מים נט פורטל מקצועי למים.
באירוע משותף של המשרד להגנת הסביבה וה-OECD פורסם היום (ד') דוח ה-OECD הבוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל בעשור האחרון; הדוח קובע: ללא חקיקת אקלים, יישום תמחור פחמן וביטול סובסידיות מזיקות על דלקים פוסיליים – ישראל לא תעמוד ביעדי האקלים
פרסום
דוח הביצועים הסביבתיים של ישראל שהכין ארגון ה-OECD, פורסם היום במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, וג'ו טינדל, ראשת מינהל הסביבה של ארגון ה-OECD; הדוח מבצע הערכה וניתוח מקיף של התקדמות השגת יעדי המדיניות הסביבתיים של מדינת ישראל בעשור האחרון, וכולל המלצות לשיפור הביצועים הסביבתיים
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "האמירות החשובות של ה-OECD משקפות את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את המדיניות ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים העומדים לפתחנו, בין היתר בהתמודדות שלנו עם שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והטיפול בפסולת. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם שותפינו לממשלה והשלטון המקומי כפי שהצבנו כיעד, כדי להשיג את מטרותינו, להתקדם לעבר איפוס פליטות גזי החממה של ישראל, להגיע מ-80% הטמנה כיום לאפס הטמנה ולהפוך פסולת למשאב ולזהב. אנו מקדמים חקיקה תומכת בתחומים אלה בעשייה בשטח הלכה למעשה של רישוי משולב, טיפול משמעותי בפסולת בניין, אסדרה תעריפית של חשמל מפסולת ועוד. לפנינו עבודה רבה, אך אנו נחושים לפעול למען איכות החיים והבריאות שלנו ולמען מדינת ישראל בכל המישורים"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "הדוח משקף כראוי את המצב הסביבתי בישראל – יש נושאים חיוביים בדוח, אבל הרבה דברים שישראל עדיין צריכים לשפר בכל התחומים – אנרגיה, פסולת, כלכלה ורגולציה. נושאי המיקוד שמעלה הדוח עולים בקנה אחד עם הנושאים שאותם אנחנו מתכננים להוביל במשרד באמצעות סדרה של פעולות ופרויקטים – קידום חוק אקלים, פיתוח והקמת תשתיות פסולת נדרשות, שמירה על מערכות טבעיות ביבשה ובים ועוד. עלינו לעבוד בשיתוף פעולה ליישום המלצות הדוח, יחד עם שותפינו במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית"
המשרד להגנת הסביבה וארגון ה-OECD קיימו היום (ד'), אירוע משותף בירושלים להצגת ממצאי דוח הבוחן את הביצועים הסביבתיים של מדינת ישראל בעשור האחרון. האירוע התקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; ראשת מינהל הסביבה ב- OECD, ג'ו טינדל; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הנהלת המשרד וגורמי מקצוע מהמשרד והממשלה.
דוח הביצועים הסביבתיים של ה-OECD מבצע הערכה וניתוח מקיף של התקדמות השגת יעדי המדיניות הסביבתיים של מדינת ישראל. הדוח כולל 24 המלצות עבור הממשלה, שמטרתן לסייע לשיפור הביצועים הסביבתיים. פרק מקיף במיוחד נכתב על קידום תחום הפסולת והכלכלה המעגלית.
הדוח מתבסס על נתונים כלכליים וסביבתיים ועל מידע שנאסף במהלך דיונים של מומחי ה-OECD עם נציגים ממשרדי ממשלה שונים, שלטון מקומי, תעשייה, חברה אזרחית ואקדמיה בישראל. נוסף על כך, הוכנסו לדוח תובנות מדיון שנערך בין משלחת ישראלית ממשלתית לנציגי מדינות חברות אחרות במסגרת קבוצת העבודה של ה-OECD לביצועים סביבתיים.
סקירות הביצועים של ה-OECD (EPRs-Environmental Performance Reviews) מקדמות למידת עמיתים, מגבירות את האחריותיות הממשלתית ומספקות המלצות ממוקדות לממשלות. במהלך 30 השנה האחרונות, ה-OECD ערך למעלה מ-100 סקירות של מדינות חברות OECD ומדינות נבחרות שאינן חברות.
עיקרי הדוח:
- השגת יעדי האקלים:
בשנים האחרונות הגבירה ישראל את השאפתנות שלה בתחום האקלים. היא קבעה יעד הפחתה של 85% של פליטות גזי חממה עד לשנת 2050, כמו גם יעדים מגזריים לפליטות גזי חממה מייצור חשמל, פסולת מוצקה, תחבורה ותעשייה. כמו כן, הצהירה ישראל על שאיפה כוללת של ניטרליות פחמנית (אפס פליטות נטו) עד לשנת 2050. ואולם, ישראל אינה על המסלול להשגת יעדים אלה באמצעים הקיימים, ותצטרך לנקוט צעדים נוספים בכל המגזרים.
