מים נט פורטל מקצועי למים.
שריפות, דובונים על הירח, חלבון מקינואה, נשרים מתים, זיהום אוויר, שיאי חום ופרות שנראות כמו זברות – סיכום שנת 2019 בסביבה.
יעל מור – זווית
פרסום
יערות נשרפים וקרחונים נמסים ומאיימים להעלות את גובה פני הים העולמי. פעילה סביבתית צעירה מוציאה אלפי צעירים ברחבי העולם להפגנות וחוקרים מפתחים מוצרים שמטרתם להפחית פליטות גזי חממה. המדענים מכריזים שאנחנו על סף נקודת האל חזור וזאת ההזמנות האחרונה של האנושות לבלום את משבר האקלים. שנת 2019 תיזכר ככל הנראה כשנה שבה משבר האקלים תפס סוף סוף מקום משמעותי בתודעה הציבורית.
אז הנה מה שהיה לנו שם:
ינואר: סקרים וצפרדעים
שנת 2019 נפתחה עם סקר שתוצאותיו חיוביות ואף אופטימיות: רוב האמריקאים מבינים ששינוי אקלים קורה ואף חוששים לגביו. לפי הסקרים העצמאיים של כמה אוניברסיטאות גדולות בארה"ב, מדובר במגמת עלייה יחסית לשנים קודמות. לפי הסקר, נראה שרוב האמריקאים אינם מסכימים עם המדיניות הרשמית של הממשל האמריקאי בנושא האקלים וחושבים שעליו לנקוט בצעדים על מנת לבלום את תהליך ההתחממות הגלובלית.
גם בבוליביה, פתחו את השנה בבשורות משמחות. לרומיאו, הצפרדע הבודדה ביותר בעולם נמצאה היוליה שלו. במהלך 10 שנים היה רומיאו הצפרדע האחרונה מהמין Telmatobius yuracare (Sehuencas water frog), מין שבעבר היה נפוץ ביערות הערפל של בוליביה, פרו ואקוודור אך בעקבות התחממות גלובלית, זיהום והרס בתי גידול מספרן צנח בחדות מאז שנות ה-70. על רומיאו, שהיה הפריט האחרון ממינו, שמרו במרכז שימור בעלי החיים בבוליביה ובתחילת השנה מצאו את יוליה ועוד חמש צפרדעים בוגרות ממין זה במבצע חיפוש ביער הערפל במרכז בוליביה שהצטרפו לרומיאו.
פברואר: דובי מים חלליים ודובי קוטב רעבים
ב-22 בפברואר שוגרה החללית הישראלית "בראשית" מפלורידה לכיוון הירח. מסעה של החללית נמשך כמעט חודשיים, עד שהיא התרסקה בזמן ניסיון הנחיתה. לפי דיווחים, התרסקות זו "הפיצה חיים" על הירח: החללית נשאה עליה את הספרייה הירחית הראשונה של קרן ה-Arch Mission, דוגמיות די-אן-אי אנושיות ואלפי "דובוני מים" (Tardigrada) – יצורים מיקרוסקופיים שיכולים לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים ביותר של חום וקור ואף שורדים עשרות ימים רבות בתנאי קרינה וואקום הדומים לאלה ששוררים בחלל החיצון. לפי דיווחים שונים ייתכן שחלקם אף שרדו את ההתרסקות והגיעו חיים לאדמת הירח.
דוב מסוג אחר לגמרי נמצא בסכנת הכחדה חמורה על פני כדור הארץ – דוב הקוטב, שה-27 בפברואר הוא היום המוקדש לו ברחבי העולם. בית הגידול הטבעי של דובי הקוטב הוא משטחי הקרח הימי באזור הארקטי שסובב את הקוטב הצפוני, שם הם צדים את טרפם העיקרי, כלבי הים. אולם, בעקבות שינוי האקלים, שטחו של הקרח הימי הולך ומצטמצם והוא נוצר מאוחר יותר בשנה כך שדובי הקוטב המורעבים מוצאים את דרכם אל היבשה ועולים לחוף לחפש מזון, ותוך כדי כך נכנסים לתוך יישובים אנושיים ומחטטים בפחי אשפה. החוקרת הישראלית ד"ר מרב בן-דוד גילתה שמצבם הבריאותי של דובים המחליטים להישאר על קרח הים הינו גרוע יותר ממצבם של אלו המחליטים לעלות ליבשה, בעיקר בגלל המזון הזמין שנמצא על היבשה כתוצאה מפעילות אנושית. חוקרים מעריכים שאוכלוסיית דובי הקוטב צפויה להצטמצם ב-30 אחוז עד 2050, ואם מגמות המסת הקרחונים תמשך, הם אף עלולים להיעלם לחלוטין מהעולם עד שנת 2100.
