ו'ביצות כנרת' באזור ההיסטורי בעמק הירדן והוקם פארק אקולוגי תיירותי
בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רמ"י
וביוזמת קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת והחמ"ת
בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוקם פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי לרווחת הציבור, במסגרת פרויקט שיקום 'ביצות כנרת', ביוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) ומועצה אזורית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות.
ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים: "הקרן ממשיכה להשקיע משאבים רבים בטיפוח, שיקום והנגשה של אתרי טבע ומרחביה הפתוחים של ארצנו. אני מברך על השלמת הפרויקט, המהווה בשורה חשובה לתושבי הצפון ולמטיילים – החזרנו לציבור פיסת טבע והיסטוריה שהייתה מוזנחת שנים רבות".
עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן: "שיקום 'ביצות כנרת' מאפשר בית גידול חשוב למגוון מיני צמחים ובעלי חיים. שביל ישראל עובר בסמוך לביצות, ומצעידה לאורכו ניתן להתרשם מהנוף וכמובן ליהנות מצילם של העצים ב'חורשת האקליפטוס' המפורסמת עליה כתבה נעמי שמר. הביצות מספרות את ההיסטוריה האיתנה של אזור שהיה קשה לחיים ופרנסה וחלוצים שהתעקשו להקים יישובים ולהיאחז בקרקע למרות הכול. ביצות כנרת' אינן רק שטח גאוגרפי, אלא סיפור מפגש בין האדם לטבע, ניסיונות התיישבות, ציונות, חקלאות וחזון, וגם על כוחו של הטבע. אנו מזמינים את הציבור הרחב לטייל באזור, וכמובן לשמור על הסביבה והניקיון".
צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת: "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד, תוך איזון נכון ביניהם, בכך שהוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גידול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד מהווה מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע. בנוסף, אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ובשמירה עליהם בטווח הארוך, הממומש על ידי הובלת קורסים אקולוגיים לכל הגילאים והמגזרים, תוכניות לימודיות עם בתי ספר ועוד".
'ביצות כנרת', סדרת בריכות ביצתיות, המשתרעת לאורך 750 מטרים מצפון לדרום וברוחב 160 מטרים, ממוקמות בין האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור, מבנה היסטורי משוחזר ומשוקם של קיבוץ כנרת, שהוקם בשנת 1910, בו הותקנו משאבות מים לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה.
התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה הוקמה בשנת 1913 על ידי אנשי העלייה השנייה, שעברה למיקומה הנוכחי בשנת 1929 (בתקופה שלפני הקמת המדינה שימש בסיס לפלוגות השדה ולפלמ"ח). חברי הקבוצה שבתקופה ההיא התגוררו עדיין בחווה החקלאית 'חצר כינרת' החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את מי הביצה עם צינורות, בטכנולוגיה יחסית מתקדמת לימי ראשית המדינה (שבחלקה הקיבוץ עושה שימוש עד היום) ואף לשתול עצי אקליפטוס במטרה לייבשן, אך ללא הצלחה. בשנות ה-40 הכשירו חברי קבוצת כנרת את הביצות הלחות לבריכות דגים והפעילו אותן במשך עשרות שנים, עד להוצאתן מפעילות עקב ייבוא מאסיבי של דגים וקריסת ענף המדגה בארץ.
בריכות הדגים שננטשו, היוו מפגע בטיחותי, סביבתי, תברואתי ואקולוגי במרחב, ולכן הוחלט לשקם את אזור הביצות ההיסטורי ולהקים פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי מונגש לציבור הרחב, בפרויקט 'ביצות כנרת', בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, אשר הושלם בתום חמש שנות עבודה של ביצוע ואיגום תקציבים במשך השנים.
פרויקט שיקום 'ביצות כנרת' בהובלת מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת אושרי ילוז ובתכנון ליגמ פרויקטים סביבתיים, כלל עבודות לשיקום אקולוגי של הביצות, לרבות טיפול בצורת גופי המים על ידי צמצום הגופים והשבתם למופע טבעי, מגוון ומפותל, טיפול באיכות המים על ידי מניעת כניסת מזהמים ותכנון המאפשר תהליך טיהור טבעי של המים, שיקום צומח גדות, וכן יצירה מחדש של בתי גידול אופייניים למערכת מימית מסוג זה.
כמו כן, לטובת הקמת הפארק האקולוגי והנגשתו לציבור, בוצעו עבודות לפיתוח מערך שבילים פנימיים להולכי רגל, ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים, הקמת חניונים מרוחקים יחסית מהפארק בכדי שלא לפגוע במרקם האקולוגי, נקודות צפרות, מבני מצפורים, אזורי פיקניק, פינות ישיבה, ועוד.
בנוסף, פותח מסלול לימודי – חוויתי לטובת תלמידי בתי ספר ומבקרים בכלל, הכולל שילוט ופעילויות לימודיות לחשיפת תהליכי השימור, השיקום וחשיבותם של בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל".
איך מגיעים?
כביש 90 מקיף את הכינרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה), אחרי הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל כניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת איקליפטוסים גדולה. ניתן לראות את בית המוטור.
עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל).
ניתן גם לרשום בוויז: חורשת האקליפטוס של נעמי שמר. שם תחנו את הרכב, תחצו את חורשת האקליפטוס על פי סימון שבילים של שביל ישראל, עד לביצה.
הכניסה ללא תשלום.
