מים נט פורטל מקצועי למים.
עובש, שמוכר לנו כיום בעיקר מחדרי אמבטיה טחובים, יכול להפוך למפגע בריאותי משמעותי בעקבות השפעות שינוי האקלים. כיצד ניתן להיערך לכך?
פרסום
"חשש להצפות בערי החוף" הפך לביטוי שגור בקרב החזאים בישראל, וכמעט בכל מערכה חורפית אכן מתרחשות הצפות כאלה. ההצפות עולות לכותרות כאשר הן חוסמות נתיבי תנועה ראשיים כמו נתיבי איילון, או כאשר הן גורמות, חלילה, לפגיעות בנפש, אבל ההצפות גורמות גם לנזקים שאינם נראים במבט ראשון ושעלולים להשפיע לרעה על בריאות הציבור.
בשנים האחרונות אנחנו חווים בישראל חורפים עם פרקי גשמים הכוללים כמויות גדולות של משקעים היורדים בזמן קצר, וגורמים פעמים רבות להצפות בערי החוף, לשיטפונות בזק בדרום ומזרח הארץ ואף לאסונות קשים. הצפות אלה הן אחת מההשלכות המיידיות של משבר האקלים, שגורם לא רק לתופעה המוכרת של התחממות הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, אלא גם לאירועי מזג אוויר קיצוניים עזים יותר ותכופים יותר. גם ברחבי העולם נצפית וצפויה להמשיך ולהתחזק מגמה זו של התעצמות הסופות, שגובות מדי שנה את חייהם של מאות ואלפי בני אדם . חשוב לציין שאל שינוי האקלים מצטרפת מגמת הפיתוח העירוני המהירה, עקב הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם שצפויה להגיע ב-2050 לכ-10 מיליארד בני אדם. פיתוח זה, במיוחד כאשר הוא נעשה באופן שאינו משמר נגר בשטח העירוני, מרחיב את השטח שבו הקרקע מכוסה בבטון ואספלט, שאינם מאפשרים חלחול מספק של מי הגשם אל תוך הקרקע – מה שיוצר הצפות באזורים הנמוכים. גם בנייה ופיתוח בתוך פשטי ההצפה הטבעיים של הנחלים (אזורים אותם הנחל מציף באופן טבעי בזרימה שטפונית) טומנת בחובה פוטנציאל גבוה מאוד להגברת ההצפות בשטח הבנוי.
רבים מנזקי ההצפות גלויים, מוכרים לציבור ואף לחברות הביטוח והטיפול בהם ברור. אבל גם אחרי המבול, מזג אוויר כאוטי עם ריבוי משקעים בחלון זמן קצר עלול להביא אתו אורח אחר נסתר מהעין – עובש. בעידן שבו סופות הופכות חזקות יותר והצפות ענק משבשות את חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם, התמודדות עם הסכנות הבריאותיות של העובש צריכה להפוך לחלק בלתי נפרד מההיערכות לחיים באקלים משתנה.
הפטריה שמשתלטת על הקירות
לאחר כל מערכת חורפית סוערת ינסו אלפי עסקים ובתים פרטיים מדן ועד אילת להעריך את הנזק ולתקן את נכסיהם. רבים יפרקו קירות שלמים וחיפויים מסוגים שונים וינסו לייבש את הקירות מבפנים עם מכשור מיוחד, כדי להיפטר מהפגע המאיים של הרטיבות – העובש, שיכול להופיע גם ימים ולעתים שבועות לאחר ששככה הסערה.
כאשר מים חודרים לתשתיות או לקירות מבנה, נספגים ונשארים שם ללא חשיפה לאור שמש, עובש יכול להתחיל לגדול בתוך 24 עד 48 שעות על משטחים כגון עץ, אריחי תקרה, טפטים, שטיחים, קירות גבס, חומרי בידוד וטיח. העובש מורכב מפטריות מסוגים שונים, שנבגיהן גדלים בתנאי לחות וטווים ביניהם קורים שגורמים ל"התפשטות" העובש על פני המשטח. הפטריות ניזונות מחומרים אורגניים שבקירות ונהנות מתנאי הלחות כדי לגדול.
