מים נט פורטל מקצועי למים.
פרסי הגלובוס הירוק מוענקים זו השנה ה-12 ברציפות, והטקס נחשבלאירוע השנתי המרכזי של ארגוני הסביבה. את הטקס מוביל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ. השנה חוגג הארגון 40 שנה להיווסדו והדבר יצוין במסגרת האירוע. בטקס יוענקו אותות הוקרה ל-9 זוכים על מצוינות בפעילות למען הסביבה, וגלובוס אחד שחור, לגורם שפגע בסביבה.
פרסום
הזוכים באותות "הגלובוס הירוק" לשנת 2015 הם:
אות "הגלובוס הירוק" להישג של השנה ניתן לחברי מטה המאבק "בשביל עדולם"על גילוי מנהיגות סביבתית המעוררת השראה במאבק ביוזמה להקמת תעשיית נפטמפצלי שמן בשפלת יהודה. תושבי חבל עדולם למדו על רישיון לחיפוש והפקה של נפטמפצלי שמן שהוענק ליזמים. לאחר שנוכחו שאין במשרדי הממשלה או בארגוניהסביבה ידע בנושא, הקימו התושבים מטה מאבק. במשך למעלה מחמש שנים פעלהמטה במקצועיות, בעקביות ובנחישות בזירות השונות. חברי המטה למדו את הנושאהמורכב, חיברו דוחות מדעיים ומקצועיים על ההשלכות הסביבתיות, החברתיות,והבריאותיות הצפויות מפיתוח תעשיית פצלי שמן בלב המדינה. תוצאותיו של מאבקםהמשפטי ממושך משליכות עד היום על כל תהליכי הרגולציה של חיפושי הנפטבישראל. הם פעלו בהתמדה בזירה הציבורית, יזמו דיונים בכנסת ובמשרדי הממשלה,ארגנו אירועים ציבוריים מרשימים והצליחו להעלות את הנושא בתקשורת. כתוצאהמפעילותם העקבית התגבשה קואליציה רחבה ומרשימה של גורמים מוסדיים שפעלולצד התושבים והארגונים הסביבתיים. יוזמת התושבים והתמיכה הציבורית הרחבהשעטפה אותה הובילה להחלטה חד משמעית של ועדת התכנון המחוזית לדחות אתתכנית הפיילוט. החלטה אמיצה זו של הועדה המחוזית, כנגד כל הסיכויים ולנוכחלחצים פוליטיים כבדים, התקבלה ברב חסר תקדים ומהווה אחת מההצלחותהסביבתיות המרתקות והחשובות של השנה החולפת.
אות "הגלובוס הירוק" לקיימות עירונית ("ירוק בעיר") מוענק לרוביק דנילוביץ ראש עיריית באר שבע על אימוץ ויישום חזון מתקדם לקיימות עירונית והובלת מהלך סביבתי מתמשך. בשנים האחרונות מובילה עיריית באר-שבע, תהליך מקיף וארוך טווח לשיפור איכות החיים והסביבה של תושביה. המהלך כולל הטמעה של התחום במבנה הארגוני של העירייה, הכשרה של עובדי העירייה, הקצאת תקציבים נרחבים והקמת עוגנים סביבתיים בעיר. כל אלה נעשים בשקיפות, שיתוף הציבור וארגוני הסביבה, וקידום מודעות סביבתית דרך מערכת החינוך. התהליך כולל גיוס בעלי תפקידים: מתאמת קיימות עירונית, מתאם בריאות הציבור, רכז חינוך סביבתי עירוני, רכז גינות קהילתיות, רכז לרווחת בעלי החיים ורפרנטים לקיימות בכל אגפי העירייה. הוכנו סקרי פליטות ותוכניות אב לחינוך סביבתי, הפחתת פליטות גזי חממה ותחבורה בת-קיימא; הופעלו תכניות להתייעלות אנרגטית, לניהול הפסולת העירונית, לעיצוב המרחב העירוני ולשיקום תשתיות בשכונות הותיקות; ניטעו עצים וחורשות והוקמו ריאות ירוקות בעיר; וקודמו תוכניות בפארק נחל באר-שבע לצד סימון שביל סובב העיר. בנוסף, דנילוביץ מוביל מטעם ראשי הרשויות בנגב את המאבק נגד תכנית "עשרת הישובים", שתפגע אנושות בנגב מבחינה חברתית וסביבתית, והוא מקיים קשר חיובי מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית.
