מים נט פורטל מקצועי למים.
לקראת אישור תוכנית אסטרטגית גלובלית חדשה לאמנת המגוון הביולוגי; המשרד להגנת הסביבה לוקח חלק פעיל בהובלת אירוע רם הדרג של אמנת המגוון הביולוגי במונטריאול COP15; ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "קיום הוועידה ה-15 של אמנת המגוון הביולוגי, כחודש לאחר ועידת האקלים ה-27 של האו"ם, מוכיח כי העולם עמל למציאת פתרונות לאתגרים של אובדן המגוון הביולוגי ומשבר האקלים. גם בישראל אנו מחויבים לתוכנית אסטרטגית גלובלית שאפתנית למגוון ביולוגי ל-2030, לאימוצה המהיר וכן ליישומה בפועל"
פרסום
ביום חמישי האחרון (15.12) נפתח רשמית חלק רם-הדרג של הוועידה ה-15 של אמנת המגוון הביולוגי (COP15.2) במונטריאול, קנדה. במסגרת זו, הוזמנו ראשי המשלחות של 196 המדינות החתומות על האמנה לקחת חלק פעיל בדיונים במסגרת המשא ומתן על התוכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי ולהוביל אותו בשלבים הסופיים.
בראש המשלחת הישראלית למונטריאול עומדת ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ויחד איתה מייצגות את ישראל גם תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים וד"ר אנה טרכטנברוט – ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד. במהלך השבועיים שקדמו לחלק רם – הדרג השתתפו נציגות המשרד בדיונים המקצועיים שהכינו את הקרקע לקראת הגעתם של השרים וראשי המשלחות מ-196 המדינות החתומות על האמנה.
ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד 2030.
אירוע רם דרג של קואליציית HAC, בהשתתפות ד"ר נטע ליפמן, נועד להדגיש את המסר שלפיו ישנו צורך בהכללת יעד כזה בתוכנית החדשה. כמו כן, ישראל הצטרפה להתבטאות משותפת של אוסטרליה ונורבגיה יחד עם עוד 35 מדינות הקוראת להגברת השאפתנות להגנה על המרחב הימי.
בחלק רם הדרג במליאה של האו"ם, נשאה ד"ר ליפמן נאום שבמסגרתו שיקפה את עמדת ישראל, כי התוצר העיקרי של הועידה חייב להיות אישור תוכנית גלובלית חדשה לשמירה על המגוון הביולוגי, הכוללת יעדים שאפתניים ומדידים שיאפשרו למנוע את המשך התדרדרות המגוון הביולוגי ואת הרס הטבע.
בנאומה ציינה ד"ר ליפמן את הקשר בין שלושת המשברים הפלנטריים: משבר המגוון הביולוגי, משבר האקלים ומגיפות, ואמרה כי הפתרון לכולם נמצא בשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות ובצורך בהכללת יעדים שאפתניים בתוכנית הגלובלית לשיקום מערכות אקולוגיות ופתרונות מבוססי טבע כאמצעי להתמודדות עם שינוי אקלים.
במהלך מפגש רם הדרג, ישראל הצטרפה להתבטאויות ויוזמות חדשות, בין היתר הצטרפות ליוזמה של האיחוד האירופי בתחום בניית הכלים לניהול הידע הגלובלי בתחום מגוון ביולוגי – Global Knowledge Support Service for Biodiversity (https://did.li/edWw5) וזאת למטרת יישום התוכנית הגלובלית בשנים הקרובות.
עד למועד סגירת הוועידה המתקרב (יום שני ה-19.12) מוטל כובד המשקל על הדרג הפוליטי, לצורך סיום מוצלח של הוועידה במונטריאול. אם הכול ילך כשורה, מזכירות אמנת המגוון הביולוגי, צפויה לפרסם תוכנית אסטרטגית גלובלית חדשה לאמנה, המתעכבת כבר למעלה משנתיים עקב מגפת הקורונה.