ישראל ביצעה השקעות ניכרות בייצור אנרגיה סולארית, כולל במגזר המגורים. הייתה לה גם הצלחה מסוימת בהגברת השימוש בתחבורה ציבורית, כולל רכבות, רכבת קלה ואוטובוסים. המעבר לכלכלה דלת פחמן מחייב את המדינה להגדיל את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובתחבורה נקייה. על ישראל לנקוט בפעולות הבאות:
- אימוץ חוק אקלים.
- הקמת מתקני חשמל סולארי, תוך איזון בין הצורך באנרגיות מתחדשות לשמירה על שטחים פתוחים.
- האצת שילוב של מקורות מתחדשים ברשת החשמל.
- יישום מנגנון תמחור הפחמן, בהתאם לתכולת הפחמן של הדלקים.
- פיתוח אסטרטגיה ברורה למעבר לתחבורה דלת פחמן והשקעה בטעינת רכב חשמלי בתחום הציבורי והפרטי.
- יישום מואץ של תקן הבנייה הירוקה וקביעת תקנים של יעילות אנרגטית לבניינים קיימים.
- ניהול הפסולת וכלכלה מעגלית:
לישראל חוקים ותקנות "מעשה טלאים", בצד היעדר הגדרות מתואמות, המעכבים ניהול, קביעת מדיניות ויישום יעילים ואפקטיביים בתחום הפסולת. עד כה, תמריצים כלכליים לא הוכחו כיעילים. בישראל העלות הנמוכה של הטמנה אינה מספקת תוצאות מיטביות. לכן, על מדינת ישראל ליישם את מנגנון תשלום הפסולת לפי היקף הפסולת. מנגנון זה יביא לעליה בעלויות סילוק הפסול ויהפוך מניעת הפסולת והמחזור לכדאיים יותר. נוסף על כך, על ישראל ליישם תוכניות פיקדון והפרדת תשלום איסוף הפסולת מתשלום הארנונה על מנת לתמרץ את צמצום הפסולת והפרדת הפסולת הניתנת למחזור במשקי בית. מניעת פסולת מזון (אורגנית), איסופה בנפרד, ושימוש בה ליצירת אנרגיה או קומפוסט יכולים לתרום רבות להתמודדות עם אתגרים מרובים – פליטות גזי חממה, ייצור פסולת וביטחון תזונתי.
השלטון המקומי אינו מעורב דיו במעבר לכלכלה מעגלית ובניהול הפסולת. השלטון המקומי אינו מיישם איסוף פסולת מופרדת באופן נרחב בשל היעדר תמריצים כלכליים ותשתית מחזור. חיזוק תפקיד העיריות יהווה צעד משמעותי להשגת יעדי המחזור ויישום עקרונות הכלכלה המעגלית. על מנת לשדרג את תפקיד הרשויות המקומיות, על הממשלה לסייע בבניית היכולות שלהן, לשרטט קווים מנחים ולהציע יותר גמישות באמצעות קבלת החלטות מבוזרת, וכן לעודד פיילוטים בתחום הטיפול בפסולת.
כיום, אין תוכנית לאומית מגובשת למעבר לכלכלה מעגלית. התמקדות מדינת ישראל בתעשייה גורמת להחמצת הזדמנויות להתקדם לעבר כלכלה מעגלית בשאר הסקטורים. תוכנית מעבר לכלכלה מעגלית עם מטרות ויעדים ברורים יכולה להטמיע הסתכלות על כל מחזור החיים בעת קידום מדיניות ופרויקטים, ולעודד הטמעת שיקולי סביבה בשלב העיצוב ושימוש חוזר. גישור על פער הנתונים על זרימות חומרים, יעילות משאבים, וייצוא וייבוא חומרים – יסייעו בזיהוי המגזרים עתירי המשאבים ובנקיטת פעולות ממוקדות לקידום מעגליות.
על ישראל ליישם בין השאר את הצעדים הבאים:
- ליישם את אסטרטגיית כלכלת פסולת בת-קיימה לשנת 2030 וליצור חקיקת מסגרת מקיפה וקוהרנטית.
- ליצור מפת דרכים לקראת כלכלה מעגלית, כדי להגדיר יעדים ופעולות ברורים במגזרים ומשרדי ממשלה שונים.
