מים נט פורטל מקצועי למים.
היקף השטחים החקלאיים המושקים בקולחים במדינת ישראל עומד כיום על כ-1.2 מיליון דונם, שמהווים כ- 40% מסך כל השטחים החקלאיים בארץ, היקף השימוש במי קולחים להשקיה חקלאית מגיע לכ-70% מכלל המים המשמשים להשקיה כזו. מים אלו עוברים תהליכי טיהור וסינון רבים לפני הגעתם לשדות ולמטעים, אך למרות זאת מערכות ההשקיה בקולחים עלולות להיסתם כתוצאה מהיווצרות זיהומים, בעיקר ביולוגיים, במיוחד במערכות השקיה בטפטוף.
פרסום
שקיעה של מלחים, מינרלים וחומרים אורגניים גורמים לסתימה של מערכות ההשקיה. על גבי המשקעים הללו נאחזים מיקרואורגניזמים, אשר בונים מסה של ביו-פילם התורמת אף היא לסתימת המערכות. המיקרואורגניזמים נדבקים אחד לשני ויוצרים מטריצה פולימרית דביקה הנצמדת לפני השטח. המטריצה הנוצרת, הידועה גם בשם " SLIME", מגינה על אותם מיקרואורגניזמים.
תהליכים אלו גורמים נזק כלכלי כבד לחקלאים, שכן הם גורמים לסתימות במסננים, במשאבות ובצנרת. כתוצאה מהסתימות, חל עיכוב במחזור ההשקיה – מה שמוביל לאובדן של זמן, כסף ומים. סילוק המסה הביולוגית והפילם הנוצר נעשה לרוב באמצעות כלור.
השקיה של גידולים שונים נעשית היום לרוב בעזרת מערכות טפטוף, המספקות השקיה מדויקת של מים ודשן לשורשים. כדי לקבל השקיה מדויקת, חשוב שהטפטפת תהיה נקיה ממשקעים ותוציא את הספיקה המלאה שלה. מערכות שאינן מטופלות ושלא מבוצעת בהן תחזוקה מונעת תיסתמנה יחסית מהר. מחקרים מראים שמינון רציף של כלור ימנע זיהום מחדש של מערכות ההשקיה והטפטוף. ההמלצות בספרות הן לריכוז כלור חופשי שאריתי הנע בין 0.5-50 מ"ג/ליטר . ריכוז זה תלוי ומשתנה בהתאם לאיכות המים, משך הטיפול, מהירות זרימת המים, טמפ' המים, סוג הצנרת, אורכה וקוטרה. מומלץ להשתמש בטפטפות בעלות ספיקה נומינלית של מעל 1.5 ליטר/שעה, שתיסתמנה פחות מאלו בעלות ספיקה נמוכה יותר.
החומר העיקרי בו נעשה שימוש עד היום לניקוי מערכות ההשקיה הוא סודיום היפוכלוריט (כלור נוזלי), חומר אלקאלי המכיל סודה קאוסטית חופשית pH=14)) הגורם לעלייה ב-pH של המים ועקב כך גורם להווצרות משקעי אבנית של מלחים קשיי תמס כמו קלציום ומגנזיום קרבונט בצנרת, בטפטפות ובמסננים. לחומר זה חסרון נוסף בעיקר בחודשי הקיץ, בהם רמות הכלור הפעיל בתמיסת הסודיום היפוכלוריט לא יציבות. החומר למעשה מתפרק ולכן זמינות החומר בשטח יורדת לאורך זמן.
כיום, מוחלף הסודיום היפוכלוריט בהצלחה מרובה ב- ChloRun, לו מספר יתרונות על פני החומרהמקובל: זהו מוצק גרנולרי בעל ריכוז כלור פעיל של 57% – 55% לעומת 12%-10% בלבד בסודיום היפוכלוריט. הוא איננו אלקלי ולכן אינו תורם לעלייה ב-pH (pH, 1% Solution 5.9-7.0 ) ומשמעות הדבר שהוא יעיל יותר. ה -ChloRun מגיע כמוצק המתמוסס בקלות ללא השארת משקעים, זמין להכנת תמיסת כלור בריכוז מבוקש, כך שבעיית חיי המדף כפי שקיימת בשימוש בהיפוכלוריט לא קיימת. החומר קל לשינוע ולאחסון, בטוח, אמין ונוח לשימוש עבור החקלאי .
מערכת ה- ChloRun ממיסה את הכלור המוצק לתמיסת כלור נוזלי ללא משקעים ובקלות יחסית. תמיסת הכלור המתקבלת מוזרקת לקו באופן פרופורציונלי ובמינון מדויק. מכיוון שהתמיסה המתקבלת היא טרייה, ריכוזה יהיה ידוע ומדויק. אין צורך להשתמש בריכוז גבוה של תמיסת כלור כנהוג בסודיום היפוכלוריט, שלו חיי מדף קצרים ולכן ריכוז הכלור הפעיל יורד עקב התפרקות החומר עם הזמן. שימוש בהיפוכלוריט ידרוש יותר כלור נוזלי לביצוע אותה משימה.
פרסום
השימוש בריכוז נמוך ורציף של ChloRun עדיף על פני שימוש מנתי אחת לפרק זמן. לכן, מומלץ להחמיץ את המים בעזרת חומצה גופרתית מהולה 30%, ולבדוק שארית כלור חופשי בסוף הקו וביציאה מהמסננים והטפטפות, בערך של כ-1 מ"ג/ליטר. הבדיקה יכולה להיעשות בעזרת ערכה מתאימה לבדיקת כלור או סטיקים.
, שימוש בהיפוכלוריט דורש הפסקה בהזרקת הדשן ובתוכנית ההשקיה. אין לדשן ולהכליר בעזרת כלור נוזלי בו זמנית עם דשן. כמו כן, מומלץ שנקודות ההזרקה של הדשן ושל ה-ChloRun יהיו מופרדות, במרחק של כ- 70 – 100 ס"מ בין נקודות ההזרקה כדי למנוע אפשרות של תגובה כימית לא רצויה אפשרית עם שאריות של דשן בקו.
כמו כן, יש לשטוף מעת לעת את סופי הקווים כדי לוודא סילוק של שאריות חומר אורגני ומשקעי אבנית מומסים.
עד היום פותחו מספר סוגים של מערכות לכמויות מים משתנות ובהתאמה לצרכים שונים של המשתמשים. השוני בין המערכות הוא בכמות החומר המוצק במיכל המילוי ובריכוז תמיסת ה-ChloRun המיוצרת.
