החוק שיעשה סדר בנזקי השיטפונות:

‏04 יוני 2015

פרסום

‏י"ז סיון תשע"ה

החוק שיעשה סדר בנזקי השיטפונות:

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, הביא היום לאישור ועדת השרים לחקיקה תיקון מקיף לחוק הניקוז

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "החוק החדש נועד להביא פתרון יסודי ומקיף להסדרת הניקוז בכל הארץ, ולמנוע פגיעה ברכוש ובנפש, וכן למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים, לשמור על הטבע ולנצל באופן יעיל את הנגר לטובת משק המים"

החוק החדש פותר מספר בעיות כדוגמת: תקצוב נמוך לטיפול בתשתיות ניקוז.

בנוסף, יעניק ביטוי הולם למכלול ההיבטים אותם נדרש לבחון בעת קבלת החלטות בענייני ניקוז, באמצעות שינוי במבנה המועצה הארצית לניקוז ועוד

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, יביא ביום ראשון הקרוב (7.6.15) לאישור ועדת שרים לחקיקה תיקון מקיף ל"חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות". חוק הניקוז החדש נועד להביא פתרון יסודי ומקיף להסדרת הניקוז בכל הארץ, ולמנוע פגיעה ברכוש ובנפש, וכן למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים, לשמור על הטבע ולנצל באופן יעיל את הנגר לטובת משק המים. החוק קובע שינויים מבניים בתחום הניקוז בכדי לייעל את הטיפול בהסדרת הניקוז בישראל. הצעת החוק אושרה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, ועל מנת להחיל עליה דין רציפות, היא מובאת עתה בפני ועדת שרים, לאחריה תוכל לעבור לדיון בוועדת הכלכלה טרם העברתה לקריאות שנייה ושלישית במליאה.

חוק הניקוז חוקק בשנת 1957, מאז לא נעשו בו שינויים או התאמות לתמורות שחלו במהלך השנים. לפי החוק הקיים, סמכויות הרגולציה בנושא מפוצלות בין שר החקלאות, לבין מנהל רשות המים (שריד היסטורי לכך שנציבות המים הייתה חלק ממשרד החקלאות). הפיצול הזה פוגע קשה בטיפול בנושא, והממשלה החליטה כבר בשנת 2010 שצריך לרכז את הסמכויות במשרד החקלאות. השטח הבנוי למגורים, לתעשייה ולתשתיות פיזיות, גדל על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים שבהם יכלו לחלחל מי הגשמים (נגר עילי). כתוצאה מכך, גדלו כמויות מי הנגר העלי שזורמות לנחלים וגדלה עוצמת זרימתם. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים מצטברים לחקלאות בשיטפונות הפוקדים את המדינה מדי שנה.

לאורך השנים לא הושקעו תקציבים מספקים להסדרת תשתית הניקוז במדינה.אחת הסיבות המרכזיות לבעיה זו, נעוצה בהסדר הקבוע בחוק למימון הוצאות של פעולות ניקוז המבוצעות על ידי רשויות הניקוז. לפי ההסדר הקבוע כיום, רשות הניקוז, שבהתאם לחוק הקיים, רוב חברי הנהלתה הם נציגי הרשויות המקומיות, היא זו שמוסמכת להחליט מה יהיה גובה התשלום שבו יישאו הרשויות המקומיות שבתחומה, לכיסוי הוצאות אלה. בחלק מן המקריםהרשויות המקומיות אינן מעבירות תקציב מספק לרשות הניקוז האגנית. התיקון לחוק בא לפתור בעיה זו וקובע שינויים מבניים באורגנים השונים כדי להביא לטיפול יעיל ואפקטיבי יותר בהסדרת הניקוז בישראל.

פרסום

החוק אף קובע באופן ברור את חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בהסדרת הניקוז.

זאת ועוד, החוק משנה את הרכב המועצה הארצית הקיימת כיום לענייני ניקוז, אשר תפקידה לייעץ לשר החקלאות ופיתוח הכפר בדבר הכרזה על אזור ניקוז, אישור תכניות ניקוז על ידי רשויות הניקוז וכל עניין אחר של מדיניות כללית הכרוך בביצוע החוק. כיום מועצה ארצית זו מורכבת ממיעוט של נציגי הממשלה ומ- 8 נציגים של ארגונים חקלאיים. הרכב זה היה רלוונטי בימים שבהם הסדרת הניקוז נדרשה בעיקר להגנה על שטחים חקלאיים. כיום, הרכב המועצה לא נותן ביטוי הולם למכלול ההיבטים אותם נדרש לבחון בעת קבלת החלטות בענייני ניקוז. נציגי ארגונים חקלאיים ונציגי רשויות ניקוז ורשויות מקומיות, המכהנים כיום כחברים במועצה ולמעשה הינם רוב בה, מייצגים שיקולים מקומיים או מגזריים שאינם מספקים לשם קבלת החלטות מיטביות בתחום הניקוז, תחום בעל היבטים ארציים המשליכים, כאמור, על כלל הציבור, בתחומי חיים רבים.