מלונות פתאל ומחלבות גד – המזהמות הגדולות
דו"ח של איגודן, שהגיע לידי כלכליסט, חושף זו השנה השלישית ברצף החמרה ברמת המזהמים במי השפכים של גוש דן. הסקטור העסקי הגביר בעשרות אחוזים את הזרמת המתכות המסרטנות, ובראשו מחלבות גד ומלונות פתאל. המתכות הללו מגיעות למי הקולחין שמועברים לחקלאות, ומשם לפירות ולירקות שנמכרים לציבור
עלייה של פי 20 בכמות המתכות הכבדות שהזרימו עסקים שונים לביוב של גוש דן בשנת 2015 – כך נמצא בדו"ח של איגודן (התאגיד העירוני שהוקם לטיפול בשפכים של גוש דן) והמועצה לישראל יפה, שהגיע לידי "כלכליסט". על פי הדו"ח, שכותרתו "משחור לירוק", ב־2015 חלה עלייה דרמטית בשיעור החריגה מהתקן.
חשיפת נתוני החריגות והפילוח לענפים עסקיים נועדה להפעיל לחץ על בתי העסק להפחית את כמות המזהמים שהם מזרימים למי השפכים, ולהקל על איגודן להפוך את השפכים למים הראויים לשימוש חקלאי. 70% מגידולי החקלאות בנגב למשל מושקים במי שפכים מטוהרים של איגודן, וכך נחסך בזבוז של מים מתוקים בשווי של 210 מיליון שקל בשנה, שהם 10% מצריכת המים של ישראל.
ו השנה השלישית שאיגודן מפרסם את הנתונים האלה לציבור. ב־2015 נבדקו 684 עסקים ומוסדות, עלייה של 11% לעומת כמות הנדגמים בשנת 2014. על אותם נבדקים חלות תקנות מחמירות בדבר החומרים והכמויות שהם רשאים להזרים למערכת הביוב. עם החומרים הנבדקים נמנים בין היתר מתכות כבדות, שמנים ושומנים, נתרן, דטרגנטים וחומציות.
זיהום קרקע
השפכים של התעשייה מהווים רק 6.5% מהשפכים המטופלים בידי איגודן, אבל ריכוז המזהמים שלהם אדיר, ובעל השלכות סביבתיות קשות. שפכים חריגים עלולים לפגוע בקצב הטיפול בשפכים, ליצור זיהומים נוספים ולפגוע באספקת המים לחקלאים, ומלבד זאת מזהירים בדו"ח: "שפכים לא מטופלים של מפעל לציפוי מתכות אחד עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל לזיהום מי שתייה בכמות המספיקה לתצרוכת שנתית של עיר קטנה בישראל ולגרום לזיהום קרקע. "שפכים של מפעל מזון אחד עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה 100 אלף תושבים, ולהביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים. שפכים של מצבעת טקסטיל אחת עלולים להביא לעלייה של כ־20% בריכוז הכלורידים והנתרן בשפכים של עיר בינונית בישראל".