אות "הגלובוס הירוק" לאקטיביזם ירוק ניתן למטה לעצירת קידוחי הנפט בגולן.רמת הגולן מצויה בימים אלה בסכנה להפוך לשדה הפקת נפט ענק מטעם חברה אמריקאית. חברת "אפק" קיבלה רישיון לבצע חיפושי נפט, על פי חוק הנפט, אם יימצא בגולן נפט, תזכה החברה לחזקה על שטח ענק, לעדיפות בקבלת מים, להקמתמתקני הפקה וזיקוק ולאפשרות לקדוח בכל מקום שתרצה. על מנת להפיק את הנפט יהיה על החברה להשתמש בשיטות הפקה בלתי קונבנציונליות, המעוררות ביקורת קשה ברחבי העולם. הגולן הוא חלק מאגן ההיקוות של הכנרת, כל תקלה בקידוח, הצפוי לרדת לעומק של אלפי מטרים, עלולה לזהם את מי התהום והכנרת. המטה לעצירת קידוחי הנפט בגולן, המורכב ממתנדבים, פועל על מנת למנוע הקמת תעשיית נפט מזהמת ברמת הגולן, ולשמור על הצביון הכפרי והטבעי של האזור. עד כה הצליח המטה לגייס להתנגדות לקידוחי הנפט את המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וארגוני הסביבה, ולהוציא חוות דעת מקצועיות הצופות סכנות רבות כתוצאה מהקידוחים. בנוסף, עתר המטה לבג"צ, יחד עם אדם טבע ודין, והביא להגבלת הקידוחים לחיפוש הנפט והגברת הפיקוח עליהם. האות הירוק למטה על מאבק אזרחי אמיץ מול כוחות כלכליים ופוליטיים חזקים, והצלחה בפיתוח קואליציה רחבה של ארגונים ותושבים הפועלים יחד לקידום המאבק.
אות "הגלובוס הירוק" למתנדב סביבתי ניתן ליעקב לקס ("לקסי") מערד. לקסי,החוגג השנה גבורות, מתכנן אזורי בהכשרתו, מוביל למעלה מ-30 שנה את המאבק כנגד הרס העיר ערד וסביבתה והקמת מכרה פוספטים בבקעת ערד. מאז תחילת שנות השמונים עומד לקסי בראש קבוצת תושבים נחושה ופעילה המובילה את המאבק. בזכות הכשרתו התכנונית, והבנתו את עולם התכנון, הוביל את מטה המאבק בערד לפעול בצורה מקצועית ואחראית, תוך שימוש בכלים תכנוניים, וקבלת הכרה עמוקה של מוסדות התכנון. לאורך כל שנות המאבק רואה לקסי את סוגיית כריית הפוספט בבקעת ערד בעין ביקורתית ומדעית, הוא מחפש מקרים דומים בעולם ומחקרים חדשים מדיסציפלינות מגוונות. הוא השכיל לקדם מאבק א-פוליטי שתומכים בו ממפלגות הימין והשמאל. למרות גילו המתקדם, פועל לקסי ביצירתיות בכדי למנוע בכל דרך אפשרית את הקמת מכרה הפוספטים בעיר ערד. במקביל מתנדב לקסי בעריכת האתר החברתי "עבודה שחורה". אות הגלובוס הירוק ניתן ליעקב לקס (לקסי) על ההתמדה בפעילות סביבתית אקטיביסטית, ביצירתיות, באנרגיה צעירה ובהתנדבות מלאה למען פיתוח מושכל ובריאות הציבור בנגב.
אות "הגלובוס הירוק" לתחבורה בת קיימא", ניתן לפרויקט "שבוס", קואופרטיב תחבורה הפועל בירושלים מחודש מאי 2015, במטרה לענות על הצורך של תושבי העיר לתחבורה ציבורית יעילה ונוחה בכל ימי השבוע. "שבוס" הוא קואופרטיב, שרק חבריו זכאים להשתמש בשרותיו, ללא עלות נוספת. לפיכך המיזם אינו נופל תחת ההגדרה הרשמית של תחבורה ציבורית, ורשאי לפעול גם בימי המנוחה ללא הגבלות מצד משרד התחבורה. "שבוס" פועל באמצעות מיניבוסים שנוסעים במסלול קבוע בשכונות המרכזיות בירושלים, באופן רציף במהלך שעות הפעילות. המיזם התחיל את פעילותו בימי שישי בערב במסלול אחד, ובעתיד הקרוב יתווספו לו שעות פעילות בסוף השבוע ומסלול נוסף. פעילות המיזם מהווה השלמה לתחבורה הציבורית הקיימת בירושלים, ובכך תורמת להפחתת התלות ברכב הפרטי, להגברת השוויון בין בעלי רכב פרטי לבין חסרי הרכב, ולצמצום תאונות הדרכים. בעקבות היוזמה של "שבוס" קמים קואופרטיבים דומים בערים נוספות ברחבי הארץ, שנעזרים בניסיון שצבר המיזם המקורי.
