ההחלטה לקיצוץ המים לחקלאות מוטעת מיסודה!
תא"ל (במיל') רפי נוי מנכ"ל אגודת מים בגליל:
"קיצוץ המים לחקלאים יגרום לנזק בלתי הפיך"
אין ספק כי שנה זו לא הייתה רוויה במשקעים, למרות זאת – מנתוני בדיקות הספיקה בנחלים, עולה, כי מצב ספיקת הנחלים השנה, טוב מנתוני השנתיים האחרונות! החקלאים בגליל טוענים כי מגמת רשות המים לקצץ בכמות המים המיועדים לחקלאות אינה מובנת ואינה צודקת! לטענת החקלאים, עוד טרם מערכת הגשמים הנוכחית הצפויה להמשך עד יום חמישי- נתוני הספיקה בנחלים, מראה על רמה גבוהה מאשר בשנים עברו
דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל ויו"ר אגודת מים בגליל , אומר כי הדרישה לקיצוץ במים לחקלאות נובעת מהתנהלות מקצועית לקויה:
"הורדת כמות המים לחקלאות הינה גזירה ונזק של עשרות מיליוני שקלים לחקלאים. כבר בשנת 2014 בבצורת הגדולה התרענו בוועדת הכספים שרשות המים לא נערכת ולא מתקצבת כראוי, הגענו לשנת 2016 והריטואל חוזר".
לשם השוואה- בראשית חודש אפריל 2016 עמדה הספיקה בנחל הדן על 7.7 מ"ק לשנייה בעוד בשנת 2015 הספיקה עמדה על 7.5 מ"ק לשנייה ואילו ב 2014 המצב היה גרוע הרבה יותר – 4.6 מ"ק לשנייה.
במהלך השנתיים האחרונות התקבלו החלטות לגבי כמות השימוש במים שפירים לחקלאות בהחלטה משותפת של החקלאים ואנשי המקצוע בתחום החקלאי, בהתאם למצב שפיעת המים בדן והצרכים בענפי החקלאות. החקלאים בוחנים את המצב מידי חודש במהלך עונת הקיץ. במהלך שנת הבצורת הקיצונית ב- 2014, קיצצו החקלאים באופן עצמאי 20% מכמות המים להשקיית הגידולים החקלאים . בשנת 2015, בה המצב לא היה טוב יותר משנה זו, לא נדרש קיצוץ כלל.
מנכ"ל מים בגליל, תא"ל (במיל') רפי נוי אומר: "ברשות המים טוענים כי מצב מפלס הכינרת הוא הסיבה לקיצוץ, עובדתית אכן מפלס הכנרת ידע ימים טובים יותר ואולם, לגובה מפלס הכינרת בימים אלו אין משמעות מהותית, קריטית ובלתי הפיכה הן מבחינת משק המים והן מבחינת מצב הכינרת, מה גם שהתנודות במפלס האגם מוכרות לנו וידועה לאורך עשרות שנים כך שבשנים שחונות הוא יורד אך בשנים גשומות מתקן עצמו".
על השפעת הקיצוץ על החקלאים מוסיף נוי: "הממשלה חייבת להבין, כי כל שנה בה מקצצים את כמויות המים לחקלאים מהווה נזק אדיר ובלתי הפיך לחקלאות, השדות שכבר נזרעו בגידולי הקיץ , יתייבשו ולא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. הוכחנו בעבר שאנו יודעים לתכנן את משק המים ולקבל החלטות שקולות בהתאם למצב המים, תנו לנו להחליט כפי שהיה בשנתיים האחרונות. השינוי הפתאומי מעורר תמיהה, על אופן קבלת ההחלטות שמבחינתנו הן הרות גורל , הפוגעות בפרנסת החקלאים בפריפריה הרחוקה!"
אם לא דיי בגזרות אלו, מלבד מחאת החקלאים בנושא הייבוא וביטול המכסות, נאבקים החקלאים גם נגד תיקון 27 לחוק המים במסגרתו מתכננת הממשלה להלאים את חברות הפקות המים לחקלאות ולהפוך את חברת מקורות למונופול דורסני בשוק המים וייקור מחיר המים לחקלאות.
לטענת החקלאים, הממשלה מכריזה, מצד אחד, על פירוק מונופולים, אך בפועל פועלת בצורה הפוכה ובהצעת חוק המים החדשה הופכת את חברת מקורות למונופול בעל כוח עצום ומסוכן, שיהיה אחראי על כלל הפקת ומחירי המים בישראל שהינם עורק החיים של החקלאים. עיקר הבעיה בנושא המים לחקלאות הינה באזור החקלאות בצפון הארץ, בו קיימים רק מים שפירים , ואין מים מותפלים, כמו באזורים אחרים.
מחירי הפקת המים לחקלאות שמציעה חברת מקורות גבוהים פי שלוש מהמים שמפיקים החקלאים בעצמם. החקלאים השקיעו לאורך השנים השקעות עתק בפיתוח תשתיות מים בכספם הם ובאמצעי מיכון יעילים להפקת מים להשקות את השדות ומטעי הפרי בהשקעה של מיליוני שקלים, ולכן לא ברורה ותמוהה כעת מגמתה ההפוכה של הממשלה לייקור הפקת מים לחקלאות והקמת מונופול מפלצתי כחברת מקורות (שכבר ספגה בעבר ביקורות ממבקר המדינה ובדו"ח בלניקוב -על אופן התנהלות שגוי כלכלית ומקצועית) כך שכל המים בישראל יהיו כפופים לה ולהחלטתה.