בעקבות אסון נחל צפית: דרישה להקים מרכז ישראלי לחיזוי שיטפונות
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "אילו המערכות הטכנולוגיות היו פעילות בשטח, אסון נחל צפית היה נמנע; קורא למנכ"ל משרד ראה"מ להקצות גורם אחראי שיתרגם את המידע הקיים להתרעה בשטח"
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות היו"ר ח"כ אורי מקלב, קיימה היום [ב'] דיון מיוחד לקידום והטמעה טכנולוגיות להתרעה מפני שיטפונות וזאת בעקבות האסונות האחרונים במותם של אזרחים בשיטפונות בדרום הארץ. יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב, חברי הוועדה וגורמים מקצועיים מרשויות שונות הסכימו כי על הממשלה להקים גוף או לייחד תפקיד לכך שמערכות קיימות כאלו יהיו ידועות לכל הציבור וזמינות למטיילים ולמבקרים במקומות המועדים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הישיבה: "המסקנה הדחופה ביותר ממותם הטראגי של הנוער בנחל צפית, אינה סוג העונש או האשמה על מי שארגן את הטיול. לא זה מה שיימנע את האסון הבא – מה שיימנע את האסון הבא הוא שנקדם כאן החלטות ונברר מי מיישם בפועל שיהיו בשטח מערכות התרעה כנגד שיטפונות. מדינת ישראל לא רוויה בשיטפונות ולא מדובר כאן בהיערכות לשיטפונות במקומות בנויים ומגורים. אנו מדברים סה"כ על מקומות מאוד מוגדרים שלא מתפרסים על אלפי קילומטרים ואלו דברים בעלות סבירה שצריכים להיות מיושמים כאן ועכשיו. אני שב עתה מישיבה שעוסקת בעיכוב הרכבת לירושלים בגלל נושאים בטיחותיים – סכומים אסטרונומיים מושקעים עתה בבטיחות לדברים ששייכים רק בתרחיש קיצון ביותר וזה חשוב, אבל אני שואל: למקרי קיצון סוללים עכשיו במלונים בין ההרים, אבל לא יודעים להכין אמצעי אבטחה לאנשים בין ההרים?"
ח"כ חיים ילין: יש לנו תרבות לעסוק בחילוץ ולא במניעה – להביא את הסופרטנקר ולצאת גיבורים אך לא לחשוב לפני שזה קורה. כדי לצאת מכך זה כבר שינוי תרבותי לא פשוט אבל מה שחשוב לעלות כאן הוא רעיון ישים שיכול להציל הרבה. בעיה מוכרת באירועים מסוג אלו של השיטפונות זה כמו שהיה במלחמת צוק איתן – הרשת קורסת ואין כל תקשורת ומידע. עלינו לאמץ את מה שקורה בקנדה ששם שמו עמודי WIFI פזורים ובכך לא צריך את הקליטה הסלולארית. מספיק לנו שלטלפון אחד בתוך קבוצה יש קליטה וככה יש אפשרות לייצר תקשורת גם במקומות של השיטפונות. מעבר לכך, אני חושב כי לאחר כזה אסון עלינו להבין כי המשטרה והכנסת עושה את פעולותיה ותתריע ותזהיר ממצבים כאלו, אבל בסופו של יום אין תחליף לאונה האנושית. בפתח אוניברסיטה בספרד, נכתב: 'מה שהטבע לא נתן לך, אנחנו לא יכולים לתת לך'".
חה"כ עליזה לביא: "פוגשים כאן סביב השולחן ארגונים אזרחיים שעושים את מה שהמדינה לא עושה מספיק – חילוץ מטיילים. גם אני יוצאת ואוהבת הרבה לטייל בנחלים. אני חושבת שהמדינה צריכה להתערב ולהתכנס לתוך פתרון לבעיה. אפעל בממשלה למצוא מי שיוביל את ההמלצות של התכנית המבצעית שמוצגת כאן להתרעה על שיטפונות בנחלי ישראל – 'צבע אדום'"
משה רובין, מייסד 'פרסט' – ארגון הגג של יחידות החילוץ וההצלה האזרחיות בישראל, הציג בוועדה את המסמך שאותו ניסה לקדם טרם האסון בנחל צפית מול הממשלה, "אנו דורשים שיהיה מוקד ומערכת להתרעה על שיטפונות ואירועים חריגים באחריות הממשלה. מוקד ומרכז אחד עם סמכות לאומית ושיהיה זמין ופשוט לכלל הציבור בכל צורת תקשורת ומדיה".
ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים אמר בדיון כי מערכות החיזוי הצביעו בבירור באותו בוקר של אסון נחל צפית על מה שאכן קרה. לדבריו, אם תקום מערכת חיזוי כזאת כפי שיש בכל העולם, הרי שזה לא רק שיציל חיים, אלא יחסוך מאות אלפי ₪, "על פי הגופים המקבלים מהשירות ההידרולוגי התרעות לקראת ובעת אירועי שיטפונות, החיסכון הכספי השנתי הודות להתרעה מוקדמת מוערך במיליוני שקלים" ציין גבעתי.
ניצב בדימוס, אורי בר לב, יו"ר יחידות החילוץ אמר בדיון: "בשינוי קל בחקיקה שיאפשר שימוש במיקום של מכשירים סלולריים שנכנסים לאזור מועד לשיטפון, יוכלו אלו שמסתכנים לקבל התרעה לפלאפון במידית מהמערכת וככה יינצלו".
ד"ר עמית סביר מהשירות המטאורולוגי: "אנו חברים בארגון מטאורולוגי עולמי וקיים פרוטוקול טכנולוגי ברור על הפצת מידע ע"פ חיזוי. בארה"ב למשל כשיש סופת טורנדו, זה מתרגם ע"פ החיזוי הפעלת סירנה שמתריעה במקום שצפוי הסערה. גם בישראל אנחנו צריכים לפעול ככה – אמנם לא ניתן להגדיר מקום ושעה במדויק, אבל בהחלט ניתן לתחום את אזור המקום המסוכן".
עמיחי בלוט, מנהל חדר מצב טיולים של משרד החינוך: "ברוב הימים שיש התרעה לשיטפונות – אין בפועל שיטפונות. יש ימים שאנו מוציאים מעל 1500 טיולים ביום – מזג האוויר לא צפוי והחיזוי לא תמיד מאפשר מראש לדעת את ההתרעות. קרה בעבר שהחיזוי השתנה אחרי שהמסלול כבר יצא לדרך ורק במאמץ הצלחנו לאתר את המטיילים וככה הוצאנו 250 תלמידים מתוך נחל. צירך לדעת את החיזוי ולנתח אותו וכן לקבוע מדרג התרעות".
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב סיכם את הדיון: "כואב לשמוע כמה המוות של הנערים היה מיותר לחלוטין – מחיר שאינו סביר בעליל. אילו המערכות הטכנולוגיות היו פעילות בשטח, אסון נחל צפית היה נמנע. אני מבקש שמשרד האוצר יהיה קשוב לנושא ויקצה משאבים להקמת המערכות. אני אישית אעקוב ואנהל עוד דיונים בוועדה כדי לראות שמשרד לביטחון פנים או כל צוות בין משרדי שיקום יקצה גורם אחראי שיתרגם את המידע הקיים להתרעה בשטח".
בדרום קוריאה הוקמה כבר לפני שנים רבות מערכת התרעה שמטרתה היה להזהיר על סכנת שטפונות בנהר המרכזי הענקי, (HAN RIVER) , החוצה את עיר הבירה סיאול.
המערכת התבססה על רשת סנסורים הכוללים תחנות מדידת גשם באגן ההיקוות של הנהר הענקי,מדידות הידרומטריות באפיקים, איסוף וריכוז הנתונים ויישום מודל מתימטי (SURFACE RUNOFF MODEL) לחיזוי סכנת השטפונות ושילוב מערכת הודעות לתושבים. הטכנולוגיה פשוטה וניתן ליישמה ללא קשיים טכנולוגיים מיוחדים.