרשימים בדו"ח זה אינם כוללים את הבוצה המסולקת ממט"ש יד חנה.
איכות בוצה מסולקת נוכחות מזהמים
בשנת 2019 נדגמו ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בוצות ב-55 מט"שים עירוניים, פעמיים בשנה בכל מט"ש. דיגום הבוצה נעשה ע"י צוות ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים רט"ג זו השנה העשירית, במסגרת תכנית ניטור מט"שים רב שנתית.
הפרמטרים שנבדקו: חנקה, חנקית ניטרית, אמוניה, חנקן כללי, חנקן קלדהל, כלל מוצקים ב- 105מעלות, ,כלל מוצקים ב-c550 מעלות,זרחן, חומר יבש, חומר נדיף בחומר יבש ומתכות כבדות.
על פי דיגומי המשרד לא נמצאה חריגה בריכוזי מתכות כבדות בבוצה ביחס לדרישות בתקנות הבוצה.
בדיגומי בוצה מסוג א' במתקני העיבוד ל"סוג א" קומפוסט נוב, קומפוסט שלוחות, קומפוסט אור, אקואנרגיה גולן, שפד"ן, מט"ש עירון, לא נמצאו חריגות.
בנוסף, המט"שים נדרשים, בהתאם לתקנות הבוצה, לדגום באופן עצמאי אחת לחודש או אחת לחודשיים, בהתאם לספיקות, לבדוק נוכחות מתכות כבדות ולדווח. על פי הדיווחים העצמאיים של המט"שים שנקלטים במערכת "מטשים", נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות ביחס לדרישות התקנות, במט"שים הבאים:
מט"ש בית שמש: חריגה בניקל %91
מט"ש יבנה: חריגה בניקל %300%-91
מט"ש מעין צבי: חריגה בניקל %321
מט"ש שורק: חריגה בקדמיום %755
מט"ש תימורים: חריגות בנחושת, ניקל ואבץ %5033%-660
מט"ש תל עדשים: חריגות קלות בעופרת ונחושת.
הבוצות המכילות ריכוזים חורגים של מתכות כבדות פונו להטמנה במטמנות פסולת בוצות מט"ש יבנה ומט"ש תימורים או לעיבוד, תוך מהילה עם בוצות אחרות, במתקני הטיפול המרכזיים בוצות המט"שים שורק, מעין צבי, תל עדשים.
ייצור וסילוק בוצת מט"שים עירוניים בשנים האחרונות
להלן נתונים משווים של כמות הבוצה שנוצרה במט"שים עירוניים לאורך השנים האחרונות ויעדי הסילוק שלה:
להלן טבלה מרכזת של המט"שים, כמויות הבוצה שסולקה בשנת 2019 ויעדי הסילוק:
פרסום
ד"ר אילן צדיקוב, ראש תחום פרויקטים, אשכול משאב טבע
ד"ר פניאלה דותן, ראש תחום תהליכי טיפול בשפכים עירוניים, אגף מים שפכים ונחלים
