מים נט פורטל מקצועי למים.
כיצד ישפיע אירוע הזיהום החמור בדרום על המערכת האקולוגית העדינה של הנחל? כמה זמן ייקח לשקם את הנחל? וכיצד היה ניתן למנוע את האסון? מורה נבוכים לאסון האקולוגי החמור ביותר במדינת ישראל בשנים האחרונות
פרסום
"לאחר גשמי החורף והאביב, הגבים בנחל מתמלאים במים, וההתקדמות בנחל מחייבת כניסה לגבים ולעתים אף שחייה. חובה לדעת לשחות. בעונת החורף והאביב, הטמפרטורה בגבים קרה, התחממו טיפה במקום (סיבובי ידיים, אגן וכדומה) רגע לפני המעבר. המטייל המנוסה ביותר יחצה את הגב ראשון".
הנחיות אלו הופיעו עד לאחרונה באתר "טיולי" לגבי המסלול האתגרי בנחל אשלים, הידוע כמסלול מרענן בגבול שבין מדבר יהודה והנגב. כעת, מופיעה בדף המסלול האזהרה: "עקב זיהום הנחל משפכים תעשייתיים, סגור נחל אשלים עד הודעה חדשה. הכניסה לנחל אסורה ומסוכנת". היה זה רק עניין של מזל שהאסון אירע בימי הקיץ הלוהטים – עונה שבה לא מומלץ לטייל בנחל, והגבים בו ריקים.
כיצד ישפיע אירוע הזיהום החמור, שבו נשפכו מאה אלף קוב של שפכים חומציים ממפעל "רותם אמפרט", על המערכת האקולוגית העדינה של הנחל? כיצד היה ניתן למנוע את האסון, וכמה זמן ייקח לשקם אותו? אנו מגישים לכם מורה נבוכים לאסון האקולוגי החמור ביותר במדינת ישראל בשנים האחרונות.
מה קרה בנחל אשלים?
ביום שישי, 30 ביוני, בשעת צהריים, נפרץ קיר הסוללה של אחת מבריכות אגירת שפכי מפעל "רותם אמפרט נגב ". הבריכה, שגודלה 30-20 דונם, הכילה על פי הדיווחים שפכים חומציים מאוד של פוספו-גבס, פסולת של תהליך הפקת חומצה זרחתית. כ-100 אלף קוב מתוך תכולת הבריכה זרמו בשיטפון חומצי אדיר אל תוך ערוץ נחל אשלים לכל אורכו, כ-20 קילומטר, והובילו אף לסגירת חלק מכביש 90 העובר לאורך חופי ים המלח למספר שעות.
עדויות מהשטח מדברות על גל שיטפון – מיני צונאמי בגובה כמה מטרים ששטף את ערוץ הנחל, מילא את הגבים בשפכים חומציים ויצר שלוליות של חומצה לאורכו. הנחל כאמור פופולארי בקרב מטיילים לאורך חלק גדול מהשנה, כך שהעדר קורבנות אנושיים במקרה זה הוא בגדר מזל גדול.
מהן ההשלכות על המערכת האקולוגית?
גל החומצה שזרם במורד הנחל השאיר אחריו חורבן והרס. השפעות הזיהום הן רבות ומגוונות, ונחלקות להשפעות על הצומח, החי והקרקע. ברור לחלוטין כי כל בעל חיים או צמח שעמדו בדרכו של השיטפון החומצי נפגע מצריבת החומצה, אך לצערנו ההשפעות על המערכת האקולוגית של הנחל קשות ומורכבות הרבה יותר.
בבסיס המערכת האקולוגית הייחודית של נחל אשלים עומדים עצי השיטה, שמוגדרים כ"מין מפתח". שורשיה של השיטה מאפשרים לה להגיע אל מים בקרקע גם בעונת היובש הארוכה השוררת במדבר; וכך, עצי השיטה ופירותיהם מהווים מקור מזון חשוב למגוון של בעלי חיים צמחוניים כגון צבאים ויעלים, ואף לזוחלים כגון חרדון-הצב המצוי. השיטה היא גם בית לחרקים רבים כגון פרפרים, חרגולים, ציקדות, נמלים, עכבישים וחיפושיות, והיא מהווה אתר קינון חשוב לעופות ומקור כמעט בלעדי לצל בסביבה מדברית חמה וצרובה מקרינת השמש. צמחים נוספים שנמצאים בנחל ונמצאים בסכנה מהזיהום הם יפרוק המדבר, מלחית ואשליל הנגב. הפגיעה בצומח יכולה להיגרם ממגע ישיר של הצמח עם החומצה, או באופן עקיף דרך הקרקע, כאשר החומצה תגיע אל שורשי הצמחים ותפגע בהם.
