מים נט פורטל מקצועי למים.
מחקר ישראלי חדש, שיוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2019, מצא שהמים באגם הלאומי הולכים ומתחממים. השינוי הזה, הקשור גם למשבר האקלים העולמי, עלול לשנות את המערכת האקולוגית בכנרת ואף להקשות על השימוש בה כמקור למי שתייה וכאתר תיירות.
פרסום
למרות השרב הכבד, בימים האחרונים עלה מפלס הכנרת בסנטימטר אחד, כך שמתחילת עונת הגשמים עלה המפלס ב-3.47 מטרים במצטבר. אמנם, כיום הכנרת היא מקור מים פחות משמעותי ממה שהיתה בעבר, ורק כ-1.7 אחוז מהמים המתוקים שנצרכים בישראל מגיעים אל מערכת המים הארצית כתוצאה משאיבה מהכנרת (אתר ספיר) והולכה דרך המוביל הארצי (33 מלמ"ק בשנת 2017), אבל הדבר אינו סותר את העובדה שיש לה מקום חם בלבם של הישראלים – ושלטבול בה בימים החמים האלה יכול להיות ממש, ממש כיף.
עם זאת, האגם האהוב לא מוגן מהשפעותיו המזיקות של משבר האקלים העולמי. במחקר חדש שיוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה 2019, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-20-19 ביוני, מצאו החוקרים שהעלייה שצפויה בטמפרטורות והתגברותם של גלי החום יגרמו למי הכנרת להתחמם – מה שעלול להשפיע מאוד על המערכת האקולוגית בימה, ואולי אף להקשות על השימוש בה כמקור למי שתייה ולפנאי.
טמפרטורת האוויר היומית המקסימלית באזור הכנרת בחודשי הקיץ עולה בשנים האחרונות בקצב מסחרר של 0.65 מעלות צלזיוס בעשור, בדומה למתרחש במקומות אחרים בישראל ובאופן מהיר יותר מהשינוי העולמי הממוצע. גם תדירותם, עוצמתם ואורכם של גלי החום נמצאים כיום במגמת עלייה ברחבי העולם, כשמשך הזמן הממוצע בין גל חום אחד למשנהו באזור הכנרת ירד מ-9-8 ימים בשנים 1989-1950 ל-6.5-6 ימים בשנים 2015-2005.
שיאים שלא ראינו בעבר
המחקר החדש נערך בעקבות המצב שלו היו עדים החוקרים בקיץ 2010, שהיה חם באופן קיצוני. "טמפרטורות מי הכנרת הגיעו לשיאים שלא ראינו בעבר", אומר ד"ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים לישראל, מעורכי המחקר. לדבריו, ההתחממות הזאת גרמה במהלך אותו קיץ לפגיעה קשה באוכלוסיית הזואופלנקטון- יצורים זעירים (הכוללים בין השאר סרטנים, תולעים ולרוות של דגים) שנסחפים בזרמים ושמשמשים כמקור מזון עיקרי של רבים מבעלי החיים בים ובמערכות מימיות (אגמים ונחלים). "החלטנו לשחזר את המצב הזה עם מודלים ממוחשבים, ולנסות להסביר באמצעותם את היעלמות הזואופלנקטון", הוא אומר.
המחקר נערך תוך שיתוף פעולה בין המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת שטוטגרט הגרמנית והמכללה האקדמית לחינוך אורנים. החוקרים בדקו בעזרת המודלים הממוחשבים כיצד שינוי האקלים צפוי להשפיע על הכנרת ב-30 השנים הקרובות, על פי ארבעה תרחישים אפשריים: תרחיש שבו המצב הנוכחי לא ישתנה כלל, תרחיש שבו טמפרטורת האוויר באזור תעלה באופן הדרגתי בשתי מעלות צלזיוס (תרחיש שחוזים שיתממש באזורנו), תרחיש שבו גלי החום יהפכו לשכיחים ולארוכים יותר (מגמה שכאמור הולכת ומתגברת באזור כיום), ותרחיש משולב שבו גם הטמפרטורה תעלה וגם גלי החום יתגברו.
