מאת פרופ' אורי שמיר, נשיא תערוכת "קלינטק" 2018, גני התערוכה 26-27 ליוני
לאחרונה חזרה רשות המים על קריאתה לחסוך בצריכת המים במגזר הביתי, כולל ההנחיה "לא יקרה כלום אם נתקלח שתי דקות פחות". תוך כדי הקמת מערכת ההתפלה התנחלה בציבור התחושה השגויה שמצב משק המים טוב ויישאר כך בעתיד, וכי חלפה תקופת המחסור ואין צורך וחובה כבעבר לחסוך במים בבית ובגינה. צריכת המים לנפש בישראל עלתה בשנים האחרונות בכ-10% יחסית לצריכה הנמוכה שכבר הגענו אליה, האוכלוסייה גדלה, ויש לדאוג גם לאוכלוסייה הפלסטינית. במקביל, מקורות המים הטבעיים נתונים לתנודות גדולות ולתקופות בצורת ממושכות, והירידה במשקעים ובהעשרת המקורות הטבעיים ברורה ומובהקת.
עדיין זכורה לנו היטב הפנייה הקודמת לציבור לחסוך מים, במתקפת ה"פנים המתקלפות". מדוע זה חוזר על עצמו כעת? מדוע איננו מצליחים להעביר את המשק למצב מאוזן ולהתמיד בכך? מדוע לא השכיל משק המים להניע את הציבור לשמור על רמת הצריכה הנמוכה לאורך זמן? ראוי להדגיש כי גם בצריכה הנמוכה אין כוונה לפגוע ברמת החיים, אלא למנוע שימוש לא יעיל.
ההחלטה להקים מתקני התפלה באה רק לאחר תקופה ארוכה, במהלכה היה ניצול יתר של המקורות הטבעיים, עד משבר. משהתקבלה ההחלטה, הוקמה מערכת התפלה לתפארת על ידי המגזר הפרטי בחוזים עם המדינה, אם כי במתקן האחרון, שהוקם על ידי חברת מקורות, עדיין לא נפתרו כל הבעיות הטכניות והכלכליות. מערכת ההתפלה ניצבת כיום בפני תכנית להרחבת מתקנים קיימים ותוספת מתקנים בצפון ובמרכז, אולם הקמת מתקנים נוספים נתקלת בחסמים של עלות והתנגדויות למיקום. אם לא תקודם במהרה תכנית ההתפלה הנוספת, אנחנו מסכנים שוב את מקורות המים הטבעיים ואפילו את אמינות האספקה הביתית.
המים המותפלים מאפשרים אספקה סדירה ואמינה באזורי המרכז והדרום. המערכת הארצית נבנתה במקורה להעברת מים מהכנרת ומצפון לדרום, אך כבר היום היא מעבירה מים מותפלים צפונה, ונבחנות תכניות להעבירם עד לאגן הכנרת. האגן מצוי בחסר הידרולוגי קשה הצפוי להחמיר, בעוד שיש להמשיך ולקיים בו ישובים, חקלאות, טבע, תיירות והתחייבויות לממלכת ירדן, ולשמר את הכנרת כמאגר אסטרטגי.
מהם הישגיה של ישראל במשק המים? על כתפי הענקים שחזו ויצרו את מערכות המים המרכזיות, תוך טיפוח כוח אדם מקצועי לעילא, מבוסס משק המים כיום על כמה נדבכים של הצלחות. ראשית, שימוש חסכוני ויעיל במים בחקלאות, המהווה הישג ברמה עולמית, וכן ייעול השימוש במים בעיר ובתעשייה. שנית, שימוש חוזר בשפכים מטוהרים, רובם הגדול בחקלאות, המחליפים מים שפירים ומהווים סעיף מרכזי באיזון משק המים. שלישית, כאשר שני הקודמים לא הצליחו להתמודד עם רצפים של שנים שחונות, הוקמו מתקני התפלה בהיקף גדול. ניהול מושכל ובר-קיימא של מי הנגר, להשגת מטרות של משק המים בשילוב עם מטרות תכנוניות וסביבתיות, זוכה אף הוא לתשומת לב רבה יותר מאשר בעבר, כאשר מי הנגר נחשבו "מים מזיקים" שיש לסלקם.
ההישגים של משק המים, המוכר בעולם כולו כבעל הישגים חלוציים, לא היו קיימים אלמלא היכולות המרשימות של מומחים ואנשי מקצוע מוכשרים ומסורים, ביניהם מתכנני, בוני ומפעילי משק המים הלאומי, חקלאים נבונים שהתאימו את החקלאות למשק מים במחסור, תאגידים המשפרים את ניהול משק המים העירוני ואוכלוסייה שהפנימה את החובה לצרוך בצורה מושכלת. תעשיית מים יצירתית וחדשנית ממשיכה גם היא לתרום חלק מכריע. אלה הישגים מרשימים, אך מזה זמן עולה ספק באשר לשימור היכולות המקצועיות במשק המים, המשווע למילוי השדרות ההולכות ומתרוקנות בדור חדש של מומחים ואנשי מעשה.
תערוכת קלינטק 2018 וכנס המים מציבים בפנינו את ההישגים ומדגישה את החובה לשמר את היכולת להתמודד עם אתגרים שאינם מסתיימים.