מרץ: חלבון מקינואה וקרח מתנתק
בישראל אוהבים לאכול בשר. לפי נתוני ה-OECD, ישראל מדורגת במקום הראשון בצריכת העוף ובמקום שישי בצריכת בקר. במקביל לצריכה הגדולה של מזון מן החי, קיימת מגמת עלייה במספר הפונים לתזונה צמחונית וטבעונית ובשל כך גדל הביקוש למחקרים ופיתוחים למציאת תחליפים לבשר. בחודש מרץ, שני צוותי חוקרים ישראלים שעובדים על פיתוח תחליפים לבשר זכו בפרס בינלאומי יוקרתי של עמותת GFI (The Good Food Institute): חוקרים ממכללת תל חי שבדקו את השימוש בחלבון הקינואה כחלבון חלופי לחלבון ממקור בשרי, וחוקרות מהטכניון שמפתחות מערכת לגידול תאים לבשר במעבדה.
לביקוש הרב של מזון מן החי יש השפעות סביבתיות שליליות מאוד ולפי דו"ח של האו"ם, תעשיות אלו אחראיות על כ-18 אחוז מפליטות גזי החממה (הנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית) ולהם השפעה על שינוי האקלים הגלובלי המורגשת בכל העולם. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך המואץ בעקבות שינוי האקלים – המסת קרחונים. בחודש מרץ נודע שגוש קרח ממדף הקרח "בראנט", שגודלו הוא כמו זה של כל גוש דן (כ-1,700 קילומטר רבוע) התחיל בתהליך התנתקות מיבשת אנטרקטיקה והתוצאה העיקרית של התנתקות זו צפויה להיות האצה בזרימת הקרח היבשתי אל הים ועלייה בגובה פני הים. לפי המומחים קשה להעריך מתי בדיוק ניתוק זה יתרחש, אך נראה שמדובר באירוע בלתי נמנע.
אפריל: 22 קילוגרם פלסטיק בקיבה
בשנים האחרונות מקרים רבים של פגרי בעלי חיים ימיים הנשטפים לחוף ממחישים את בעיית הפלסטיק בים. באפריל האחרון נוספה לרשימת קורבנות הפלסטיק נקבת לוויתן בהיריון שנשטפה לחופי האי סרדיניה באיטליה. בבטנה נמצאו לא פחות מ-22 קילוגרם של פלסטיק, ביניהם שקיות פלסטיק, רשתות דייגים ועוד פריטים שלא ניתן היה לזהות. מהדיווחים עלה כי מדובר בנקבת לוויתן ראשתן צעירה.
כיום ידוע על קיומם של חמישה "איי פלסטיק" ברחבי האוקיינוס, כאשר הגדול והידוע ביותר ממוקם בצפון האוקיינוס השקט וגודלו כ-1.6 מיליון קמ"ר- פי 80 משטחה של ישראל. פלסטיק זה מזהם את סביבת המחייה ומהווה סכנה ללווייתנים ולבעלי חיים ימיים אחרים.
מאי: מיליון בעלי חיים בסכנה ושמונה נשרים מתים
ארגון IPBES הבינלאומי פירסם במאי השנה דו"ח חמור ומטריד, שקבע כי "מיליון מיני בעלי חיים וצמחים, שמהווית כשמינית ממגוון המינים בעולם, נתונים בסכנת הכחדה". לפי הדו"ח, אם האדם לא ישנה את פעולותיו – ניצול יתר של משאבי קרקע ומים, פגיעה ישירה בבעלי חיים באמצעות ציד ודיג, זיהום בתי הגידול שלהם והכנסת מינים פולשים – כמיליון מיני בעלי חיים וצמחים יכחדו מהעולם. הידרדרות במגוון הביולוגי ופגיעה ביציבות מערכות אקולוגיות בעולם מאיימות על בריאות האדם וביטחונו ומעמידות בסימן שאלה את עתיד החברה המודרנית.