לתרחיש המשולב צפויה להיות ההשפעה הרבה ביותר בטווח הקצר יותר, והוא עלול לגרום לטמפרטורת המים, שעומדת בקיץ על כ-30 מעלות צלזיוס בממוצע, לזנק ל-34, 35 ואף 36 מעלות לתקופות של ימים או שבועות. קפיצה כזו בטמפרטורות תתבטא בעיקר ב10-5 המטרים העליונים ביותר של האגם, שם המים הם החמים ביותר.
הממצאים מהכנרת מתחברים למגמה שנצפית באגמים רבים אחרים ברחבי העולם, שגם בהם נרשמות בעקבות שינוי האקלים טמפרטורות מים גבוהות יותר משתועדו אי פעם. כך למשל, טמפרטורת המים באגם וורטסיארב (Võrtsjärv) שבאסטוניה עלתה ב-0.7 מעלות צלזיוס בתקופה שבין 2014-1947, וטמפרטורת הקיץ של מי אגם סאימה (Saimaa) שבפינלנד עלתה ביותר ממעלה במאה השנים האחרונות.
האם הכנרת תהפוך לרעילה?
עלייה משמעותית בטמפרטורת מי הכנרת כמו זו שחוזים החוקרים צפויה להשפיע באופן משמעותי על כל המערכת האקולוגית באגם, ובשלב הבא של המחקר יבדקו החוקרים באמצעות מודלים ממוחשבים כיצד זה עלול להתרחש. "אנחנו משערים שנמצא שלחלק מקבוצות בעלי החיים שבמים יהיה קשה מאוד להתמודד עם הטמפרטורות", אומר גל. הוא מחלק את בעלי החיים האלה לכאלה שימותו בגלל הטמפרטורה החמה עצמה, ולכאלה שישרדו את ההתחממות – אבל קצב חילוף החומרים בגופם יעלה בעקבותיה והם יצטרכו למצוא מקורות נוספים לאנרגיה על מנת לשרוד, ולא בהכרח יצליחו. "בנוסף, יכול להיות שמינים מסוימים שכמעט ולא באו לידי ביטוי עד כה יודעים לשרוד טוב יותר בטמפרטורות גבוהות יותר – ופתאום נראה אותם הופכים לדומיננטיים יותר במערכת האקולוגית", הוא אומר.
פרסום
קבוצה אחת של מינים כאלה עלולה, בתנאים מסוימים, לפגוע משמעותית בתפקודה של הכנרת כמקור מים וכאתר פנאי. "אחד הדברים שרואים בגופי מים שונים שמתחממים בעולם הוא עלייה בתדירות ובעוצמה של פריחות כחוליות", אומר גל. כחוליות (ציאנובקטריה) הם חיידקים פוטוסינטתים שחיים בין השאר במקורות מים, ושפריחות שלהם בעוצמות שונותמתרחשות בכנרת כבריותר מ-50 שנה . "פריחות הכחוליות בכנרת בדרך כלל לא קשות או בעייתיות, אבל יש לא מעט מקומות ברחבי העולם שבהם יש עלייה בפריחה של מיני כחוליות שמייצרים כמות גדולה של רעלנים, ושהופכים את אותם גופי מים לבלתי ניתנים לשתייה או לשימוש למטרות נופש ופנאי בתקופות מסוימות. במצב קיצוני, אחת מההשלכות האפשריות עלולה להיות שגם פה נגיע למצבים של פריחות מסיביות של מינים כאלה, שיהפכו את הכנרת לבלתי ניתנת לשימוש", הוא אומר.
לדברי גל, יש צורך להמשיך ולחקור את התחממות הכנרת, על מנת שניתן יהיה לדעת כיצד להתמודד עם התופעה. "חשוב לנסות ולהבין לעומק אילו שינויים יתרחשו במערכת האקולוגית, ואז לראות אם אפשר לצמצם בדרך כלשהי את הנזק שצפוי בגללם", הוא מסכם. "צריך להיות מודעים לכך שזה עלול לקרות – ושזה כנראה יקרה".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
