מים נט פורטל מקצועי למים.
מקדמים את הסביבה בישראל: לתקציב המשרד להגנת הסביבה ל-2024 יתווספו 165 מיליון שקל עבור פרויקטים מיוחדים ובהם שיקום שטחים פתוחים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, פרויקט "ערים שקטות" לאכיפת רעש דיגיטלית באמצעות מצלמות, חיזוק מחקרי ופעולות המדענית הראשית ועוד;
פרסום
המשרד להגנת הסביבה בלם את קיצוץ תקציב היחידות הסביבתיות;
המשרד יוביל עבודה ממשלתית ליצירת היטל הזרמה לנחלים, בדומה להיטל הזרמה לים, וכן להגברת האכיפה ולהקמת קרן לצמצום זיהום הנחלים ושיקומם
לאחר השלמת קביעת מס הפחמן ומס הנסועה, יתוקצב המשרד ב-140 מיליון שקל נוספים לפרויקטים בתחום תחבורה נקייה, הפחתת גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד מהווה מנוע צמיחה כלכלי למשק בישראל, אנו פועלים באופן נמרץ כדי לשפר את מצב הסביבה תוך מתן תשומת לב מיוחדת ומענה לאיכות חיי התושבים במיוחד בתקופה שבה עולים צרכים כתוצאה מאתגרי הלחימה. אישור העברת תקציב המדינה ל-2024 בממשלה כולל מהלכים שיובילו לשיקום שטחים פתוחים, הפחתת זיהום האוויר, סיוע לציבור ולשכבות החלשות; מהלכים למניעת זיהום הנחלים היפים של ארצנו לפי עקרון 'המזהם משלם' והגברת האכיפה; הסרת האיום מעל ליחידות הסביבתיות הנותנות מענה לשלטון המקומי והאזורי; חיזוק המדענית הראשית במשרד; קבלת תקציבים ייעודיים לתוכניות אסטרטגיות. יש לפנינו אתגרים רבים, גם ובמיוחד בתקופת מלחמת חרבות ברזל, ונפעל לעמוד בהם למען איכות חיי כולנו"
לאור מלחמת חרבות ברזל וההשפעה הכלכלית שלה על ישראל, בוצעו התאמות וצעדים בתקציב המדינה לשנת 2024. העקרונות החשובים למשרד להגנת הסביבה בתוכנית זו היו שיפור מצב הסביבה ונתינת מענה לאור אתגרי הלחימה וקידום הסטנדרטים הסביבתיים של ישראל, כך שיצומצמו פליטות זיהום אוויר וגזי חממה וישראל תתקרב לעמוד ביעדים שלה בנושאים אלה.
הרחבה ופירוט על מספר נושאים מתוך התוכנית הכלכלית ותקציב 2024:
תקציב המשרד:
נקבעה תוספת לתקציב המשרד בהיקף של 165 מיליון שקל עבור תוכניות משמעותיות ובהן: שיקום שטחים פתוחים ופעולות הדברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל; פרויקט "ערים שקטות" לאכיפת רעש באופן דיגיטלי לרווחת הציבור באמצעות מצלמות; חיזוק המדענית הראשית ופרויקט מפת סיכונים אקלימית לאומית ומחקרים ועוד.
היטל הזרמה לנחלים:
בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית ישראל בקצב של כ-1.8% בשנה ועימה גדלים גם צריכת המים וייצור השפכים. הפניית מי קולחים מושבים לחקלאות, אינה מספקת ביקוש מושלם ונוצרים עודפי קולחים גדולים שבהיעדר צריכה או איגום מוזרמים לסביבה ויוצרים נזקים סביבתיים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים קשים. יתרה מכך, מכוני טיהור שפכים רבים אינם עומדים בספיקות המתוכננות וכתוצאה מכך, מתקבלים קולחים באיכות שאינה תמיד שלישונית, ואלו עלולים להגיע לנחלים ולתוואי מים. לבסוף, תחזוקה כושלת ותקלות רבות במערכות הולכה, גורמות לגלישות בתדירות גבוהה למקורות מים.
סוכם בין המשרד להגנת הסביבה לאגף התקציבים לפעול בצוות משותף עם כלל הגורמים לקבוע היטל על הזרמה לנחל בצו הרשאה, קנסות או עיצומים על הזרמה לא מאושרת ועל הקמת קרן לצמצום זיהום הנחלים ושיקומם. זאת, בדומה להיטל הזרמה לים, אשר יגלם את העלות החיצונית אשר משלמים הסביבה והציבור בעבור השימוש במשאבים הציבוריים הרגישים הללו.
