מים נט פורטל מקצועי למים.
פרסום
שומרים על ים המלח: המשרד להגנת הסביבה מקיים היוועצות עם הציבור בטיוטת מסמך מדיניות לעתיד אגן ים המלח, הכולל שורת המלצות לממשלה: לפעול מיידית לייצוב מפלס ים המלח; לצמצם את הפגיעה הסביבתית הנגרמת על-ידי המפעלים; לגבות לראשונה מהמפעלים תשלום עבור חלקם בירידת המפלס; ולשקם את נהר הירדן עד לשפך ים המלח
המשרד להגנת הסביבה בשיתוף המכון הגיאולוגי, רשות ניקוז ים המלח ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, מפרסם היום (ב') ניתוח מקיף של מצב ים המלח וסביבתו, וטיוטת המלצות על המהלכים הנדרשים לשם התמודדות ושינוי המגמות המסתמנות, בראשן ירידת מפלס הים, כדי להבטיח עתיד טוב יותר לאזור.
פרסום המסמך נועד לאפשר דיון ציבורי אמיתי ומעמיק, לאור חשיבותו הרבה של מרחב ים המלח ונוכח מצבו המידרדר. ההערות והצעות לחלופות יוגשו לשרה להגנת הסביבה לקבלת החלטה על ההמלצות הסופיות.
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "אזור ים המלח הוא חבל ארץ ייחודי, משאב טבע נדיר, ששמירה עליו היא אינטרס לאומי ובין-לאומי חשוב. מסמך המדיניות מציג לראשונה את המשמעויות לאזור במצב 'עסקים כרגיל' ל-50 השנה הבאות, וממליץ לייצב את המפלס מוקדם ככל הניתן, בצד המלצות להתנהלות מושכלת המאזנת בין שימור לפיתוח. אני קוראת לציבור לעיין בחלופות שנבחנו לייצוב המפלס ולהשמיע את עמדתו בעניין החלופה המומלצת. להמשך גריעת המים מהאגן יש משמעויות כבדות משקל לעתיד האזור, ועל הממשלה לפעול בנחישות ובמהירות כדי להבטיח שגם הדורות הבאים ייהנו ממשאב טבע ייחודי זה"
מסמך המדיניות – פד"ף: https://did.li/o3G5q
להגשת הערות הציבור: https://did.li/QFMNf
המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (ב') להערות הציבור מסמך מדיניות ארוכות טווח לעתיד אגן ים המלח. זאת, במסגרת החלטת ממשלה "סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה" (מס' 3742), שבה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להוביל צוות בין-משרדי לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לעתיד אגן ים המלח, הכוללת דיון בסוגיות פיתוח ושימור המרחב, לרבות בשאלת גובה המפלס.
המסמך גובש בשיתוף המכון הגיאולוגי, רשות ניקוז ים המלח ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, ולווה על-ידי צוות היגוי בין-משרדי רחב שכלל נציגים מכלל משרדי הממשלה הרלבנטיים, בהשתתפותן של המועצות האזוריות, רשות הטבע והגנים ונציג ארגוני הסביבה.
במהלך העשורים האחרונים, אגן ים המלח משתנה במידה ניכרת, בעקבות התערבות אנושית מסיבית במרחב האגן. ההתערבות מתבטאת בגריעת מרבית המים השפירים שהתנקזו בעבר לאגם (כ-1.2 מיליארד מ"ק בשנה) ובהגדלת שטחי האידוי על ידי מפעלי התעשייה בישראל ובירדן הנשענים על ניצול מי ים המלח.
פעולות אלה גרמו לירידה חסרת תקדים של מפלס הים שירד בכ-36 מטר משנות ה-80 של המאה ה-20 ועד היום, וממשיך לרדת בקצב של כ-1.15 מטר בשנה. כתוצאה מירידת מפלס ים המלח, קו החוף נסוג, נוצרו אלפי בולענים, נחלים מתחתרים ומעיינות נודדים ומתייבשים. כל אלה תהליכים שפוגעים בסביבה וגורמים להרס של תשתיות ומקשים על ההתנהלות היומיומית באזור.
מסמך המדיניות לעתיד ים המלח שהוביל המשרד להגנת הסביבה, מתייחס למרחב המשתרע בין מצוק ההעתקים במערב לים המלח במזרח ומצומת קליה בצפון ועד לצומת הערבה בדרום, בדגש על האגן הצפוני – כולל מצרי לינץ'.
המסמך מציג ניתוח של אגן ים המלח בהווה ותחזית לעתיד האזור עד לשנת היעד 2070 בשני תרחישי קיצון: האחד, עסקים כרגיל: המשך השאיבה של המים המתנקזים לאגן על-ידי ישראל, ירדן וסוריה, והמשך שאיבת תמלחת ים המלח על-ידי המפעלים הישראלים והירדנים; השני, ייצוב המפלס: הזרמה שנתית של כ-750 מיליון מ"ק בשנה במובל ימים בחלופות שונות – מצפון מים תיכון ומדרום מים סוף.
בתרחיש הראשון, של עסקים כרגיל, ללא התערבות במאזן המים הגירעוני, מפלס הים עד שנת היעד 2070 ירד בכ-60 מטר נוספים, ושטחו יצטמצם בעוד כ-15% – צמצום המבטא אובדן נפח מים של כ-21 מיליארד מ"ק. משמעות המשך מצב עסקים כרגיל היא הנצחה ואף החמרה של הידרדרות התשתית הסובבת את ים המלח, פגיעה בנגישותו, בייחודיותו ובנראות של הים וסביבתו.
