מה הם התנאים אותם קבע משרד הבריאות לניצול מי קולחין בחקלאות
משרד הבריאות קבע כללים המתייחסים לתוצרת החקלאית בשימוש במי קולחין בחקלאות
רמות הטיפול בשפכים
נקבעו חמש רמות לאיכות הקולחין, על-פי תהליכי הטיפול שעברו ואיכותם טיפול (הביולוגית, הכימית והפיזיקאלית):
1. קולחים ברמה גבוהה מאד – קולחים שעברו טיפול שלישוני מתקדם, ששיפר מדדים שונים בקולחין ובהם הורדה של ריכוז חיידקי קולי צואתי לרמה של 10 חיידקים ב – 100 מ"ל.
2. קולחים ברמה גבוהה – קולחים ממתקן טיהור מכני-ביולוגי, המוציא קולחים באיכות "20/30" (מדדים לריכוז החומר האורגני והמוצקים המרחפים בקולחים).
3. קולחי בריכת חמצון (עם 15 ימי שהייה לכל הפחות)
4. קולחים ברמה בינונית – קולחים ממתקן טיהור מכני-ביולוגי, המוציא קולחים באיכות "60/60"
5. קולחים ברמה נמוכה
חסמים בין הקולחין והפרי
השילוב של מספר חסמים ואיכות הקולחים קובע את האפשרות לניצולם. החסמים בהשקיה חקלאית הם:
- המרחק בין הפרי לקולחים.
- יריעת חיפוי עמידה לשמש.
- טפטוף טמון.
- חיטוי הקולחים על-ידי הוספת כלור.
קביעת החסמים מתחשבת בסוג הגידול ומידת הסכנה שבהעברת גורמי תחלואה לגידול. ההנחיות מתייחסות לגורמים הבאים:
- תנאי הגידול של הפרי: פרי העובר יבוש בשמש של 60 יום לפחות (כגון חמניות וחימצה).
- עיבוד נוסף שהפרי עובר: פרי העובר טיפול בחום גבוה (כגון חיטה), פרי הנאכל מבושל בלבד (כגון תפוח אדמה).
- מבנה הפרי: פרי עם קליפה בלתי אכילה (כגון בננות ואגוזים).
- סוג הגידול: גידול תעשייתי ללא מגע עם הציבור (כגון כותנה או מספוא).
תנאים סביבתיים נוספים למתן היתר השקיה ב מי קולחין בחקלאות
מיקום השדה
- כדי למנוע מגע עם קולחים או עם רסס של הקולחים, נקבעו מרחקים מזעריים בין השדה המושקה בקולחים לבין שימושים ציבוריים כגון מבני ציבור, דרכים ציבוריות ושדות חקלאיים עם גידולים הרגישים לזיהום. המרחק שנקבע מתחשב בשיטת פיזור הקולחים (מטפטוף ועד המטרה).
- חל איסור להשקות בקולחים בקרבת קידוחים המשמשים למי שתייה. לכל קידוח יש "רדיוס מגן" המגביל את השימושים המותרים סביבו.
- קיימות הגבלות להשקיה בקולחים מעל קווי מים שפירים, המתחשבות במצב קו המים וחיטוי הקולחים. ככלל, בקולחים ללא חיטוי יש לשמור על מרחק של לפחות 3 מטרים מקו מים.
מניעת חיבורי כלאיים בין קווי קולחים וקווי מי שתייה
על מנת למנוע חיבור זה, העלול לגרום לחדירת קולחים למערכת מי השתייה, לזיהומה ולסכנת תחלואה לציבור, יש לשמור על הכללים הבאים:
סימון קווי הקולחים, הברזים והאביזרים על ידי צביעתם: קווים טמונים יצבעו בצבע סגול ובנוסף יסומנו הקווים בסרט סימון ועליו הכיתוב "מי קולחים – לא לשתייה".
- קווים גלויים ואביזרים יצבעו בצבע סגול.
- במידה וקיים גידור לברזים ואביזרים, יש להוסיף שילוט עם הכיתוב "זהירות מי קולחים – אסור לשתות".
- אין לחבר בין מערכת מים לשתיה לבין קווים ששימשו למי הקולחין. חיבור בין מערכות אלו מתאפשר רק בעזרת שמירת מרווח אוויר תיקני.
מניעת חדירת זיהום מקו קולחין לקו מים
שמירת מרחק בין קו קולחים החוצה או המונח במקביל לקו מי שתייה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
שילוט אזהרה
חובה להציב שילוט בחלקה המושקית בקולחים, המזהיר את הציבור מפני שתייה ומגע עם הקולחים.