לזהות את הזיהום לפני שיגיע לחוף

אסון הזפת שהשחיר לאחרונה את חופי ישראל הסב את תשומת הלב הציבורית לחשיבות השמירה על החופים ועל המערכות האקולוגיות הימיות שלנו. הפגיעה הסביבתית הנרחבת, שהכתה לאורך כל רצועת החוף של ישראל, נגרמה ככל הנראה מדליפה שמקורה במכלית הנושאת נפט גולמי. בעוד הרשת גועשת במטרה לחשוף את האחראים למחדל, המפגע כבר גרם לנזקים בלתי הפיכים בקרב אוכלוסיית בעלי החיים הימיים. צבים, עופות ימיים ויונקים ימיים שבאים במגע עם פני המים הם הראשונים להיפגע במקרים כאלה, אך גם הדגה וחסרי החוליות, במיוחד בחוף הסלעי, עלולים להיפגע קשות בשל המשך שחרור חומרים רעילים מגושי הזפת ששקעו לקרקעית או שנדבקו לשוניות הסלעיות. תהליך השיקום הכולל של האזור צפוי, להערכת מומחים, להימשך זמן רב.

אסונות אקולוגיים, כמו זה שאירע בחופי ישראל, מדגישים ביתר שאת את הצורך ליצירת יוזמות חדשניות שינסו לצמצם משמעותית את היקף הפגיעה הסביבתית. מערכת חדשנית בשם "קורל ריף", שפותחה לאחרונה על ידי חברת ברייט לד, שנרכשה על ידי חברת גליליאו-טק הציבורית, מתעתדת להציע פתרונות בתחום.

קורל ריף מיועדת לשימוש בתחום ניהול ערים חכמות, והיא התגלתה כבעלת יתרונות משמעותיים גם במאבק לשמירה על איכות הסביבה, בשל היכולות שלה להוביל להפחתה משמעותית בשימוש באנרגיה במרחבים העירוניים וכן על ידי זיהוי מקדים של מפגעים סביבתיים.

המערכת היא למעשה פלטפורמה פתוחה מבוססת טכנולוגיית ענן, שיכולה לשמש כסביבת עבודה מתקדמת למפתחי אפליקציות בתחומים מגוונים שביכולתן לעבד נתונים שונים המגיעים בין השאר מחיישנים וכך להשיג ניהול אנרגטי עירוני חכם יותר. המערכת יכולה לספק מידע הקשור, בין היתר, לעליית טמפרטורות, תנודות ברמות זיהום האוויר ורמות צריכת אנרגיה. המידע שנאסף בה מאפשר לבנות מאגרי נתונים ולגבש תוכניות פעולה לטווח ארוך וקצר.

לזהות שינוי במים ובחוף

על פי רמי מירסקי, מנכ"ל ברייט לד, החיישנים של קורל ריף היו יכולים להיות יעילים במקרה של דליפת הזפת, משום שהיו יודעים לזהות שינויים במים וברצועת החוף. "כשבוע לפני הדליפה, רצתי ליד הים והבחנתי בנקודות זפת קטנות במים, אבל אף אחד לא דיבר על זה", הוא אומר. "אם היה בחופים ניטור בזמן אמת, המערכת הייתה חשה בשינויים קטנים כבר בשלבים התחלתיים".

מירסקי אומר שבמקרה דומה לזה של זיהום הזפת, ניתן לפזר חיישנים רבים בחופים כדי שיקלטו דקויות כמו שינוי צבע החול או צבע מי הים. הנתונים מועברים למערכת, ששולחת התרעה למשתמשים, וכך מאפשרת להם להיערך ולמנוע את התרחיש הבא מבעוד מועד.

נכון להיום, המערכת כבר מוטמעת ופועלת בהצלחה דווקא לצורך שימושים אחרים. כך, למשל, היא מותקנת על גבי פנסי רחוב בסינגפור, שם פועלים החיישנים בעיקר בהקשרים של תקשורת בין רכבים חשמליים או אוטונומיים. במקרה זה, מידע המגיע מהמכוניות מעובד במערכת, שיכולה להפיק נתונים על מצב הסוללה, תזמון מקומות הטענה פנויים וכו'.

כמו כן, המערכת מסייעת גם במעבר לתאורת רחוב חסכונית יותר, על ידי הורדת כ-80 אחוז מצריכת האנרגיה היומית של פנסי רחוב. החיישנים שולחים מסר למערכת כאשר הם מבחינים במעבר של בני אדם או רכבים, והמערכת תוציא התרעה שתגרום להעלאת רמת התאורה במקום בהתאם.

פרסום

מירסקי מסביר כי פריסה מספקת של החיישנים יכולה לעזור במעקב רציף אחר נתונים, מה שמקל על ניתוח המידע שמתקבל. "המערכת יודעת לזהות חריגות, כמו למשל בצבע או בטמפרטורה של המים, ולספק מידע רב. כיום יש מצלמות על יד החופים, אבל הן בשימוש מוגבל", הוא אומר. "אם היינו משתמשים בהן וגם באמצעים שיכולים לחוש בשינויים בצבע או בסאונד, לזהות תנודות באופן כללי – ייתכן שהיו שמים לב קודם למה שקורה. היה מתקבל מידע מדויק מכל החיישנים יחד, שהיה מספק תמונת מצב מאד רחבה".

לשלב עם חיישנים כימיים

גם מחוץ לזירה הטכנולוגית קיימים פתרונות שעשויים לסייע במניעת אסונות אקולוגיים עתידיים. זהו בדיוק נושא המחקר של פרופ' מינדי לוין, חוקרת כימיה אורגנית סינתטית מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת אריאל, שבוחנת את יעילותם של חיישנים כימיים, אמצעי מדידה שמאתרים תכונות כימיות או פיזיקליות בחומר הנמדד וממירים אותו למידע אלקטרוני. מחקריה של לוין מתמקדים בשימוש באמצעי החישה הללו לשימושים רפואיים ולמטרת איתור רעלים, ובמסגרת מחקריה חקרה גם את האירוע החמור של דליפת הנפט במפרץ מקסיקו בשנת 2010, שהשלכותיו המלאות לא ידועות עד היום, כעשור לאחר שהתרחש.

לטענת לוין, שילוב של אמצעי חישה כמו אלו של קורל ריף יחד עם חיישנים כימיים, יכול לפעול כאמצעי מניעתי יעיל בהיבטים סביבתיים. "לו היה שימוש בחיישנים כימיים באזור הדליפה, היה ניתן לעצור אותה עוד לפני שהגיעה אל החופים וגרמה כזה נזק. היה ניתן להניח חומרים על החוף שיספגו את הזפת, למשל, או בקטריות שיאכלו את השמן שדלף. זו פעולה מניעתית מהירה ולא יקרה. היה ניתן לעצור את זה מראש", היא מסבירה.

"עכשיו קשה יותר להשתמש בחיישנים ובחומרים כימיים, כי כבר מאוחר מידי והחומר שדלף החל לשקוע בחופים", מוסיפה לוין. "מה שכן ניתן יהיה לעשות זה להשתמש בחיישנים כימיים לאחר המקרה, על מנת שנוכל לבדוק את איכות האוויר ורמת הזיהום באזור הזה בעתיד".