אוכלוסייה שאינה מחוברת לתשתיות מים ושפכים
תיאור המדד והגדרתו
המדד מציג את אחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לתשתיות מים ולמערכת טיפול בשפכים עירוניים. סילוקם של מי שפכים ללא טיפול או טיפול של השפכים באיכות ירודה גורם במידה רבה לזיהום מקורות מים שפירים, נחלים ואזורי חוף. זיהומים אלו מסכנים את בריאות האוכלוסייה, מייקרים את הטיפול במי השתייה ופוגעים בסביבה הטבעית. כמו כן המדד מציג את אחוז האוכלוסייה המחוברת לטיפול בשפכים ברמה שניונית ומעלה.[1] היקף אוכלוסייה זו משמש מדד למאמצים המושקעים בהפחתת עומסי הזיהום במים.
טיפול בשפכים מתייחס לתהליך אשר באמצעותו מטפלים בשפכים כדי להתאימם לתקנים סביבתיים או לתקני איכות אחרים לצורך מחזור (מים מושבים[2]). הנתונים מתקבלים מאגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה.
המגמה הרצויה למדד היא ירידה באחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לתשתיות מים וטיפול בשפכים ועלייה באחוז האוכלוסייה המחוברת לרמת טיפול שלישונית.
מגמות במדד
- כל האוכלוסייה בישראל מחוברת לתשתיות מים – תשתית קבועה או תשתית ניידת (מיכליות מים), משמע 0% מהאוכלוסייה אינם מחוברים לתשתיות מים.
- אחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים היה 2.16% בשנת 2020 (כ-200 אלף תושבים).
- אחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים ירד מ-8.6% (כ-540 אלף תושבים) בשנת 2000 ל‑2.3% בשנת 2013 ומאז נשאר יחסית יציב.
- רוב האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים היא האוכלוסייה ביישובים הבדוויים הלא-מוכרים ותושבי מזרח ירושלים.
- במקביל, בתקופה זו עלה אחוז האוכלוסייה המחוברת לטיפול שלישוני1 (רמת הטיפול הגבוהה ביותר), מ‑33.6% בשנת 2000 ל-55.7% ב-2020.
- אחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה‑OECD ב-2018.
[1] טיפול ראשוני (Primary treatment) – טיפול בשפכים, בתהליך פיזיקלי או כימי המערב שיקוע של מוצרים מרחפים או בתהליך אחר, ובו צריכת החמצן הביוכימית (צח"ב) בשפכים מופחתת ב‑20% לפחות וכלל המוצקים המרחפים בשפכים מופחתים ב-50% לפחות.
טיפול שניוני (Secondary treatment) – טיפול בשפכים בתהליך ביולוגי המביא להפחתה של 70% לפחות בצח"ב ולהפחתה של 75% לפחות בצריכת החמצן הכימית (צח"כ).
טיפול שלישוני (Tertiary treatment) – טיפול (נוסף על טיפול שניוני) שנועד להפחית את כמות החנקן, הזרחן או כל מזהם אחר המשפיע על איכות המים. האיכויות המתקבלות מטיפול שלישוני הן: הפחתה של 95% לפחות בצח"ב, הפחתה של 85% לפחות בצח"כ, הפחתה של 70% לפחות בחנקן והפחתה של 80% לפחות בזרחן.
[2] מים מושבים – מים שמקורם בשפכים שעברו טיפול, והושבו לשימוש. מים אלה משמשים בעיקר להשקיה בחקלאות. כולל מים שהוחדרו לקרקע ונשאבו לאחר מכן באמצעות קידוחים. לא כולל מחזור בתוך אתרים תעשייתיים.