הפלישה הסינית לאיי הגלפאגוס

בימים אלו מוצגת בכניסה למוזיאון הטבע בתל אביב תערוכת תצלומים של הצלם ג'ונתן גרין, שתיעד בעדשת מצלמתו את הטבע העז וייחודי של איי הגלפאגוס. למרבה הצער, המצב באיים עצמם רחוק מלהיות פוטוגני ורגוע כל כך: 265 ספינות דיג סיניות הגיעו כבר בחודש מאי לאזור שמורת איי גלפאגוס כדי לדוג כמה שיותר דגים ובעלי חיים ימיים – בעיקר כרישים – המיועדים למכירה בשווקים הסיניים.

על פי עדויות, ספינות הדיג הסיניות עושות שימוש באמצעים אגרסיביים במיוחד כדי להשיג את השלל שלהן ולכן ברשתות שהן פורסות לאורך מאות קילומטרים עולים בעלי חיים ימיים רבים: צבי ים, פינגווינים, דולפינים, לווייתנים וכרישים ממינים שונים, כולל כרישי פטיש וכרישי לווייתן שמצויים בסכנת הכחדה.

"גודל הצי והתוקפנות הזו של הצי נגד מינים ימיים מהווים איום גדול על מאזן המינים בגלפאגוס… מצב זה עלול להשפיע באופן חמור על המערכת האקולוגית הימית וגם לפגוע בפרנסתן וברווחתן של קהילות הדייגים בגלפאגוס, באקוודור ובצפון פרו", אמרה בראיון לעיתון הגארדיאן הבריטי שרת הסביבה לשעבר של אקוודור, יולנדה קאבאבאדזה.

גם מדענים ופעילי טבע רבים מביעים את דאגתם מהפגיעה בסביבה הימית שיוצרות ספינות הדיג, אך הבעיה שכיום אין גוף שיכול לפעול מבחינה משפטית או אחרת כדי לבלום את מתקפת הדיג הזאת ונראה שהדייגים הסינים מנצלים את המצב לטובתם.

אקוודור בודדה במערכה

איי גלפאגוס ושמורת הטבע הימית של גלפאגוס הם אזור בעל מגוון ביולוגי ייחודי. האיים הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1978 ביבשה וב-1988 נקבעו גבולות רחבים לשמורה הימית. אולם אף על פי שאיי גלפאגוס נחשבים לאחד המקומות השמורים בעולם, הם חשופים למתקפות ציי דייגים למטרות מסחריות שהולכות וגוברות בשנים האחרונות.

על פי אמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS) , מדינות רשאיות לדוג במים בינלאומיים, גם כאלו שלא סמוכים לגבולותיהן. לכן, הספינות הסיניות בחרו להתמקם בשולי שמורת איי הגלפאגוס, על צירי הנדידה הראשיים של בעלי החיים הימיים, שמגיעים לאזור זה בתקופה שבה הוא משופע במזון.

סביר להניח שיש מדינות שלא היו מאפשרות לספינות דיג לנצל את משאבי הטבע שלהן אקוודור, שאיי גלפאגוס שייכים לה, חסרה את המשאבים הטכנולוגיים והכספיים ליישום מערכת פיקוח המסוגלת להרתיע ספינות זרות במים המוגנים של איי גלפאגוס.

"אנו נמצאים בכוננות, מבצעים מעקב ומסיירים כדי להימנע מאירוע כמו זה שהתרחש בשנת 2017", מסר שר הביטחון האקוודורי, אוסוואלדו חארין. בקיץ 2017, צי סיני הכולל מאות כלי שיט הגיע בסמוך לגלפאגוס, אבל בניגוד למתרחש כיום, אחת הספינות הסיניות  (Fu Yuan Yu Leng 999), חצתה ופלשה לתחום המים הטריטוריאליים של אקוודור. בתגובה, אקוודור החרימה את הספינה הסינית שעליה נמצאו 300 טונות של דגים, בין היתר דגי טונה שניצודו באופן בלתי חוקי ו-6,000 כרישים, כולל כרישי משי, וכרישי פטיש, המצויים בסכנת הכחדה חמורה. על צוות הספינה הוטל קנס של 6.1 מיליון דולר וגם עונשי מאסר שנעו בין שנה לארבע שנים. אבל זה עדין לא מרתיע את הדייגים הסיניים, שממשיכים להגיע לאזור מדי שנה בתקופה זו.

שר הביטחון של אקוודור מסר גם ש"כל עוד צי הדיג הסיני לא נכנס לאזור הכלכלי הבלעדי של אקוודור, כוחות הצבא לא יכולים לפעול" והוסיף שאקוודור בטוחה שרוב הספינות הן אכן סיניות, גם אם חלק מהן נושא דגלים של מדינות אחרות".

דייגים סינים מסביב לעולם

אקוודור אינה הקורבן היחיד של דיג מסיבי של מדינות זרות. מאמצי הדיג של סין גדלו מאוד בשנים האחרונות באזורים רבים, כולל אסיה, אפריקה, מרכז ודרום אמריקה. הממשלה הסינית הגדילה את הסובסידיות לספינות דיג שיוצאות למרחקים, זאת כדי לספק כמויות גדולות של שלל דיג לשוק המקומי שלה.

"כשמשאבים נמצאים בתוך האזור הכלכלי הבלעדי של מדינה, ניתן לאכוף את החוקים שלה , אך אם הפעילות מתבצעת במים בינלאומיים, אז לפי המצב הקיים אין לה סמכות לאכוף אותם", אומר רני עמיר מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מהמשרד להגנת הסביבה. "אמנם, יש יוזמה מתקדמת באו"ם לכונן אמנה בנושא, אבל היא עדיין לא נחתמה – ובגלל משבר הקורונה הדיונים בנושא נדחו למועד לא ידוע".