כשבוע לאחר צאת הדו"ח נמצאו שמונה נשרים מקראיים (מין שנמצא בסכנת הכחדה בישראל) מתים ברמת הגולן. סיבת המוות קשורה לפעילות האדם – שימוש ברעל. אוכלוסיית הנשרים של רמת הגולן מנתה עד למקרה זה 20 פריטים בלבד – כלומר, האוכלוסייה הצטמצמה בכמעט מחצית בבת אחת. אובדן זה כואב במיוחד וזאת בשל המאמצים שנעשו במשך שנים לשיקומה נשרים בישראל: חלקם הובאו לישראל מספרד כדי לתגבר את האוכלוסייה ונמצא כי חלק מהנשרים שהובאו מספרד היו בין הפריטים שהורעלו למוות.
יוני: צאו לטבע (לפחות שעתיים בשבוע)
מדי שנה, ב-5 ביוני, מציינות מדינות החברות באו"ם את יום איכות הסביבה העולמי. הנושא לשנת 2019 היה זיהום אוויר. זיהום אוויר אנתרופוגני (מעשה ידי אדם), נגרם מתחבורה (יבשתית, ימית ואווירית), מייצור אנרגיה, מתעשיות שונות ומגורמים נוספים ומשפיע על בריאות הציבור. על-פי ארגון הבריאות העולמי, ב-2019, זיהום האוויר חוץ ותוך מבני גרם ל-8 מיליון מקרי מוות בטרם עת (4.2 ו- 3.8 מיליון מזיהום חוץ מבני ותוך מבני בהתאמה). לכן, כאשר מרבית מתושבי העולם וישראל גרים היום בערים, אפשר להבין למה נושא זיהום האוויר כל כך מטריד וחשוב. לפי מחקר שפורסם במאי השנה, ניתן לשפר את בריאות הציבור וזאת על-ידי פעולה פשוטה: הליכה בטבע. במחקר, שנערך על-ידי חוקרים מאנגליה, נמצא כי אנשים שמבלים לפחות 120 דקות בשבוע בסביבה הטבעית (פארקים עירוניים, יערות, שמורות טבע וחופים) מדווחים על בריאות טובה יותר. לכן, במקביל להפחתת זיהום האוויר הנובע מפעילות אנושית, אומרים מומחים כי חשוב מאוד לשמר גם שטחים פתוחים בצדי הערים ובתוכן.
יולי: שיאי חום ומפת מדוזות
בישראל רגילים לחודשי קיץ חמים וארוכים אך השנה נשברו במהלך חודש יולי שיאי חום חדשים ברחבי העולם. בצרפת, למשל, נרשם שיא חום של 45.9 מעלות ובספרד פרצו כתוצאה מעומס החום שריפות ענק. בגרינלנד גל החום של יולי הוביל לתהליכי המסה במחצית מהשטח שמכוסה בקרח, כאשר תוספת הנגר שנגרם בעקבות ההמסה "תרם" לעלייה של 0.5 מ"מ בגובה פני הים העולמי – בחודש יולי בלבד. לפי ארגון WWA( World Weather Attribution) גל החום של יולי ברחבי אירופה היה כל כך קיצוני שבלתי סביר שהיה מתרחש ללא שינוי האקלים. ומה עם ישראל? במהלך חודש יולי נמדדה טמפרטורת שיא של 49.9 מעלות צלזיוס באזור סדום.
