חוק המים

 

חוק המים, תשי"ט-1959

רשויות ומשפט מנהלי – תשתיות – מים

תוכן ענינים

	פרק ראשון: מבוא	Go	6
סעיף 1	מקורות המים ויעודם	Go	6
סעיף 2	מקורות המים מה הם	Go	6
סעיף 3	זכות הפרט למים	Go	6
סעיף 4	הקשר בין הקרקע והמים	Go	6
סעיף 5	אין לדלדל מקור מים	Go	6
סעיף 6	צמידות הזכות למטרה	Go	6
סעיף 7	תחולה	Go	6
	פרק שני: הסדר השימוש במים	Go	6
	סימן א': שמירה על המים	Go	6
סעיף 8	הגדרות	Go	6
סעיף 9	כללים לשמירת המים	Go	6
סעיף 9א	התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים	Go	6
סעיף 9ב	מפקחים לעניין חובת התקנה של אבזרים לחיסכון במים	Go	7
סעיף 11	סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים	Go	7
סעיף 12	חיוב בהוצאות	Go	7
סעיף 13	ערר	Go	7
סעיף 14	שיעורן של רצועות מגן	Go	7
סעיף 15	קביעת רצועות מגן	Go	7
סעיף 16	ערר	Go	7
סעיף 17	זכות כניסה, בדיקה וכו'	Go	7
סעיף 18	פיצויים	Go	7
סעיף 18א	אירוע פגיעה במים	Go	8
סעיף 19	מקור מים שנתדלדל	Go	8
סעיף 20	מוביל מים בלתי מנוצל	Go	8
	סימן א1: מניעת זיהום מים	Go	8
סעיף 20א	הגדרות	Go	8
סעיף 20ב	איסור זיהום מים	Go	8
סעיף 20ג	מניעת זיהום מים במיתקני מים	Go	8
סעיף 20ד	תקנות למניעת זיהום מים	Go	8
סעיף 20ה	סילוק שפכים מגורם זיהום	Go	9
סעיף 20ו	התנאת תנאים למניעת זיהום מים	Go	9
סעיף 20ז	תיקון המעוות	Go	9
סעיף 20ח	צו הפסקה	Go	9
סעיף 20ט	צו הפסקה במקרים מיוחדים	Go	9
סעיף 20י	סמכויות חירום	Go	9
סעיף 20יא	צו הרשאה	Go	9
סעיף 20יב	הענקת סמכויות	Go	10
סעיף 20יג	הוראות בדבר איכות מים	Go	10
סעיף 20יד	שמירת חובות	Go	10
סעיף 20טו	צווים כלליים ומיוחדים	Go	10
סעיף 20טז	שטח תחולה	Go	10
סעיף 20יז	פעולות הנוגעות למי שתיה	Go	10
סעיף 20יח	זכות ערר	Go	10
סעיף 20יט	תקופת מעבר	Go	11
סעיף 20כ	חובת דיווח	Go	11
סעיף 20כא	עונשין לענין סימן  א1	Go	11
סעיף 20כב	אחריות נושאי משרה בתאגיד	Go	11
סעיף 20כג	סמכויות בית משפט	Go	11
סעיף 20כד	חיוב בהוצאות ובניקוי	Go	11
סעיף 20כה	קובלנה	Go	12
סעיף 20כו	דין המדינה	Go	12
	סימן ב': כללים לשימוש במים	Go	12
סעיף 21	קביעת כללים	Go	12
סעיף 22	מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים	Go	12
סעיף 22א	רשיון הקמה	Go	12
	סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים	Go	12
סעיף 23	רשיון הפקה	Go	12
סעיף 24	פרטי הרשיון	Go	12
סעיף 25	תנאים ברשיון	Go	12
סעיף 25א	אמות מידה להקצאת מים לחקלאות	Go	12
סעיף 26	הספקת מים קיימת	Go	12
סעיף 27	רישום רשיונות	Go	13
סעיף 28	העברה של רשיון הפקה	Go	13
סעיף 29	רשיון הפקה באזור קיצוב	Go	13
סעיף 30	ביטולו ושינויו של רשיון הפקה	Go	13
סעיף 31	ערר	Go	13
סעיף 32	השהיית ביטול רשיון	Go	13
סעיף 33	המשך הספקה לאחר ביטול רשיון הפקה	Go	13
סעיף 34	חייב לספק מים	Go	13
סעיף 35	המשך הספקת מים במקרים מיוחדים	Go	13