השטחים הפתוחים במדינה הולכים ומצטמצמים בקצב מהיר, והגנה על הנחלים כמסדרונות אקולוגיים חשובים השומרים עליהם היא בעלת חשיבות לאומית-אסטרטגית מבחינה סביבתית, בריאותית, חברתית וכלכלית. לכן הנטל הכלכלי והאחריות על מניעת הזיהום שלהם חייב להיות על מקורות הזיהום בהתאם לעקרון הסביבתי החשוב "המזהם-משלם".
יחידות סביבתיות:
בסעיף זה הוצע על ידי משרד האוצר קיצוץ תקציבי והמשרד להגנת הסביבה בלם זאת. היחידות הסביבתיות הן שותפות מרכזיות של המשרד להגנת הסביבה ביישום המדיניות הסביבתית בשלטון המקומי והאזורי ויש להן תפקיד מכריע בשגרה ובחירום להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזהמים. נוכחנו בעת החירום הנוכחית, ולא בפעם הראשונה, כי ליחידות הסביבתיות יש תפקיד מציל חיים, וקיצוץ התקציב עלול להוביל הלכה למעשה לסגירתן. סוכם עם האוצר שקיצוץ תקציב זה יבוטל, וכוחן של היחידות החשובות הללו יישמר.
מס פחמן:
ישראל מצטרפת למרבית מדינות ה-OECD ומיישמת לראשונה מס פחמן על הזיהום הנפלט משריפת דלקים ומתווה לסיוע משמעותי וארוך טווח לייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום מעסקים ומפעלים בדרך לכלכלת סביבה מתקדמת. המתווה שאושר היום (ב') בממשלה כולל שני רכיבים הקשורים אחד בשני: מס פחמן על דלקים מזהמים ביחד עם כלי סיוע משמעותיים וארוכי טווח שיובילו לייעול צריכת האנרגיה ולחיזוק התנהלות סביבתית של עסקים ומפעלים במשק, ובנוסף תמיכה כספית במזעור השפעות המס על משקי הבית ושכבות מוחלשות.
פרסום
מס הפחמן נועד לתקן עיוות חמור במשק באמצעות מיסוי של עלות הנזק הנוצר לכלל הציבור כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים ובכך מיישם בפועל את העיקרון: המזהם משלם. מיסוי הזיהום היא הדרך היעילה והזולה ביותר לגרום למפעלים ועסקים להשקיע בייעול צריכת האנרגיה ולהפחית את זיהום האוויר וגזי החממה שלהם, ובכך גם לקדם את המשק כולו.
כאשר קביעת מס הפחמן תאושר על ידי ועדת הכספים בכנסת, יתוקצב המשרד בתקציב תוספתי של 70 מיליון שקל עבור פעולות הנדרשות לסיוע בהיערכות לשינויי האקלים (אדפטציה) או קידום הפחתת פליטות (מיטיגציה) בשנת 2024. במסגרת החלטת הממשלה למס פחמן יינתנו מענקי התייעלות ותמיכה לעסקים ולתעשייה וכן סיוע לשכבות חלשות.
מס נסועה:
כדי לצמצם זיהום אוויר ופליטות גזי חממה יש לעבור לתחבורה חשמלית ולצד זה לצמצם נסועה של כלי רכב. על מנת לעודד רשויות מקומיות וציי רכב לעבור לתחבורה נקייה ועם אישור החוק בכנסת, יתוקצב המשרד בהרשאה להתחייב בסך של 70 מיליון שקל בעבור פרויקטים בתחום תחבורה נקייה והפחתת גזי חממה.
מצוק חופי:
משרד האוצר יפעל לתקצב בהתאם להחלטת ממשלה בנושא המצוק החופי את יתרת הסכום אשר עומדת נכון לתאריך זה על 91 מיליון שקל.
רישוי סביבתי משולב מתקדם:
סוכם כי יקודם הרישוי הסביבתי במדינת ישראל וכי תתבצע קפיצת מדרגה ברפורמה של המשרד להגנת הסביבה ברישוי הסביבתי, עם היתר אחד לכל מפעל במקום שלושה. מהלך זה יניב תועלת משקית של חצי מיליארד שקל בשנה ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, וכן דחיפת התעשייה לביצוע השקעות סביבתיות יעילות יותר. לאחר העברת רפורמת הרישוי המשולב בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, המשרד יקבל 46 תקנים ויתוקצב עבורם במזומן, וכן בסכום של 170 מיליון שקל בהרשאה להתחייב
