מים נט פורטל מקצועי למים.
*** הכתבה בשיתוף מקורות
פרסום
נזקי הקורוזיה למשק המים בישראל מוערכים בכ-30 מיליארד שקל בשנה. מדובר בנזקים בכלל התשתיות – החל מבריכות, דרך מאגרי מים, צנרת, ביוב ועד לציוד שאיבה. קורוזיה היא תהליך כימי הרסני הפוגע בחומר, דוגמה המוכרת מחיי היום – החלודה, המהווה את הגורם הבולט ביותר לנזקים עבור תשתיות מים תת-קרקעיות ואחראית לפחות למחצית מעלויות האחזקה של אלה; היא פוגמת מאסיבית בצנרת ומביאה לנזילות שגורמות לאיבוד מים והשבתת צינורות במקרים קיצוניים.
שיטת DCVG לאיתור פגמים במעטפת הפלסטית בצינורות הפלדה אשר טמונים בקרקע, נבחרה על ידי מקורות על מנת לנסות להילחם ולמזער את התופעה. היא הוצגה במהלך כנס המחקרים השנתי של חברת מקורות, בו נחשפו עובדי החברה ואנשי תעשיית המים הישראלית למיטב הטכנולוגיות האחרונות שמקורות הייתה שותפה לפיתוחם. העבודה עליהן נעשתה במסגרת מרכז WaTech® של החברה, בו מבוצעים מדי שנה 40 מחקרים באופן עצמאי או בשיתוף האקדמיה.
לדברי גרגורי ניזביצני, מנהל מחלקת הנדסת קורוזיה וחומרים בחברת מקורות: "שיטת DCVG מאפשרת לאתר במדויק ולהתריע על פגמים במעטפת הפלסטית, בה עטופים צינורות המים. בשיטה זו נעשה שימוש במערכת ייחודית המזהה שינויים בסביבת הפגם דרך שדות חשמליים. כשהמערכת מזהה שינוי בשדה החשמלי שנוצר סביב הפגם במעטפת הצינור, היא יודעת להתריע על נוכחות הפגם ולקבוע מידת הפגם לאורך הצינור".
שיטה נוספת אותה אימצה מקורות לטיפול בקורוזיה אשר הוצגה באותו הכנס נקראת "בדיקת הזרמה", והיא מודדת באופן רציף את איכות הציפוי בקו הנבדק. "בדיקת הזרמה, כשמה כן היא, מזרימה למעשה זרם חשמלי דרך קטע הצינור שאנו רוצים לבדוק בו את רמת איכות הציפוי. בעת הבדיקה אנו מנתקים את קטע הצינור הנבדק ממערכת המים הארצית, מזרימים דרכו זרם חשמלי ובודקים את שיעור הזרם שהתקבל חזרה. האינדיקציה לפגמים היא שככל ששיעור הזרם גבוה יותר כך כמות הפגמים גבוהה יותר – כלומר שציפוי הצינור פחות איכותי בקטע זה", מסביר ניזביצני.
"עשינו הרבה מאוד בדיקות ובחרנו בשתי השיטות הללו בהתאם לאופטימיזציה של יכולת זיהוי הפגמים וכמובן עלות הבדיקות והציוד, קצב הבדיקה היומי שנדרש, נוחות התפעול והכי חשוב הדיוק והאמינות שבתוצאות", הוא מוסיף.
כמו כן, הוכח כי ניתן יהיה לחסוך מדי שנה מעל ל-5 מיליון שקל כתוצאה מהטמעת השיטות לגילוי פגמים בצנרת ואף לשפר את אמינות מערכות אספקת המים".
– כיצד פגיעה במעטפת הצינור גורמת לקורוזיה?
"מקורות מניחה מידי שנה קווי צנרת פלדה חדשים באורך של 250-200 ק"מ. הקווים הללו עטופים במעטפת פלסטית מסוג פוליטילן שחול המגנה עליהם מהאדמה שסביבם שעשויה לייצר קורוזיה בצדם החיצוני. הפוליטילן שחול הוא אחת העטיפות האיכותיות והמוכחות ביותר שיש, עם זאת, כאשר מניחים את הצינור באדמה ומורידים אותו לעומק של כ-2 מטרים מתחת לפני השטח, תהליך ההנחה עצמו עשוי לעיתים לפגוע בציפוי. כף הטרקטור, למשל, יכולה בטעות לפגוע בפלסטיק, או מגע אקראי עם אבן בעת ההנחה וכדומה. כאשר הציפוי נפגע בנקודה מסוימת, באותה נקודה הפלדה של הצינור נחשפת לאדמה קורוזיבית וכך יכולה להיווצר קורוזיה שתגרום לחורים ולנזילות בצינור".
– מה נזק הכלכלי המוערך בשל קורוזיה?
פרסום
"נזקים של קורוזיה מוערכים בכ-30 מיליארד שקל בשנה בכל התשתיות בישראל (לא רק במשק המים – ד.ד). כאשר נוצרת חלודה בצינור, היא עשויה לגרום, כאמור, לחורים בו ולנזילה ואז לאיבוד מים. בנוסף כשלא מטפלים בקורוזיה בזמן, היא מתפשטת וגורמת לנזקים נוספים לכל אורך הצינור".
– כיצד מטפלים בציפוי הפוליטילן השחול כשמתגלה בו פגם?
"כשמערכת ה-DCVG מתריעה על פגם בציפוי ומספקת לנו נתונים מדויקים לגביי מידת הפגם אנחנו יכולים להחליט אם הדבר מצריך חשיפת הפגם בקרקע ותיקונו. במקרים מסוימים הנזק הצפוי כה מזערי שאינו דורש תיקון. כשהמערכת מתריעה על פגם שמצריך תיקון, אנו יכולים לעשות זאת מהר ככל האפשר ולמנוע אפשרות של קורוזיה בצינור. לאחר ביצוע התיקונים, אנו יכולים לוודא את השיפור במצב העטיפה באמצעות בדיקת הזרמה חוזרת ולהשוואתה לתוצאות בטרם התיקונים".
