על רקע אסון השיטפונות באירופה- שר החקלאות בפנייה לרה"מ: אתגר ההתמודדות עם סיכוני ההצפות

על רקע אסון השיטפונות בגרמניה ובבלגיה –

פרסום

שר החקלאות, עודד פורר בפנייה לרה"מ, נפתלי בנט:

"אתגר ההתמודדות עם סיכוני ההצפות והשיטפונות הוא אתגר לאומי וככזה הוא מחייב התגייסות ורתימה של כלל הגורמים והמשרדים הממשלתיים. אני מבקש לקדם תכנית לאומית כוללת, כלל ממשלתית, לניהול סיכוני שיטפונות"

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, שלח היום (שני) פנייה לרה"מ, נפתלי בנט, בבקשה לקיים בהקדם האפשרי דיון בראשות רה"מ כדי לבחון את הדרכים המתאימות למתן מענה לנושא הדחוף.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "אתגר ההתמודדות עם סיכוני ההצפות והשיטפונות הוא אתגר לאומי וככזה הוא מחייב התגייסות ורתימה של כלל הגורמים והמשרדים הממשלתיים. אני מבקש לקדם תכנית לאומית כוללת, כלל ממשלתית, לניהול סיכוני שיטפונות. בימים אלו מדינת ישראל נמצאת בדיוני תקציב ויש לשים דגש מיוחד בתקציב כלל משרדי הממשלה, כל אחד בתחומו להתמודדות את השיטפון שבוא יבוא".

האירועים הקשים בגרמניה ובבלגיה במהלך השבוע האחרון מהווים תזכורת כואבת לכך שלא מדובר בתחזיות לעתיד אלא בתוצאות אשר מתרחשות כבר בהווה. משרד החקלאות מתריע זה שנים כי הבנייה רחבת ההיקף ושינויי האקלים מחריפים מאוד את בעיית ההצפות והשיטפונות בישראל. זכורים לכולנו האירועים הקשים בנהריה, בשכונת התקווה ובבסיס חיל האוויר חצור בחורף 2020. גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה שב והדגיש את הפערים הקיימים בנושא, ובראשם פערי תת התקצוב של נושא הניקוז במדינת ישראל, שרק הולך ומתעצם לנוכח מדיניות התכנון והבנייה הבלתי מתחשבים בנושא הניקוז.

אחת הבעיות הקשות בישראל, הגורמת לעלייה ניכרת באירועי הצפות וגידול בנזקים, היא היקפי הפיתוח הנרחבים על שטחים פתוחים, והפיכת שטחים מחלחלים לשטחים אטומים (שטחי בטון). התעלמות מוחלטת של מוסדות התכנון מסוגיות ניקוז בעת אישור תכניות מביאות להתרחבות שטחים לא מחלחלים, כאלה שביום הדין, לא יאפשרו פינוי של גשמים שירדו בהיקף נרחב ובזמן קצר, כפי שקרה בגרמניה. העדר תקציב משמעותי רב שנתי ייעודי לקידום פתרונות ניקוז מתאימים עוד יותר מעצימים את הבעיה והיכולת להתמודד עימה.

פרסום

בשנים האחרונות, בשל משבר האקלים ישראל, בדומה לשאר העולם, חווה תרחישי קיצון של מזג האוויר. אירועי גשם חזקים ולא שגרתיים גורמים לקריסת מערכות הניקוז העירוניות בגלל גשמים מסיביים שיורדים במקום אחד בזמן קצר. אבל לטנגו צריך שניים – הבינוי האורבני המואץ שהתוצאה שלו היא בנייה מאסיבית של שכונות, מחלפים ותשתיות, משתלט על כל שטחי החלחול האפשריים של מי נגר, וללא יצירת אזורי חלחול אלטרנטיביים עוד בשלבי התכנון, בכל אירוע גשם משמעותי, העיר תוצף מחדש. במשרד החקלאות מאמינים כי נושא הניקוז חייב להילקח בחשבון עוד בשלבים המוקדמים של התכנון. כפי שלא ניתן לתכנן שכונה ללא בתי ספר, מבני ציבור ודרכי גישה, כך לא ניתן לבנות אותה ללא פתרונות ניקוז מתאימים. החלפת שטחים פתוחים ומחלחלים בשטחי אספלט בנויים, מעמיסים על מערכת הניקוז העירונית, ובהכרח יובילו להצפות בכל אירוע חריג.

כמענה לכך יזם ופועל משרד החקלאות מול משרד האוצר וגורמים נוספים, כמו רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, רשות המים ועוד, לקידום תכנית לאומית כוללת לניהול סיכוני שיטפונות. התכנית כוללת בין השאר הגדלה תקציבית משמעותית של תקציבים לפרויקטים מונעי הצפות, קידום תכנית מתאר ארצית לניהול סיכוני שיטפונות וקביעת תקנים מחייבים לבנייה משמרת נגר, מימון של מערכת התראה בפני שיטפונות ועוד.

סמנכ"ל ניהול משאבי הטבע במשרד החקלאות, ערן אטינגר: "משרד החקלאות סמוך ובטוח כי מקבלי ההחלטות מבינים את הצורך הציבורי החיוני במהלך ממשלתי רחב ומשמעותי, וכי בדיוני התקציב הנוכחיים הממשלה תיתן לנושא עדיפות מן המעלה הראשונה עבור כלל משרדי הממשלה".