אות "הגלובוס הירוק" לחינוך סביבתי ניתן למועצה המקומית גוליס ולראש המועצה מר סלמאן עאמר על מהפכת הקיימות שעובר הכפר הדרוזי שבגליל. את המהלך מוביל ראש המועצה המקומית יחד עם אנשי המועצה והמתנ"ס. השותפים המרכזיים למימוש המהפכה הם התלמידים, צוותי החינוך ותושבי הישוב. צוות מוביל מבין התושבים מקדם פעילות סביבתית בתחומים מגוונים. ההצלחה מתבטאת ברתימת כל הקהילה: מגני הילדים, בתי הספר ותנועות הנוער ועד פעילות עם הנשים והקשישים בכפר. בתי הספר היסודיים ביישוב הוסמכו לבי"ס ירוק וחטיבת הביניים והתיכון נמצאים כעת בתהליך ההסמכה. הוקמה בהן "מועצה ירוקה", ומתקיימת למידה רב דורית ובין-דורית בנושאי סביבה וחשיבות השמירה על הניקיון במרחב הציבורי. לאחרונה נכנסה לתיכון בכפר תכנית תלת-שנתית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" כיחידת לימוד חובה לבגרות, הכוללת השתתפות של כל תלמיד במיזם קבוצתי שבו תרומה לקהילה. בין המיזמים שהציעו ומיישמים התלמידים: "כפר ירוק"- הטמעת נושא איכות הסביבה וקיימות בקרב הקהילה, שינוי חזית בית-הספר, והמרת מפגעים סביבתיים ואתרי פסולת לפארקים וגני בוסתן לרווחת תושבי הכפר ומבקרים מבחוץ. הגלובוס הירוק מוענק למועצה המקומית גוליס על השינוי הסביבתי שהיא מובילה באמצעות הפעילות החינוכית, ושילוב כל הקהילה בפעילות מגוונת זו.
אות "הגלובוס הירוק" למגזר העסקי ניתן לדיזנגוף סנטר, הקניון הראשון בישראל ואחד המקומות המזוהים ביותר עם התל-אביביות ועם התפתחות חברת הצריכה. בסנטר כ-400 חנויות, ומבקרים בו כמיליון איש מידי חודש. אלון פילץ, מבעלי החברה,ומנהלת הקיימות שאנה שכטרמן, שמו לעצמם למטרה להיות חלוצים בקידום הקיימות העירונית ולהוות מודל להתנהלות עסקית המשלבת אחריות חברתית וסביבתית לצד שגשוג כלכלי, ולפתח פלטפורמות שיעודדו אימוץ הרגלי חיים מקיימים בסביבת החיים העירונית. תהליך הקיימות בדיזנגוף סנטר הינו מהותי ומעמיק: פרויקטים של התייעלות אנרגטית שחסכו עד כה כ-13% מצריכת החשמל; חסכון במים; הקמת גג ירוק המבוסס על חקלאות עירונית הידרופונית שתוצרתה מסופקת למסעדות בקניון; קיזוז פחמני של כ-15% מפליטות הפחמן על–ידי נטיעת עצים; הצטרפות למנגנון הדיווח והרישום הוולונטרי של פליטות גזי חממה; עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה לקבלת תו תקן 14001 לניהול סביבתי; קידום הטבע העירוני ע"י הקמת קיני סיסים וכוורות דבורים ביו דינאמיות; ואימוץ וולונטרי של תחום הפרדת הפסולת. לצד כל אלה, דיזנגוף סנטר עבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן בתחום הניקיון והביטחון– והיד עוד נטויה.
אות "הגלובוס הירוק" לעובדי ציבור ניתן לצוות מרכז המועצות האזוריות: מטיהרכבי) יו"ר ועדת הגנת הסביבה(, עמיר ריטוב )יו"ר ועדת תכנון( ולאוריאל בן חיים)מרכז תחום חקלאות, קיימות וסביבה(, על כתיבת המדריך לתכנון וניהול השטחיםהפתוחים במועצות האזוריות. מרבית השטחים הפתוחים בישראל מצויים בתחומן שלהמועצות האזוריות, חשיבותם של שטחים אלו עצומה גם עבור מרבית תושבי ישראלהחיים במרחב העירוני. בשנת 2009 קיבל מרכז המועצות האזוריות החלטה עלמחויבותו לשמירה על השטחים הפתוחים במרחב הכפרי. לאחרונה השיק המרכזמדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. לתהליך היו שותפים בעלי עניין רבים העוסקים במרחב הכפרי ובחקלאות בישראל. מארגוני הסביבה השתתפו מכון דש"א, החברה להגנת הטבע ומרכז השל לקיימות. המדריך החדשמהווה ציון דרך משמעותי בחיזוק מחויבותן של המועצות האזוריות והעומדים בראשןלשמירה, ניהול וטיפוח השטחים הפתוחים שבתחומן. הוא מתבסס על ההכרה בערכיםובתועלות הטמונים בהם, באופן ישיר ועקיף, ומחזק את עקרונות הקיימות בתכנוןוניהול השטחים הפתוחים במרחב הכפרי ואת מימוש הערך הסביבתי של שילוב חקלאות וטבע.