אם לא מסירים את העובש, הוא ממשיך להתרבות ומתחיל להשפיע לרעה על איכות האוויר בתוך המבנה ואף יכול לגרום למגוון של בעיות בריאותיות: מגע עם נבגי העובש יכול לגרום לתגובות אלרגיות שונות כמו עיטושים, נזלת, אודם בעיניים ופריחה. אצל אנשים הלוקים באסתמה, עובש יכול לגרום להתקפים, ומגע עם עובש יכול לגרום לגירוי במערכת הנשימה גם בקרב מי שלא חולים באסתמה. באוכלוסיות עם מערכת חיסונית חלשה, כמו תינוקות, ילדים, נשים בהיריון, חולים במחלות נשימתיות וקשישים, העובש גורם לתופעות אלו בשכיחות גבוהה ואף יכול לגרום לתופעות חמורות יותר: במקרים נדירים, עובש יכול גם לפתח רעלנים (מיקוטוקסינים), שהחשיפה אליהם בכמות גדולה עלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות ואפילו למוות.
"זיהום אוויר תוך-ביתי הוא אחת הבעיות הסביבתיות שהכי נוגעות לבריאות ושהכי פחות מתייחסים אליה", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. "עובש, לצד חומרים שנפלטים לאוויר מחומרי ניקוי, מחימום הבית, מבישול ומעישון, משפיעים כולם על זיהום האוויר התוך-מבני – והרי, אנחנו נמצאים רוב היום בתוך מבנים".
4.6 מיליון מקרים של החמרה של אסתמה
הצפות של בתים בקנה מידה גדול פוקדות בשנים האחרונות את ארצות הברית לאחר סופות הוריקן. רמת המודעות במדינה ל"סכנה השקטה" של העובש שאורב לתושבים אחרי ההצפות באה לידי ביטוי באזהרות מפורטות שניתנות לציבור באזורים מוכי אסון. המרכז האמריקני לבקרת אסונות (CDC) מנחה את התושבים השבים לבתיהם אחרי אסון טבע למהר ולאוורר את הבית, להוציא ממנו את כל הפריטים הרטובים ולהסיר כל סימן לעובש באמצעים העומדים לרשותם. במצב שבו העובש יוצא מכלל שליטה, או פוגע במבני ציבור, ובמיוחד בבתי ספר, קוראות הרשויות בארה"ב לתושבים למהר ולהזעיק מומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה.
ואכן, לאחר סופות הוריקן עוצמתיות שגורמות להצפות נרחבות, מדווחים רופאים בבתי החולים בארה"ב ובמרכז אמריקה על עלייה במספר מקרי האסתמה שנזקקו לאשפוז – כך קרה, למשל, בבתי חולים בצפון קרוליינה לאחר פגיעתו של ההוריקאן "מתיו" ב-2016ובבתי חולים בפורטו ריקו לאחר פגיעת הוריקאן "מריה" ב-2017. בצפון קרוליינה אף הוקם לאחרונה צוות מחקר מיוחד שיתמודד עם בעיית האסתמה אצל ילדים לאחר סופות הוריקן.
מחקרים אקדמיים עדיין לא הצביעו על קשר ישיר בין שיטפונות והצפות לבין התגברות הופעת אסתמה ומחלות נשימתיות בשל חשיפה לעובש בתוך מבנים. עם זאת, שורה של מחקרים כבר הראתה נוכחות מוגברת של נבגי עובש באוויר לאחר אירועי מזג אוויר קיצוניים, וכן השפעה בריאותית מזיקה של החשיפה הזאת על קרב ילדים ומתבגרים. יש צורך בהמשך ובהעמקת המחקר על השפעת עובש תוך-מבני על הבריאות.
עד שתתקבל תמונה מעמיקה יותר, הרי שהמידע הקיים על מגמת התגברות אירועי מזג האוויר הקיצוניים הספיק על מנת שסוגיית העובש תיכלל בתכנית ההתמודדות של ארה"ב עם אירועי מזג אוויר קיצוניים, כחלק מהשלכות שינוי האקלים. "התרבות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות וסופות עלולות לגרום נזק למבנים, ולאפשר למים ולחות להיכנס אליהם", נכתב שם. "לחות ועובש בבתים בארה"ב מקושרים לכ-4.6 מיליון מקרים של החמרה של אסתמה ולעלייה של 20-8אחוז בשכיחות של דלקות בדרכי הנשימה… שינוי האקלים, שצפוי להגביר את תנאי הלחות בתוך מבנים, עלול לגרום לתופעות בריאותיות שליליות".
