מים נט פורטל מקצועי למים.
מאז שנת 2004 מבצע המכון הבין אוניברסיטאי באילת את תכנית ניטור הלאומית למפרץ אילת, במימון והנחיית המשרד להגנת הסביבה ובליווי ועד מנהל. מטרת התכנית היא יצירת תשתית ידע ונתונים ארוכת טווח, על מצב המערכת האקולוגית, הכימית והפיסקלית בים בראש מפרץ אילת. תשתית זו משמשת בסיס מדעי לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות, ניהול ממשק סביבתי ופיתוח של אזור החוף והים באזור זה.
פרסום
שונית האלמוגים באילת הינה השונית הצפונית ביותר בעולם. בשנים האחרונות הורע מצבן של שוניות האלמוגים בעולם, ונצפית תמותה מאסיבית של אלמוגים כתוצאה מהתחממות מי הים. שוניות אלמוגים הופכות כיום לאוצר טבע נדיר. כבעלת שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, למדינת ישראל אחריות אדירה להגן על השונית ובעלי החיים השוכנים בה.
בימים אלה מקודמים פרויקטים רבים לפיתוח במפרץ אילת אשר הינם בעלי פוטנציאל להשפיע לרעה על מצב המערכת האקולוגית של שונית האלמוגים, כשהגדול ביניהם הוא פרויקט תעלת הימים המשותף לממשלת ירדן וישראל, אשר נמצא בשלבים מתקדמים מאוד לקראת ביצוע. מעקב רב שנתי של פרמטרים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים במפרץ הינו חיוני לצורך תכנון נכון של הפרויקט ומזעור הנזק העתידי לשונית. מעקב אחר מצב השוניות במפרץ מהווה גם תנאי שהוצב ע"י הגופים הבינלאומיים התורמים לפרויקט, דוגמת USAID ובנק ההשקעות האירופאי, כך שלמעשה הניטור מהווה תנאי להצלחת הפרויקט.
במהלך החודש האחרון נצפתה תמותת דגים חריגה בשונית של אילת, עם כ-200 דגי שונית שמתו תוך שבוע. הניטור הלאומי היווה מרכיב חשוב בחקר הסיבה לתמותה זו. אירוע גדול נוסף שהתרחש באילת היה פתיחתו של חוף קצא"א לציבור הרחב. שונית האלמוגים באתר הפכה בין לילה מאתר טבעי ובלתי מופר לאתר הצלילה הצפוף ביותר באילת. הניטור הלאומי ישמש בשנים הקרובות ככלי מרכזי לבחינת ההשפעה של פתיחת החוף על מצב השונית באילת וכן על יעילות מודל הניהול של "החוף האקולוגי" שגובש באתר.
ברוב הפרמטרים הנבדקים נראה כי מצב השונית יציב. עם זאת, ישנם מספר ממצאים שיש לציין:
- מצב שונית האלמוגים – מצבה הכללי של שונית האלמוגים באילת נמצא במגמת שיפור בעשור האחרון. מגמת הירידה באחוז כיסוי החי של אלמוגי אבן שנמדדה בין השנים 2014-2015 התמתנה. חשוב לציין את אתר קצא"א, בו צפיפות האלמוגים הינה הגבוהה ביותר ביחס לאתרים אחרים שנבדקו, בעיקר בשל היותו אתר סגור למתרחצי וצוללים. ישנה כוונה לפתוח את האתר למתרחצים, מה שעלול להשפיע לרעה על השונית באתר זה.
- ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) בתחנות חופיות – במסגרת הניטור הלאומי נמדדות התנודות בריכוזי הנוטריינטים בים ולאורך החוף. מפרץ אילת עני בנוטריינטים המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם. לכן כל תוספת או גריעה מריכוזם הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית.
ממצאי הניטור מצביעים כבר כמה שנים על ריכוזים חריגים של נוטריינטים בחופי צפון המפרץ שמקורם בהזרמה לים שנעשית במסגרת היתרי ההזרמה. עם זאת, בשנת 2016 לא נמצאו ריכוזים חריגים, מה שמעיד כנראה על שיפור באיכות המים המוזרמים ממקורות ההזרמה השונים.
- מינים פולשים או זרים – בדו"ח הניטור הוזכרו שני דגי נוי לא מקומיים שנמצאו בשמורה, שנפוצים במיוחד באיזור הודו ובקריביים וכן בתעשיית האקווריומים. לא ברור מה מקורם, אך זה מדאיג מאוד, בעיקר בשל הממצא שאחד מהפרטים הכיל חיידק טפיל שגורם למחלות בדגים ועלול להביא להתפרצות מחלות בדגי השונית. מקור הדגים אינו ידוע, אך יש לפעול על מנת למנוע חזרתו של מקרה כזה במפרץ.
- טפילי דגים: מאז תקופת כלובי הדגים באילת ישנם דיווחים על טפילי דגים שמקורם בכלובים, אשר עדיין ניתן למצוא אותם בדגי המפרץ גם שנים לאחר הוצאת הכלובים. ממצא זה מראה את אחת הסכנות הטמונות בקיום חקלאות ימית במפרץ אילת ויש לקחתו בחשבון במסגרת התוכנית להקמה של פארק תעשיית חקלאות ימית באילת, אותה מקדם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
- טמפרטורת המים –מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים נמשכת. במקביל, נמדדת עליה מתמשכת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988 בקצב שנתי ממוצע של כ C° 0.036.
המלצות:
פרסום
- כבשנים קודמות, ממליצים כותבי הדו"ח:
- לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בשונית, לרבות פיתוח מואץ בחופים והזרמה של נוטריינטים לים.
- לאסור כליל דייג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ ולפעול להגנתם מפני פגעים נוספים מעשה ידי אדם.
- הכרזת שמורת טבע ימית בחוף הצפוני במטרה להגן על מרבדי עשבי הים שם.
- II. אנו ממליצים להמשיך את תוכנית הניטור במתכונתה הנוכחית, בעיקר לאור התקדמות פרויקט תעלת הימים, זאת בשל חשיבות הניטור הלאומי כמקור מידע חיוני לתכנון ולניהול שוטף של הפרויקט.
לסיכום:
נראה כי מצב שונית האלמוגים באילת יציב, אך מצב זה מתאפשר בעיקר בשל פעולות המשרד ורשות שמורות הטבע והגנים לנהל את גורמי העקה השונים, לרבות הזרמות לים ממפעלים ואירועי זיהום ים חריגים, וכן מאמצים להאט את הפיתוח המואץ המתוכנן במפרץ. יש לשים את שמירת מצבה של שונית האלמוגים באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח במפרץ אילת על מנת לשמור על השונית לדורות הבאים בעולם בו מספר שוניות האלמוגים מצטמצם בקצב מהיר.