הרחבה:
במסגרת הנאום, ציינה ד"ר ליפמן את הישגיה של מדינת ישראל בשנה האחרונה בתחום המגוון הביולוגי: בשנת 2022 הוכרזו 34 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים, שיא במספר ההכרזות בהיקף של מעל 50 אלף דונם, בין היתר בבתי גידול רגישים ומאוימים שסובלים מייצוג חסר בשטחים המוגנים. מדובר על בתי גידול כגון חולות מישור החוף, מלחות ים המלח, אדמות חמרה ובתות ים תיכוניות, המאוימות בגלל תהליכי פיתוח מואצים.
בחודש ספטמבר האחרון, הכריזה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על "גלישת פלמחים" הייחודית בים התיכון כאזור מוגן בגין ערכי הטבע הייחודים והנדירים שבו, ובכך נוספו 440 קמ"ר לשטח הימי המוגן ובפעם הראשונה במים הכלכליים של ישראל.
בחודש נובמבר האחרון פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב חדשה להגנה על המסדרון האקולוגי המזרחי – המאוים ביותר ישראל. המשרד כבר החל לקדם מהלכים ליישום ההמלצות בתוכנית, דבר שיאפשר הגברה של הקישוריות האקולוגית, שהינה גם יעד בתוכנית הגלובלית. כך למשל, חלק מצווארי הבקבוק שאופיינו בתוכנית זו יטופלו במסגרת פרויקטי שיקום נחלים שאושרו השנה על ידי המשרד. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה תומך בקידום הטבע העירוני בתקציב של כ-15 מיליון שקל עבור הרשויות המקומיות. המשרד גם פרסם לאחרונה קול קורא למגזר העסקי להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי במודלים העסקיים.
פרסום
לצד זה, במשא ומתן הבינלאומי של אמנת המגוון הביולוגי התגלעו מחלוקות משמעויות ומתחים בין חלק מהמדינות בכמה נושאים עיקריים והם: רמת השאפתנות של היעדים הגלובליים וקביעת יעדים כמותיים ומדידים, קביעת מנגנון חלוקת התועלות ממידע גנטי דיגיטלי (DSI) ומקורות ומנגנון המימון לטובת שמירה על המגוון הביולוגי, בעיקר עבור המדינות המתפתחות.
לאור חילוקי הדעות, החלו השרים לקחת חלק פעיל בקידום המשא ומתן במטרה להגיע לעסקת חבילה של הסכמות הכורכות את רמת המימון למדינות המתפתחות עם רמת השאפתנות של התוכנית הגלובלית החדשה. מדינות כגון קנדה, אוסטרליה וגרמניה הצהירו כבר בשלב זה על העלאת משמעותית של היקף הסיוע שלהן למדינות המתפתחות. יחד עם זאת, מדינות מפותחות רבות (כגון בריטניה והאיחוד האירופי) הדגישו כי המימון למגוון ביולוגי חייב להגיע גם המגזר הפרטי, שהינו חשוף לסיכונים משמעותיים בגין אבדן של מגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגית.
בדיון המליאה שהתקיים ביום שישי (16.12) נקרא המגזר העסקי לחשוף את ההשפעות של החברות העסקיות ואת מידת תלותם במגוון הביולוגי. קריאה זו של הממשלות נתמכה על ידי גופים פיננסיים ועסקיים מרכזיים שנכחו במליאה ועל ידי קואליציית Financial Biodiversity Pledge שהסכימו כי יש צורך לחזק את שיתופי הפעולה בין הממשלות לבין המגזר הפרטי, חיזוק בכל התחומים הרלוונטיים כולל רגולציה, מימון פרויקטים וניהול סיכונים.
בימים הקרובים יעבדו הגורמים השונים על צמצום הפערים בין המדינות בכדי להגיע לתוכנית מוסכמת שתפורסם עד לסוף הוועידה.