אזור נחל אשלים מהווה בית גידול למגוון של בעלי חיים, ביניהם עופות דורסים שחיים במצוקים כגון נשרים, חיוויאים ועקב עיטי, וגם יונקים רבים: יעלים, צבאים, זאבים, שועלי צוקים, צבועים, שפני סלע ורבים אחרים. הסכנה לבעלי החיים היא קודם כל במגע עם החומצה הצורבת, אך גם משתיית החומצה, שמילאה ומזהמת את הגבים בנחל. בסיור לאורך הנחל נמצאו בימים האחרונים פגרים של ציפורים, לטאות, יעל ושועל. החשש המיידי הוא שבהמשך ייפגעו בעלי חיים רבים נוספים.
הקרקע בנחל ובסביבתו נפגעה גם היא קשות מהזרמת החומצה. הפגיעה המיידית מתבטאת בהמסת סלעי גיר ובפגיעה בקרומי הקרקע, שמונעים סחף של האדמה המדברית; הפגיעה ארוכת הטווח כוללת חלחול של החומצה אל תוך הקרקע וזיהומה, כמו גם האפשרות שהמזהמים יחלחלו דרכה אל מי התהום ויפגעו גם בהם.
הפגיעה בקרקע גוררת איתה גם פגיעה במאגר הזרעים בקרקע, אשר עלולה להוביל לפגיעה נוספת בצמחייה הטבעית ובסיכוייה להתחדש לאחר האסון. לסיכום, לפגיעה בקרקע ובמי התהום עלולות להיות השפעות נרחבות וארוכות טווח על המערכת האקולוגית כולה, תוך פגיעה מתמשכת בחי ובצומח באזור נחל אשלים.
מה אפשר לעשות בשטח כדי לצמצם את הנזק שנגרם?
הפעולות המיידיות שננקטות במצב כזה בשטח הן קודם כל עצירת המשך הזיהום על ידי נטרול המקור. לאחר מכן נעשים ניסיונות לשאוב את מי החומצה מתוך הגבים והשלוליות שנוצרו לאורך הנחל. הזרמה של מים מתוקים בנחל יכולה להפחית מעט את החומציות, אך יש לבדוק היטב את השלכותיה על המערכת האקולוגית במורד הנחל בכדי לא לגרום לפגיעה נוספת.
אמצעים נוספים להגנה על החי באזור יכולים לכלול הרחקת ציפורים באמצעות שימוש בתותחי אוויר המשמיעים קול דמוי ירי ונפוצים בבריכות דגים, ונוכחות אנושית לצד מקווי השפכים שנוצרו על מנת למנוע מבעלי חיים נוספים לשתות אותם או להלך בתוכם. הצבה של מכלים פתוחים מלאים במי שתייה נקיים בסמוך לנחל עשויים למנוע מבעלי החיים לשתות את המים המזוהמים.
פרסום
מתי יחזור המצב לקדמותו?
קשה מאוד לנבא מתי מערכת אקולוגית שיוצאת מאיזון בצורה כה חריפה תצליח להשתקם, אם בכלל, והאם המערכת המשוקמת תהיה דומה בכלל למצב שקדם לזיהום. ככל הנראה, רק לאחר שיטפונות החורף הבא ניתן יהיה להעריך טוב יותר כמה זיהום נותר בקרקע וכמה זמן ייערך תהליך השיקום.
הערכות ראשונות מדברות על עלות שיקום של עשרות מיליוני שקלים וסגירת הנחל למטיילים לפחות לשנה, תוך ביצוע ניטור ממושך של הזיהום ושל ההשפעות על החי והצומח.
על מדינת ישראל, אומת הסטארט-אפ והטכנולוגיה, מוטלת החובה למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד, על ידי חיוב גופים מזהמים להשתמש בטכנולוגיה הטובה ביותר שקיימת בעולם באותה העת ((Best available technology- BAT לצורך מניעת זיהום ולטיפול מיטבי בפסולת שהם מייצרים, וכן באמצעות אכיפה יעילה וקפדנית של דרישות אלו.
פיתוח התעשייה הישראלית המספקת הכנסות למדינה ומקומות עבודה לתושביה ובמיוחד לתושבי הפריפריה, צריך להיעשות באופן בר-קיימא תוך צמצום ומניעת פגיעה סביבתית ומתן מענה לצרכי ההווה, זאת מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם וליהנות מאותם המשאבים בעתיד.