סעיף 35א	חובת רכישת מים ומתן שירותי תשתית	Go	14
	סימן ד': אזורי קיצוב	Go	14
סעיף 36	הכרזה על אזור קיצוב	Go	14
סעיף 37	סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב	Go	14
סעיף 38	פרסום הצעת הסדר	Go	14
סעיף 39	התנגדות להצעת הסדר	Go	14
סעיף 40	החלטה על הסדר	Go	15
סעיף 41	שינוי הסדר	Go	15
סעיף 42	סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב	Go	15
סעיף 43	ערר	Go	15
סעיף 44	פיצויים עקב קיצוב	Go	15
	סימן ה': החדרת מים	Go	15
סעיף 44א	הגדרה	Go	15
סעיף 44ב	איסור על החדרת מים שלא ברשות	Go	15
סעיף 44ג	מטרות ההחדרה	Go	15
סעיף 44ד	הצעת תכנית החדרה	Go	15
סעיף 44ה	שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה	Go	16
סעיף 44ו	שמירה על איכות המים	Go	16
סעיף 44ז	תכנו של רשיון החדרה	Go	16
סעיף 44ח	פרסום רשיון החדרה	Go	16
סעיף 44ט	ערר	Go	16
סעיף 44י	בדיקה תקופתית	Go	16
סעיף 44יא	דרישה להפסקת ההחדרה	Go	16
סעיף 44יב	שינויים בתכנית	Go	16
סעיף 44יג	החדרה למטרת אגירה	Go	16
סעיף 44יד	תיאומים ברשיון הפקה	Go	17
סעיף 44טו	הזכות למים מוחדרים	Go	17
סעיף 44טז	רכישת מים מוחדרים	Go	17
סעיף 44יז	ויתור על הזכות למים מוחדרים	Go	17
סעיף 44יח	תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים	Go	17
סעיף 44יט	חלוקת התשלומים	Go	17
סעיף 44כ	מדידת מים	Go	17
סעיף 44כא	אמצעי חילופין	Go	17
סעיף 44כב	פיצויים	Go	17
סעיף 44כג	מסירת דין וחשבון	Go	18
	פרק שלישי: מפעלי מים	Go	18
	סימן א': מפעלים ורשויות	Go	18
סעיף 45	מפעלי מים	Go	18
סעיף 46	רשות המים הארצית	Go	18
סעיף 47	זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות	Go	18
סעיף 48	תפקידי רשות המים הארצית	Go	18
סעיף 49	רשות מים אזורית	Go	18
סעיף 50	תפקידי רשות מים אזורית	Go	18
סעיף 51	הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי	Go	18
סעיף 52	הרשאת ביצוע	Go	18
סעיף 53	תנאי למתן הרשאת ביצוע	Go	18
סעיף 54	סייג למימון	Go	18
סעיף 55	נוף מבוקר	Go	18
סעיף 56	סמכויות מנהל הרשות הממשלתית	Go	18
סעיף 57	פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית	Go	18
סעיף 58	דו"ח לכנסת	Go	18
סעיף 59	רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה	Go	19
סעיף 60	סייג לגבי רשות המים הארצית	Go	19
סעיף 61	ערר	Go	19
	סימן ב': תכנון מפעלי מים	Go	19
סעיף 62	תכנית מפעל	Go	19
סעיף 63	בדיקת הצעת תכנית	Go	19
סעיף 64	סמכויות לבדיקת תכנית	Go	19
סעיף 65	פרסום הצעת תכנית	Go	19
סעיף 66	ערר על תכנית	Go	19
סעיף 67	אישור תכניות	Go	19
סעיף 68	תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר	Go	20
סעיף 69	כוחה של תכנית מפעל	Go	20
סעיף 70	מקומות קדושים	Go	20
סעיף 71	מקומות היסטוריים	Go	20
סעיף 72	פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל	Go	20
סעיף 73	שינויים בתכנית מפעל מים	Go	20
