מים נט פורטל מקצועי למים.
רותמים את החדשנות הישראלית כדי לא להשאיר אף אחד מאחור: מעכשיו מדדי פיתוח בר-קיימא עולמיים ל-2030 ישולבו ויוטמעו בתוכניות אסטרטגיות של הממשלה
פרסום
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה: "נביא היום לאישור הממשלה את התוכניות לשילוב מדדי הפיתוח הבר-קיימא של האו״ם בתוכניות העבודה של הממשלה. האו״ם קבע קריטריונים מסוימים בתחומים כמו ניהול המים, חקלאות, בריאות, ביוטכנולוגיה, טיהור שפכים ועוד. בחלק מהמדדים הללו אנחנו מאוד מתקדמים ומקדימים את האו״ם, ובחלק לא, וצריך להדביק את הפער. לפני שנה חשבתי שזה דבר ראוי שמאפשר להצעיד את מדינת ישראל להיות מן המובילות בעולם בתחומים חיוניים. לכן ביקשתי לשלב את זה בתוכנית הממשלה, ושר החוץ והשר להגנת הסביבה לקחו עליהם את המשימה הזאת״
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "האו"ם קיבל החלטה ב-2015 שקבעה פרמטרים, יעדים ומדדים כמותיים הבוחנים את רמת הפיתוח של כל המדינות בעולם. הפיתוח מתייחס לצד הכלכלי, אך מתחשב גם בפרמטרים חברתיים וסביבתיים. השפה הזו הפכה לשפה בין-לאומית למדידה של המדינות השונות, והיא אומצה גם על-ידי ה-OECD. השבוע, מדינת ישראל תגיש לראשונה לאו"ם את הדיווח שלה על העמידה במדדים האלה. הדוח כולל מידע מקיף על פעילות משרדי הממשלה השונים, וממנו עולה שמדינת ישראל השיגה לא מעט הישגים ויעדים – למשל בתחום המים, החקלאות והבריאות – לצד נושאים שיש עוד צורך לשפר. החלטה זו תאפשר לנו למדוד את עצמנו על-פי סטנדרטים בין-לאומיים ותסנכרן את עבודת המטה הממשלתית לפרמטרים הבינלאומיים. מעבר לכך מדובר בצעד מדיני חשוב שממקם את ישראל בחזית העשייה הבינלאומית בפיתוח בר קיימא ולכן היא גם ממקמת אותנו במקום חשוב בעולם. הנושא המרכזי שעובר כחוט השני בדוח וגם נציג באו"ם השבוע, היא החדשנות הישראלית שתאפשר לנו להגיע למיצוי במדדים האלו. נציע למדינות השונות להיעזר בטכנולוגיה ובפיתוח הישראלי כדי לסייע להם לפתור בעיות, שאת חלקן מדינת ישראל כבר פתרה"
שר החוץ, ח"כ ישראל כץ: "העיסוק בנושא הקיימות, בדגש על האקלים, נמצא במרכז השיח הבין-לאומי כיום. לפני כשבועיים השתתפתי במפגש של האו"ם באבו דאבי, שעסק בדיוק בנושא הזה. מגמה זו תמשיך ותתעצם, ככל שהאתגרים החדשים בפניהם ניצב העולם יתגברו. הידע והניסיון של מדינת ישראל מוכר בכל העולם ביכולתו לספק פתרונות מעשיים לבעיות גלובליות- טכנולוגיות מים, חקלאות והשקיה, בריאות וכלכלה. משרד החוץ מוביל מזה עשרות שנים את הפעילות הבינלאומית בתחום הפיתוח באמצעות סוכנויות הסיוע והפיתוח של מדינת ישראל – מש"ב. החלטה זו תמצב את ישראל בעיני העולם כמדינה מובילה, בתוך עולם שמצפה להובלה ישראלית, 'כי מציון תצא תורה'. יש כאן גם הזדמנות לפעילות סיוע משמעותית בבחינת תיקון עולם, כמו גם הזדמנות להראות את 'ישראל היפה', זו שעומדת לצד אומות העולם במאבק למען עולם טוב יותר"
הממשלה אישרה היום (א') את הצעת המחליטים שהובילו ראש הממשלה, שר החוץ והשר להגנת הסביבה, תחת הכותרת: "שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה".
השבוע יעמוד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, בראש משלחת בין-משרדית לאו"ם במסגרת כנס "אג'נדה 2030", שם יציג לראשונה דוח ובו מידע על יישום יעדי פיתוח בר קיימא מקיפים בישראל הנוגעים לכל תחומי עבודת הממשלה, אשר ישראל אימצה עם המדינות החברות באו"ם ב-2015. הדוח גם סוקר את פעילותה של ישראל בתחום הפיתוח הבין-לאומי, באמצעות סוכנות הסיוע והפיתוח מש"ב שבמשרד החוץ.
כזכור, ביולי 2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה צוות עבודה בראשות השליח המיוחד לקיימות ושינוי אקלים במשרד החוץ ביחד עם סמנכ"לית לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, לרכז צוות בין-משרדי בנושא, אשר תוצרו המידי הוא הדוח הוולונטרי הראשון שישראל מפרסמת. הכנת והצגת הדוח באו"ם וכן החלטת הממשלה הם רק צעדים ראשונים בבחינה המעמיקה של תרומת מדדי פיתוח בר קיימא (SDGs) למדינה, ותחילתו של תהליך רב שנתי ומתמשך להטמעת המרכיבים הרלוונטיים עבור ישראל.