בתרחיש השני, של ייצוב המפלס, בחן הצוות חלופות להזרמת מים ממקור חיצוני – מים תיכון ומים סוף. ניתוח החלופות כלל בחינה סביבתית, כלכלית ושל מידת הישימות של כל חלופה. ההמלצה החד-משמעית לממשלה היא לפעול לייצוב המפלס באופן מיידי, לשימור מפלס ים המלח לדורות הבאים, וליציבות פוליטית באזור.
פרסום
מסמך המדיניות כולל המלצות גם בנושא השפעת תעשיית הכרייה על ים המלח. אחת ההמלצות המרכזיות היא להגביל את היקף השאיבה ולגבות תשלום עבור המים הנגרעים מהאגן הצפוני, באופן שיבטא את חלקם הישיר של המפעלים בירידת המפלס וישמש למימון ייצוב המפלס.
נוסף על ההמלצה לייצוב מפלס ים המלח, ההמלצות לממשלה שגובשו במסגרת העבודה על מסמך המדיניות מתמקדות בחמישה נושאים הנבחנים מההיבט הפיזי, הכלכלי והסביבתי.
פירוט של חלק מההמלצות:
- מימוש קציר המלח, שימוש תעשייתי בתמלחת הים וגביית תשלום מהתעשייה לשיקום חלקה הישיר בירידת המפלס וירידת מפלסי מי התהום:
- לחייב את המפעלים להציג תוכנית מפורטת למערך קציר המלח, כולל מתווה הנדסי, כתב כמויות ולוח זמנים מחייב לביצוע וזאת כדי לפזר את אי הוודאות הפוגעת בהתנהלות התכנונית במרחב רחב ורגיש.
- להגביל את שאיבת תמלחת ים המלח המשמשת לייצור התעשייתי לנפחים שאינם עולים על הממוצע בשני העשורים האחרונים, וזאת תוך שימור כושר הייצור הקיים.
- לחייב את המפעלים במכרז העתידי לשלם על השימוש במי ים המלח. התשלום, בחזקת היטל הפקה, יבטא את חלקם הישיר של המפעלים בירידת המפלס ויסומן כמקור תקציבי למימון השתתפות ישראל במיזם לייצוב מפלס ים המלח.
- להתניע עבודה בין-משרדית לפיתוח חלופות תעסוקתיות למפעלים בים המלח, מפעלים הנשענים על משאב טבע הולך ונעלם ותורמים להידרדרותו.
- 2. החייאת נהר הירדן:
- להקצות תקציב לקידום מהלכים להזרמת 100 מיליון מ"ק בשנה מים שפירים בערוץ הירדן התחתון, במהלך שמבוסס על הסכמות עם ממלכת ירדן ועם הרשות הפלסטינית, והקמת "רשות נחל" משותפת לניהול ולתחזוקת מערכת הנחל.
- קידום תוכניות לשיקום אקולוגי של נהר הירדן, פיתוח אתרי תיירות ונופש לאורכו לקליטת היקף נרחב של תיירים ולמימוש הפוטנציאל התיירותי הגלום בו.
- הבטחת רציפות תפקודית של כביש 90:
- אימוץ תפיסה תכנונית הרואה בכביש 90 במקטע שבין צומת הלידו לצומת הערבה, דרך נופית שתפקודה מהווה תנאי חיוני להבטחת מרקם החיים באזור ובסיס לפיתוח התיירות במרחב.
- קידום ותקצוב האמצעים הנדרשים להתמודדות המתחייבת מאי יציבות הקרקע, הכוללים שדרוג, בנייה ותחזוקה של מעבירי מים וגשרים, והגנה מתמשכת עליהם באמצעות מתקני הגנה במורד הנחלים. אישור תוכניות להקמת הגנות על הכביש ילוו בתסקיר סביבתי שינתח את המצב האקולוגי באזור התכנית.
- הקמת מצפורים ואתרי חנייה מוסדרים לאורך הכביש ומוקדי היסעים (שאטלים) לחופים ולאתרי טיול ותיירות קיימים ומוצעים.
- פיתוח התיישבות, תיירות וחקלאות:
- לפעול למיזוג תוכניות האב של שתי המועצות האזוריות לתוכנית כוללת חוצה גבולות, שיוטמעו בה עקרונות תכנון אחידים בדגש על הימנעות מהקמת יישובים חדשים, ופיתוח מתון וצמוד דופן ליישובים קיימים וחיזוק שלהם.
- לפתח חופי רחצה ציבוריים ומסלולי טיול באתרים ייחודיים בחופי האגן הצפוני.
- שמירה על מערכות אקולוגיות ועל ערכי טבע:
- לגבש הנחיות לניהול משק המים של אקוויפר ההר המזרחי, שיבטיח שימור מעיינות מדבר יהודה וים המלח וימנע פגיעה אנושה במערכות האקולוגיות הנשענות עליהם.
- להגן בתוכניות מקומיות על מסדרונות אקולוגיים רציפים, כולל הרחבה מתמשכת של המסדרונות מזרחה בעקבות ירידת המפלס ונסיגת קו המים.
- להכין תוכניות מפורטות לשימור חלקים ייחודיים במניפות הסחף ובחופי האגן הצפוני והדרומי, שיגנו על בתי גידול ייחודיים ועל המגוון הביולוגי. התוכניות יכללו הקצאת שטחים בעלי חשיבות וערכיות והפיכתם לשמורות.
- להכין תוכנית פעולה בכל מועצה אזורית לשיקום שטחים מופרים, פינוי פסולת ומפגעי חציבה בחופי ים המלח.