- להכיר בתפקיד של הרשויות המקומיות כשחקני מפתח במעבר מכלכלה לינארית למעגלית ולספק תמיכה רגולטורית וטכנית כדי לחזק מערכי ניהול פסולת אזוריים.
- ליצור תמריצים לאיסוף נפרד של זרמי פסולת ומחזור, כגון תשלום לפי היקף פסולת (pay as you throw) כדרך לתמרץ הפחתת פסולת והפרדת חומרים הניתנים למחזור ברמת משקי הבית.
- ליישם מסגרת רגולטורית לניהול של פסולת בניין.
- שמירה על המגוון הביולוגי:
העלייה הניכרת בפיתוח יישובים ותשתיות משפיעה יותר מתמיד על המגוון הביולוגי. ישראל מתקדמת בהרחבת האזורים המוגנים – היא הגנה על כרבע משטחה היבשתי, אך רק על 4% ממימיה הריבוניים. ואולם, רוב המערכות האקולוגיות הפגיעות נתונות בלחץ ניכר מחוץ לאזורים המוגנים. למינים פולשים של צמחים ובעלי חיים זרים יש השפעה שלילית של ממש על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות, דבר שדורש פעולה רגולטורית.
פרסום
על ישראל לנקוט בפעולות הבאות:
- קביעת יעדים מדידים לשמירה על המגוון הביולוגי.
- שיפור ההטמעה (mainstreaming) לטובת שמירה על המגוון הביולוגי במדיניות המגזרית והחקלאית.
- קידום ושילוב מסדרונות אקולוגיים.
- הגברת מאמצים להגנה על מערכות אקולוגיות באמצעות צמצום ההתפשטות העירונית.
- הגדלת השטחים הימיים המוגנים.
- ניהול משאבי המים בישראל:
ישראל היא מדינה בעלת מצוקת מים חמורה, והחקלאות אחראית בה ליותר ממחצית מצריכת המים. כדי להתמודד עם משבר זה ישראל השקיעה משאבים רבים בהתפלת מי ים. מקרב מדינות ה-OECD ישראל היא המשתמשת הגדולה ביותר של מי קולחים וההתפלה מבטיחה את אספקת מי השתייה שלה. כמו כן, ישראל התקדמה באופן ניכר בשיפור הקצאת המים בין המגזרים השונים ולטבע באמצעות פיתוח ויישום של תוכניות אב לנחלים ומתן תמריצים לחקלאים במטרה לצמצם הפקת מים במעלה הזרם. עם זאת, קיים עדיין זיהום של מים עיליים ומי תהום.
על ישראל לנקוט בפעולות הבאות:
- צמצום צריכת המים השפירים בחקלאות באמצעות שיפור תכנון הקצאת המים.
- צמצום עומס המזהמים מחקלאות.
- להשלים שדרוג תשתיות הטיפול במי שפכים לטיפול שלישוני.
- האסדרה הסביבתית של ישראל:
מערכת האסדרה הסביבתית של מדינת ישראל מקוטעת ומיושנת בחלקה, וישנם פרויקטים ומיזמים בעלי פוטנציאל סביבתי שאינם זוכים להערכה סביבתית. מערכת הרישוי הסביבתית מורכבת מחוקים ספציפיים לנושא מסוים. יש לאמץ את טיוטת החוק לייעול הליכי רישוי סביבתי, אישור טיוטה זו יהווה צעד חשוב לשילוב מהותי של תנאי הרישוי הסביבתי בתחומי סביבה שונים.
יכולות ניטור הציות והאכיפה בישראל השתפרו במהלך העשור האחרון, אולם נותרו בלתי מספקות. פעילויות פיקוח מבוצעות בעיקר על פי תלונות או אירועים. על ישראל להתמקד בחיזוק ניטור הציות ביחס לסיכון הסביבתי, קידום ציות באופן פעיל במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים ובנוסף, לשפר את דיווח וניהול הנתונים בציות הסביבתי.
לעמוד הדוח באתר ה-OECD:
בשנת 2010 אושרה ברשות המים תוכנית חומש לשדרוג עשרות המט"שים הגדולים בהתאם לתקנות ענבר לאיכות שלישונית של הקולחים, בהיקף השקעות של כ- 700 מלש"ח. במקביל יצאה תקנה שמחייבת כל מתקן טיפול בו מבוצעות פעולות להגדלת כושר הטיפול בשפכים לבצע בו גם שדרוג של רמת איכות הטיפול משניוני לשלישוני. עד כה טרם הושלם תהליך השדרוג בחלק ניכר מהמט"שים, ועדין מתקיימת השקיה בקולחים שניוניים באזורי רגישות הידרולוגית גבוהה, בעיקר לאורך מישור החוף.