בעקבות החום הקיצוני, יצאו אזרחים ותיירים רבים מביתם ופקדו את חופי הים התיכון. רבים שרצו להיכנס לים ולהצטנן, גילו שהם לא היחידים שנמצאים בתוך מי הים – מלבדם נמצאו גם המדוזות. את נחילי המדוזות שהציפו את חופי ישראל במהלך חודש יולי, ניתן היה לראות באתר "מדוזות בעם" המספק למשתמש מפה – סוג של ווייז למדוזות. לפי האתר, רוב המדוזות היו מהמין הצורב "חוטית נודדת". להופעתן של המדוזות יש גם מחיר כלכלי. מעבר לפגיעה בבילוי בים ובתיירות, המדוזות גורמות לנזק רב לתחנות כוח הממקמות על החוף, בגלל סתימת פתחי היניקה והצנרת של משאבות מי הים, שמשמשים לקירור בתהליך ייצור החשמל בתחנות הכוח.
אוגוסט: הריאות של העולם עולות באש
האסון האקולוגי בברזיל – שריפות יערות הגשם באמזונס – הוביל לזעקה בינלאומית על הרס "הריאות של העולם". על פי הערכת מומחים, השריפות הנרחבות בברזיל נגרמו בעיקר בגלל בירוא יערות לטובת שטחי מרעה לגידול בקר או גידולי סויה ותירס (שרובם מיועד להאכלת הבקר) וכן בשל הרצון לפנות שטחי יער לחיפוש מחצבים והקמת מכרות חדשים. היקפן של השריפות בשנת 2019 היה חריג ביחס לשנה שעברה: השנה נצפו יותר מ 73 אלף שריפות, זינוק של 83 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לאובדן יערות הגשם באמזונס יש השפעה קשה על המגוון הביולוגי העולמי שכן יער הגשם הוא המערכת האקולוגית בעלת המגוון הגבוה ביותר ביבשה. אך לפגיעה ביער הגשם עלולה להיות השפעה דרמטית גם על האקלים המקומי והעולמי שכן ליערות הגשם תפקיד חשוב ומשמעותי בהספקת החמצן העולמי וספיחת הפחמן הדו-חמצני ובנוסף, האידוי מצמחייה תורם ליצירת ענני הגשם באזור זה. בשל חשיבותו של יער זה בבלימת שינוי האקלים, התכנס דיון חירום ביוזמת נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אשר הגדיר את האירוע כמשבר בינלאומי. בעקבות הדיון הוחלט להעניק סיוע של 20 מיליון דולר שנדחו על-ידי נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו.
ספטמבר: מחאת תלמידים ופרות מפוספסות
בזמן שבישראל פקדו, שוב, את הקלפיות, אלפי תלמידים בעולם ובישראל יצאו במחאה על אי הטיפול של ממשלות ברחבי העולם בנושא משבר האקלים. במהלך סוף-השבוע האחרון של ספטמבר התקיימו מעל 5,200 אירועי מחאה בכ-160 מדינות ברחבי העולם תחת המסר "הבית שלנו עולה באש, דורשים צדק אקלימי עבור כולם". בישראל, מחאו מאות תלמידי תיכון, חטיבת ביניים ויסודי בחמישה מוקדים עיקריים – תל אביב, ירושלים, באר שבע, חיפה וסכנין.
פרסום
מטרת מחאת התלמידים היתה להניע שינוי במדיניותן הסביבתית של מדינות רבות ברחבי העולם, שנראה כי הן עסוקות יותר בדרכים למיקסום רווחים כלכליים, מאשר בשימור והגנה על הסביבה.
בחודש זה פורסם מחקר מפתיע של חוקרים יפנים, שבו נטען שצביעת פרות בפסים שחורים, המקנה להם מראה של זברה, יכולה להפחית משמעותית את כמות עקיצות היתושים. לפי המחקר, עקיצות יתושים גורמות לתעשיית הבקר הפסדים של מיליארדי דולר מדי שנה. עקיצות היתושים גורמים לפציעות, מגבירות את תחושת המצוקה וכמובן מעבירות מחלות. על-פי החוקרים, צביעת הפרות בצבעי שחור לבן יכול לספק אלטרנטיבה לשימוש בחומרי הדברה קונבנציונליים, והפחתת עקיצות תשפר את רווחת בעלי החיים ובריאות האדם.