פרסום
אות "הגלובוס הירוק" לאישיות ציבורית מוענק לתמר זנדברג, חברת כנסת מטעם מפלגת מרצ המכהנת בתפקידה מהכנסת ה-19, על פעילותה הנמרצת בנושאי עירוניות, תחבורה ותכנון, ועל המחויבות והתמיכה שהיא מעניקה לתנועה הסביבתית בישראל. חה"כ זנדברג הקימה בכנסת את שדולת העירוניות ואת השדולה לתחבורה בת-קיימא, ובכך הדגישה את הקשר המהותי בין נושאים סביבתיים, לבין נושאים חברתיים כמו הזכות לנגישות בתחבורה ציבורית, פתרון משבר הדיור והורדת יוקר המחייה. חה"כ זנדברג עמדה בראש ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין חופי ישראל. במסגרת פעילותה זו קידמה את פתיחת החופים לציבור הרחב, אכיפה נגד מזהמים והגבלת הבנייה בקרבת הים. חה"כ זנדברג שותפה למאבקים רבים של התנועה הסביבתית: עצירת הזיהום במפרץ חיפה, הוצאת מיכל האמוניה מהמפרץ, עצירת מיזם פצלי השמן בעמק האלה, קידוחי הנפט בגולן וכריית הפוספטים בשדה בריר. היא מובילה את המאבק למען תחבורה ציבורית נגישה, נוחה ומקיימת בכל ימות השבוע, ולמען צמצום הנסועה ברכב הפרטי ועידוד רכיבה על אופניים. בנוסף, חה"כ זנדברג שותפה למאבקים בתחום התכנון והבנייה, התחדשות עירונית ותכנון עירוני מקיים וסביבתי.
אות "הגלובוס השחור", ציון לגנאי המוענק לגורם שבאופן ישיר או עקיף פגע בסביבה או בבריאות הציבור או באינטרס הציבורי והסביבתי הכללי, מוענק השנה לחברת קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א). בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר 2014 פגע כליהנדסי בצינור נפט ליד היישוב באר אורה. כחמישה מיליון ליטרים נפט גולמי זרמולמרחק של שבעה קילומטרים בשמורת ערבת עברונה. בתוך שעות התברר כי מדוברבאסון אקולוגי מהגדולים ביותר שידענו, שפגע בכאלף דונמים ויצר חשש לפגיעהבמגוון העשיר של בעלי החיים בשמורה הנדירה. פעילות מהירה ומאומצת של אנשיהמשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הביאה לעצירת הדליפה והוצאת עשרותטונות של אדמה מזוהמת משטח השמורה. לפי הערכות מקצועיות, העבודות לעצירתהדליפה ושיקום השמורה נאמדות במאות מיליוני שקלים. מעריכים, כי ייקחו עשרותשנים, אם בכלל, להתאוששות השמורה. לא מדובר באירוע דליפה ראשון בצינור של קצא"א. ב-1975 התרחשה דליפת נפט בהיקף 8,000-10,000 קוב מדרום לשמורתעברונה. ב-1979 הורשעה החברה בזיהום מפרץ אילת. ב-2011 נפגע צינור באזורשמורת נחל צין וכמיליון ליטר של דלק סילוני דלפו לשמורה. כעבור ארבעה חודשיםפגע דחפור באותו צינור ועשרות אלפי ליטר של דלק סילוני דלפו לשמורה וזיהמו אותה שוב.
קצא"א נמצאת הלכה למעשה בשליטתה המלאה של ממשלת ישראל, החברה פועלתבסודיות גמורה ובחוסר שקיפות מוחלט. החברה התעלמה מדוחות מבקר המדינה עלאירועי דליפה חמורים בשנים האחרונות והרשויות מתקשות לפקח על פעילותה בנכסיומשאבי הטבע השייכים לציבור. תקריות הזיהום בשנים האחרונות מדגישות אתהצורך הדחוף בבחינה מחדש ושינוי של כפיפותה של קצא"א לדין המהותי של תכנוןובנייה ולכללי שקיפות של מינהל תקין.