כעולה מהחלטת הממשלה, לאחר שהממשלה תגדיר את הסוגיות האסטרטגיות לתקופת כהונתה בהערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית, יהיה על שר החוץ והשר להגנת הסביבה – בתיאום עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ – להציע מדדי פיתוח בר קיימא לכיווני הפעולה האסטרטגיים ולסייע למשרדי הממשלה בהטמעתם.
פיתוח המדדים ייעשה בהתאם לסטנדרטים ולכללי הדיווח הבין-לאומיים כפי שנקבעו על ידי גופי האו"ם המוסמכים, ובליווי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כעולה מהחלטת הממשלה, כל משרד ממשלתי יקבע מדדים לתחומי הפעולה שבאחריותו המבוססים, בין היתר, על מדדי פיתוח בר קיימא של אג'נדה 2030. שר החוץ והשר להגנת הסביבה יהיו אחראים על הדיווח התקופתי לגופים הבן-לאומיים הרלוונטיים אודות העמידה ביעדים.
מסר מרכזי בדוח שישראל תגיש השבוע רשמית באו"ם הוא רתימת החדשנות הישראלית כדי לא להשאיר אף אחד מאחור." מתוך מסמך המסרים המרכזיים של ישראל: "ישראל מונעת על ידי רוח יזמות דינמית, תשתית טכנולוגית איתנה וכוח עבודה אנושי מיומן. ישראל מייצרת פתרונות בכל שלושת עמודי התווך של הקיימות – כלכלה, חברה וסביבה. החדשנות היא אחד המשאבים יקרי הערך ביותר בישראל, ופריצות הדרך שלה בתחומים כגון תקשורת, אינטרנט, מערכות בריאות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, טיפול בשפכים ומיחזורם, ניהול מים, הדפסה דיגיטלית ועוד, מסייעים מזה זמן רב לפיתוח בר-קיימא בישראל ובעולם. החזון של ישראל הוא להמשיך לטפח את תרבות החדשנות שבה, להרחיב אותה לכל האנשים הנזקקים במדינה ובעולמנו ולתת ביטוי מעשי לערך הנשגב של לא להשאיר אף אחד מאחור".
לדוח המלא:
פרסום
https://sustainabledevelopment.un.org/content/documents/23576ISRAEL_13191_SDGISRAEL.pdf
הרחבה:
"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על-ידי כלל המדינות החברות בספטמבר 2015, היא תכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה ויחסי הגומלין ביניהם בראייה אינטגרטיבית ואסטרטגית. האג'נדה כוללת 17 יעדים המתייחסים למדינות מפותחות ומתפתחות, בין-תחומיים, הטומנים בחובם הזדמנות היסטורית – היעדים מכוונים את קובעי המדיניות להתוויית אסטרטגיה בראייה ארוכת טווח, ונותנים כלים לעיצוב האסטרטגיה וליישומה. אלו, אמורים ליצור ולעצב את מסגרות הפעולה ואורח החיים לדורות הבאים.
אג'נדה 2030 ויעדי הפיתוח הפכו מאז 2015 לזרם המרכזי בשיח העולמי והבין-לאומי בסוגיות של פיתוח ומדיניות פנים. ארגונים בין-לאומיים, ביניהם ארגון ה-OECD, מתייחסים ליעדים ולמדדים ככלי מנחה בקביעת מדיניות, והצפי הוא שהערכים המגולמים ביעדים ימשיכו להיות אלה המנחים את השיח הבין-לאומי, במישורים הפוליטי, החברתי, הציבורי והכלכלי. בהיבט הכלכלי טמון פוטנציאל משמעותי למדינת ישראל. כדי שישראל תהיה שותפה ראויה בשל יכולותיה לפעילות הכלכלית הקשורה באג'נדה 2030, עליה להטמיע את שפת היעדים בסוגיות אסטרטגיות של כלכלה, חברה, משאבי טבע ופיתוח, ובכך להצטרף למאמץ העולמי המובל על-ידי האו"ם ומדינות ה-OECD. מהלך זה יסייע במיצוי הפוטנציאל של ישראל כשחקנית מובילה בזירה הבינלאומית בחדשנות כלכלית, חברתית, וסביבתית.
17 היעדים, המכונים יעדי פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals –SDG's), נקבעו בתהליך התייעצות בין ממשלות, גופים בינלאומיים, הבנק העולמי, ה-OECD , אקדמיה הסקטור העסקי וארגוני חברה אזרחית לזיקוק המטרות המרכזיות להשגה בעשורים הקרובים. זאת, כדי להבטיח פיתוח לכלל האוכלוסייה הגדלה, כאשר הקו המנחה הוא שיפור גם עבור האוכלוסיות החלשות ביותר, בכל היעדים. היעדים מתייחסים למגוון נושאים, כגון מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ לצד יעדים כלכליים-חברתיים כמו שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. סך הכול יש 169 מטרות ו-232 מדדים.