"הים הפתוח מהווה כמעט 70 אחוז מכדור הארץ, אבל עדיין אין שום תקנה להגנתו", אומר מקס בלו, מומחה מדיניות בארגון Mission Blue, שפועל להגנת משאבי הים. "האוקיאנוסים עדיין נחשבים ל'מערב הפרוע' של כדור הארץ. חשוב להציב יעדים חדשים להגנה על הים ויעדים אלה חייבים לכלול אזורים מוגנים לחלוטין. כיום רק 2.9 אחוזים מהאוקיאנוסים ​​הם אזורים מוגנים במלואם – כלומר, 97 אחוז האחרים בים ​​פתוחים לניצול על ידי מדינות וחברות. אני לא חושב שזו הדרך שעלינו להתייחס למערכת התומכת בחיים של הפלנטה הזאת ושל האנושות".

"המפתח לשמירה על הים  נמצא בתחום הדיג. יש לחץ חזק מצד קבוצות דייגים תעשייתיות ומדינות התומכות בכך שהחוקים ואכיפתם בים הפתוח יהיו פחות מסודרים, זאת כדי שיוכלו להמשיך בניצול משאבי הים. מובן שיהיה קשה לחסל את כל הדיג בים הפתוח, אבל עלינו להציל מקומות שאפשר עדיין להציל ולצורך כך צריך תמיכה בינלאומית. שנים רבות יכולות לעבור עד שהאמנה החדשה של האו"ם תצא לפועל, אלא אם כן תהיה דחיפה אמיתית ונרחבת לפעולה מהירה יותר בנושא".

הנזק הוא עצום

"הפגיעה של ספינות הדיג באזור הגלפאגוס היא עצומה", אומר ד"ר אלכס הרן, פרופסור לביולוגיה ומדעי סביבה מהמרכז ללימודי גלפאגוס. "אין לנו נתונים מהספינות הסיניות עצמן לגבי כמויות השלל שלהן, אך אנו יכולים לומר כי 60 אחוז מסנפירי כרישי הפטיש שנמכרים בשווקים בהונג קונג מגיעים מאזור זה. כרישי לווייתן שהם נדירים ושיכולים להגיע לגיל 100 שנה ויותר, נפגעים גם הם. בשנים האחרונות, למשל, שלושה כרישי לווייתן שאליהם הוצמדו משדרים חדלו לשדר כי הם ניצודו על ידי הספינות הסיניות".

"באיי גלפאגוס זיהינו כ-35 מינים שונים של כרישים והם אחד המקומות היחידים בעולם שבהם עדיין ניתן לראות להקות גדולות של כרישי פטיש (Hammerhead sharks)." אומר הרן. "למרבה הצער, לא היתה שום תוכנית פיקוח עקבית על הכרישים בגלפאגוס, ולכן איננו יכולים לומר הרבה על מגמות האוכלוסייה שלהם. עם זאת, מחקר שנערך בשנת 2018 באיי קוקוס הסמוכים, הראה ירידה של 45 אחוז במספרים של כרישי פטיש. לעומתו, היתה עלייה באוכלוסיית הכריש נמר, שנוטה להישאר סמוך לאיים עצמם ולא לנדוד לים הפתוח. מכך אפשר ללמוד שמינים שנשארים במים סביב האיים המוגנים מצליחים לשרוד, אך המינים שמתרחקים מהאיים ללב ים, שם פעילות ספינות הדיג הגדולות, נכחדים".

"לצערנו פעילויות הציד הימי האלו עדיין לא הוצאו מחוץ לחוק", מוסיף הרן. "במהלך השנה יש ספינות שצדות המון דיונונים שמהווים פגיעה רצינית בשרשרת המזון של בעלי החיים האחרים. בעונת הקיץ אנחנו בעיקר רואים פגיעה במינים שעליהם אנחנו מנסים להגן כגון מאנטות, צבי ים, כרישים, דגי טונה ואחרים. מעבר לכך, יש נזקים נוספים לסביבה שנוצרים בעקבות הפעילות של הספינות הסיניות –  נתונים ראשוניים מראים כי 15 אחוז מהאשפה בחופי איי גלפאגוס היא סינית".

"מתחת למים אין גבולות ובעלי החיים הימיים אינם מודעים לגבולות שנקבעו על ידי בני האדם", אומרת פרופ' נועה שנקר, חוקרת במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שביצעה מחקרים באיי הגלפאגוס. "הם מגיעים לאזור כדי לאכול וספינות הדיג אורבות להם בדיוק שם. ספינות הדיג באזור שולות מהים מכל הבא ליד. הן דגות באופן שאינו סלקטיבי ולכן פוגעות במינים רבים, גם בכאלו שלא תכננו לדוג אותם, כגון חסרי חוליות ואחרים. גם אם ישיבו לים חלק מבעלי החיים, הרי שייגרם להם לרוב נזק בלתי-הפיך. בנוסף, הספינות גורמות גם לנזקים אחרים, כמו זיהום, רעש ואשפה שמגיעה לחופים".מתחת למים אין גבולות

"התחושה היא שאם לא נצליח להגן על השמורה הימית החשובה כל כך של איי הגלפאגוס, אין סיכוי להגן כראוי על שמורות אחרות בעולם", מסכמת שנקר. "מי שרוצה לעזור למאמצים להגן על האוקיאנוסים שלנו יכול לתרום לארגונים שמתמחים בכך – כמו, למשל, קרן צ'רלס דרווין העולמית".