ההשפעה של אירועי מזג אוויר קיצוניים על איכות האוויר ועל מחלות נשימתיות לא מתמצה רק בהופעת עובש בתוך הבית. סופות עוצמתיות מסיעות איתן גם אבקנים, שעשויים לגרום לתגובות אלרגיות; בנוסף, הפסקות חשמל שמתרחשות פעמים רבות בזמן סופות מעודדות את השימוש באמצעי חימום מזהמים כמו תנורי עצים, שפולטים עשן המכיל פיח וחלקיקים נשימים וכן גזים רעלים כמו פחמן חד-חמצני, וכן גנטורים המופעלים באמצעות סולר מזהם. כשמחברים את כל אלו למצב טראומתי שבו קיימת פגיעה קשה בתשתיות לאחר סופה, מתקבלת תמונה עגומה שבה ניצולי הסופה נאלצים להתמודד עוד שבועות ארוכים עם אוויר מזוהם.
דרוש פתרון מערכתי לבעיה
בארה"ב מוכת ההוריקנים, בעיית העובש היא סוגיה לאומית, ויעידו על כך המספרים: הוריקן "הארווי" לבדו הציף לפני כשנתיים למעלה מ-300 אלף מבנים בדרום-מזרח טקסס, כיום, ההגנה היחידה שיש לאזרחים מוכי-העובש היא ביטוח כנגד הצפות. אולם במקרים רבים, התושבים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש ביטוח כזה, או שאינם מודעים לכך שמוטב להם לרכוש ביטוח כזה, ולא לסמוך על מזלם או פשוט לחיות בבית שיש בו עובש.
פיי גרימזלי, ראש המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת חבייר שבניו-אורלינס, לואיזיאנה, מציעה שהפתרון לבעיה יהיה מערכתי: "בדומה להתמודדות עם אירוע של דליפת נפט לים, אז מופעלת תכנית מסודרת לשאיבה וניקוי של הכתם, כך המדינה צריכה להקצות משאבים לשיקום בתים שנפגעו באסון אקלים כדוגמת הצפה, ואם יש צורך, אפילו להכשיר לשם כך בעלי מקצוע בתחום הסרת העובש", היא אומרת. כצעד מניעתי, היא מציעה שהמדינה תגביר את המודעות לצורך ברכישת ביטוח מפני נזקי הצפות, ותספק סיוע כלכלי לתושבים המתקשים בכך.
בישראל, כאמור, הצפות נגרמות ברבות מערי החוף לאחר אירועי גשם קצרים ואינטנסיביים. הן מתרחשות לאחר שיורדים עשרות מילימטרים רבות של גשם בפרקי זמן קצרים, אך משטחי האספלט והבטון לא מאפשרים להם לחלחל לקרקע ולכן הם זורמים על פני השטח. על פי מסמך היערכות ישראל להסתגלות לשינוי האקלים, שהוציא המשרד להגנת הסביבה, "השינויים הסביבתיים והאקולוגיים שיתרחשו כתוצאה משינוי האקלים עלולים להביא לעלייה בשכיחות של תופעות טבע קיצוניות, כגון בצורות ושטפונות… עלייה בתדירותם של מקרי קיצון צפויה להשפיע על שיטפונות ועל מערכות הניקוז. הנזקים הצפויים משטפונות עשויים לגדול".
גם בישראל, הצפות פוגעות פעמים רבות באוכלוסיות הפגיעות ביותר: מעוטי יכולת, דיירי הדיור הציבורי, קשישים ועוד. אף שסביר להניח שרמות העובש בישראל אינם דומות למקומות שבהם שכונות שלמות מכוסות במים בשל הוריקנים, עדיין התמונות המוכרות מההצפות בערי החוף דורשות שיינתן מענה הולם לבעיה בריאותית זו, שעלולה להחמיר עם שינוי האקלים. "צריך להבין ששינוי האקלים טומן בחובו השלכות בריאותיות שונות, ואם לא נחקור אותן, לא נוכל להיערך אליהן", אומר לוין. "עובש הוא דוגמה להשלכה כזו, שאולי לא חשבנו עליה".
בינתיים, ניתן להימנע מחשיפה לעובש בבית באמצעות אוורור נאות והקפדה על טיפול בכתם עובש במהירות, מיד לאחר שהופיע ולפני שהתפשט. במקרה שבו העובש גדול מאוד, וכדי להימנע מהשפעות בריאותיות קשות יותר, ניתן לפנות למומחה.
