היערכות לשימור המערכות האקולוגיות, הגנה על תשתיות והיערכות מפעלים

ממשיכים להוביל את היערכות ישראל למשבר האקלים: המשרד להגנת הסביבה מפרסם את התוכנית המשרדית להיערכות לשינוי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה; התוכנית המשרדית כוללות היערכות לשימור המערכות האקולוגיות, הגנה על תשתיות והיערכות מפעלים

פרסום

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "לאחר עבודה מקצועית ומשמעותית של גורמי המקצוע מכל התחומים במשרד להגנת הסביבה, גיבשנו את התוכנית המשרדית להיערכות למשבר האקלים, בהתאם להחלטת הממשלה שהעברנו. יש צורך בשיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לצורך היערכות מיטבית, במטרה לשמור על בריאות ואיכות החיים של הציבור והסביבה. התוכנית קובעת את הפעולות הבסיסיות והדרך לדגשים בעבודת המשרד בשנים הקרובות לצורך ההיערכות הנדרשת למשבר האקלים"

???? לתוכנית המשרד להגנת הסביבה:  http://tinyurl.com/mu9jy9tu

המשרד להגנת הסביבה מפרסם (31.12.2023) את התוכנית המשרדית להיערכות למשבר האקלים, בהתאם להחלטת הממשלה שהעביר המשרד – היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים (1902). בהחלטה זו נקבע, כי על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות למשבר האקלים עד לסוף שנת 2023. מטרת ההחלטה, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, להטיל חובת גיבוש תוכנית היערכות למשבר האקלים על כל משרדי הממשלה אשר תוגש עד לסוף שנת 2023. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה 4079 "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים" מחודש יולי 2018.

ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקיו נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים והשינויים הצפויים ואלו שכבר מתרחשים. ההשפעות מתגלות כבר כעת בכל רחבי העולם, בין השאר, בדרך של אירועי חירום קיצוניים, כמו עלייה בתדירות שרפות יער, שיטפונות והצפות, ועתידות להחריף ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם. משרדי הממשלה השונים אמונים על תחומים שונים אשר משבר האקלים משפיע עליהם.

תוכנית המוכנות המשרדית של המשרד להגנת הסביבה נועדה לאבחן ולאתר את תחומי פעילות המשרד שיושפעו משינוי האקלים, לזהות את אופן ההשפעה ולגבש פעולות לטובת צמצום הסיכונים והחשיפה הצפויים בתחומים אלה. התוכנית מתייחסת לציר אדפטציה (הסתגלות לשינוי אקלים) וכוללת את המהלכים המרכזיים שגובשו לטובת היערכות מיטבית, על בסיס מיפוי ואיתור ההשלכות הפוטנציאליות העיקריות של שינוי האקלים הצפוי.

התוכנית המשרדית הוכנה בשיתוף כלל יחידות המשרד וכוללת 15 מהלכים ו-138 משימות הרלוונטיות לפעילות המשרד. התוכנית נערכה על ידי אגף בכיר חוסן אקלימי של המשרד להגנת הסביבה, בהובלת סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד (בפועל), רני עמיר; קודמתו בתפקיד, ד"ר נטע ליפמן; מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד, ד"ר עמיאל וסל; המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד-שור וגורמי מקצוע נוספים.

במקביל להיערכות הממשלה ולהיערכות הרשויות המקומיות בהובלת המשרד להגנת הסביבה, מגבש המשרד תוכנית לאומית להיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים ברמה הלאומית. התוכנית תכלול יעדים ומדדים, אפיון כלי מדיניות ותיעדופם, וכן היבטים של יישום והטמעת התוכנית בפועל. במסגרת זו, מפתח המשרד את האתר הלאומי לסיכוני האקלים – כלי תומך לקבלת החלטות מבוססות מדע וידע בתכנון הערכות ארוך טווח. המידע המעובד שיוצג במפות הסיכונים יאפשר קביעה מבוססת מידע וידע של סדרי עדיפויות, קדימויות ולוחות זמנים לטיפול מרחבי פרטני, יוביל לייעול של השקעות ציבוריות ופרטיות בצעדי ההיערכות וישפר את תהליכי התכנון הפיזיים.

עיקרי המהלכים הנדרשים על ידי המשרד להיערכות מתאימה למשבר האקלים:

1. שימור מערכות אקולוגיות: מיפוי רגישויות מערכות אקולוגיות במעיינות ונחלים לזיהומים; שחרור מעיינות ונחלים לציבור; הקמת אתרי מפלט לבעלי חיים רגישים באמצעות ביצוע עבודות בנחלים; יישום תוכניות מים לטבע המקדמות השבת מים לטבע; ניטור ארוך טווח של המערכות האקולוגיות בישראל (יבשתיות, ימיות ובתי גידול לחים) ופרסום דוח מצב הטבע אחת לשלוש שנים; גיבוש תוכניות לשיקום ושימור מערכות אקולוגיות ועוד.

1. תכנון אופן היערכות והתנהלות מפעלים בשגרה ובחירום: בחינת השלכות אי אספקת חשמל על תפקוד מתקנים וציוד חיוני במפעלים מסכני אוכלוסייה; בחינת השפעות אירועי טמפרטורות ומזג אוויר קיצוניים על ציוד זה והנחיית המפעלים לבחינתם והתאמתם במידת הצורך; עדכון ניהול הסיכונים כך שיתייחס גם לסיכוני אקלים ועדכון דרישות המשרד עבור היתרים ומתן הנחיות למפעלים בהתאם לכך ועוד.

1. הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים: בחינה משותפת יחד עם משרד האנרגיה לזיהוי תשתיות בסכנת פגיעה כתוצאה מתרחישי הייחוס ובחינת אמצעי הגנה לתשתיות דלקים עיליות ותחתיות פגיעות או מעבר לאנרגיות מתחדשות; עידוד מהלכי חיזוק אלמנטים בבניינים קיימים והתאמת תקנות קיימות למבנים חדשים; עידוד שימוש בטכניקות בנייה מווסתת נגר; חיזוק תשתיות חופיות קיימות; תכנון תשתיות חדשות על בסיס תרחיש לאומי ועוד.

1. שדרוג ותחזוק מכוני טיהור שפכים (מט"שים): השפעה על רגולציה וקידום יישום פעילות קיימת העוסקת בתחזוקה; הרחבה ושדרוג של מט"שים לרבות בחינת הצורך בהקמת מט"שים חדשים נוספים; עדכון מתן היתרים בהתאם לשינויי המדיניות של מאצרות; עדכון האכיפה בהתאם למדיניות ולהיתרים הנוגעים למאצרות ועוד.