אוקטובר: גן ילדים רב-פעמי
בעקבות מחאת ההורים על שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בתוך גני העירייה ובצהרונים, הודיעה עיריית תל-אביב-יפו על מהלך עירוני רחב להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים במוסדות החינוך בעיר. המניע למחאת ההורים היה הדאגה לבריאות הילדים, שכן חשיפה לפלסטיק שבא במגע עם מזון חם במשך שעות ארוכות, עלולה לגרום לנזקים בריאותיים. הצעדים בהם תנקוט העירייה כוללים רכישת ערכות כלים רב פעמיים, והתקנת מדיחי כלים על מנת לסייע לאנשי הצוות בעבודת השטיפה.
גם עיריות אחרות בישראל הודיעו על כוונתן לעבור לשימוש בכלים רב-פעמיים בגני ילדים ובצהרונים.
בזמן שבישראל חודש נובמבר נרשם כחם מהממוצע ודל בגשמים, באיטליה, מי שיטפונות הציפו בגובה שיא של 1.87 מטרים מעל פני הים את עיר התעלות ונציה. תמונות של כנסיות, בתי מגורים וחנויות מוצפים הופיעו בכל כלי התקשורת. אירוע הצפה זה נחשב חריג בהיסטוריה של העיר. למעשה, מזה 50 שנה לא נרשמה עלייה של מפלס המים בעיר בשיעור שכזה. אמנם, לא מדובר בתוצאה ישירה של מגמת העלייה במפלס מי הים, אך מגמה זו בשילוב גורמים נוספים (סופות, שקיעת איי ונציה ואירועי גאות ושפל) מגדילה את הסיכויים להצפות בעתיד בעיר.
נובמבר: הצפות בוונציה ובנק האקלים הראשון
כשתמונות ההצפות של העיר ונציה ברקע, בנק ההשקעות האירופי הכריז בנובמבר כי החל מינואר 2022 יהפוך ל"בנק האקלים הראשון", זאת באמצעות שינוי במדיניות ההלוואות שלו, במטרה לעמוד ביעדי הסכם פריז: כלכלה דלת פחמן עד שנת 2050. מדיניותו החדשה של בנק ההשקעות האירופי כוללת הפסקת מימון פרויקטים המבוססים על הפקת פחם, נפט וגז טבעי- אנרגיות מבוססות דלקי מאובנים המוסיפות פליטות ומעלות עוד את ריכוז גזי חממה באטמוספירה וכך מחמירות את משבר האקלים.
דצמבר: שריפות באוסטרליה ואשת השנה של טיים
בחודש אחרון של השנה הגיע לשיאו גל השריפות הגדול באוסטרליה. בצורת ממושכת ייבשה את הצמחייה, הובילה למוות של עצים, וכך יצרה את הדלק לשריפות. מיעוט משקעים ארוך-טווח, טמפרטורות גבוהות, רוחות, לחות נמוכה, התייבשות הקרקע וצמצום שטחים לחים (כמו ביצות) אִפשרו לאש להתפשט באופן חסר תקדים ולזרוע הרס רב. סקירה ארוכת שנים מצביעה על כך כי התנאים האופטימליים באוסטרליה לִפְרוֹץ השריפות הם ככל הנראה תוצאה של משבר האקלים והם הולכים ונעשים חריפים יותר עם המשך ההתחממות הגלובלית. הקשר בין אש לצורותיה לבין השינוי הסביבתי שגורם המין האנושי הוביל חוקרים לכנות את העידן הנוכחי בשם פִּירוֹקֵן ( Pyroceneתקופת האש).
במהלך חודש דצמבר קיבלה גרטה תונברג את תואר אשת השנה של מגזין טיים ל-2019. בגיל 16, תונברג היא הדמות המזוהה ביותר עם המאבק נגד שינוי האקלים. פעולותיה ודמותה של תורנברג הפנו תשומת לב ציבורית רבה לנושא האקלים והיווה השראה למיליוני צעירים וצעירות ברחבי העולם (כולל ישראל) לצאת למחאות. המגזין נימק את בחירתו כשציין את פעילותה הענפה של תונברג ופנייתה התקיפה אל מנהיגי העולם לפעול למען צמצום פליטת גזי החממה ומיתון שינוי האקלים.