סעיף 74	מפעלים קיימים	Go	20
סעיף 75	ערר	Go	20
סעיף 76	מפעלים שהוחל בהקמתם	Go	20
	סימן ג': הקמת מפעלי מים	Go	20
סעיף 77	סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו	Go	20
סעיף 78	סמכות לתת היתרים	Go	21
סעיף 79	פינוי מקרקעין נועדו לתפיסה צמיתה	Go	21
סעיף 80	רכישת מקרקעין	Go	21
סעיף 81	גישה חלופה סבירה	Go	21
סעיף 82	הספקת מים חלופה	Go	21
סעיף 83	ביצוע עבודות זמניות	Go	21
סעיף 84	הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו	Go	21
סעיף 85	הגבלות זמניות	Go	21
סעיף 86	סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית	Go	21
סעיף 87	פטור ממסים ותשלומים אחרים	Go	21
סעיף 88	בניה ונטיעה שלא בהיתר	Go	21
סעיף 89	ערר	Go	21
	סימן ד': פיצויים	Go	22
סעיף 90	פיצויים מרשות מים	Go	22
סעיף 91	פיצויים בעין	Go	22
סעיף 91א	חישוב המועד לפיצויים	Go	22
סעיף 92	סייג לפיצויים	Go	22
סעיף 93	כללים לחישוב הפיצויים	Go	22
סעיף 94	הכרעה בדבר הפיצויים	Go	22
סעיף 95	התיישנות	Go	22
	סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים	Go	22
סעיף 96	הספקה בשטח המפעל	Go	22
סעיף 97	הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל	Go	22
סעיף 98	ערר	Go	22
סעיף 99	הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל	Go	22
סעיף 100	הוראות כלליות להספקת מים	Go	22
סעיף 101	התנגדות להוראות כלליות	Go	23
סעיף 102	כללים בדבר הפסקת הספקת מים	Go	23
	סימן ו': העברת מפעלי מים	Go	23
סעיף 104	העברת מפעלים מרשות לרשות	Go	23
סעיף 105	העברת מפעל לידי המדינה	Go	23
סעיף 106	אישור הסכמים על ידי בית משפט	Go	23
סעיף 107	פרסום ותחילת תוקף	Go	23
סעיף 108	כוחה של העברה	Go	23
	פרק רביעי: דמי מים	Go	23
	סימן א': פיקוח על דמי מים	Go	23
סעיף 109	הגדרה	Go	23
סעיף 110	מתן ידיעות	Go	23
סעיף 111	כללים לחישוב עלות המים	Go	23
סעיף 112	קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם	Go	23
סעיף 112א	עדכון	Go	24
סעיף 113	שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים	Go	24
סעיף 114	כוחו של תעריף	Go	24
סעיף 114א	הפסקת שירות בשל חוב	Go	24
	סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים	Go	24
סעיף 116	היטל הפקה	Go	24
סעיף 117	ערר	Go	25
סעיף 118	גביית ההיטל	Go	25
סעיף 119	גביית היטל הפקה מהצרכן	Go	25
סעיף 120	דין המדינה	Go	25
	סימן ג': תשלום מיוחד	Go	25
סעיף 124א	הטלת תשלום מיוחד	Go	25
סעיף 124ב	שיעורי התשלום	Go	25
סעיף 124ג	גביית התשלום	Go	25
סעיף 124ד	העברת התשלום על הצרכן	Go	25
סעיף 124ה	ערר	Go	25
סעיף 124ו	פטור מאישום פלילי וביטול רשיון	Go	25
סעיף 124ז	העברת התשלום לאוצר המדינה	Go	25
	סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית	Go	26
סעיף 124ח	הגדרות	Go	26
סעיף 124ט	תשלומי פיגורים	Go	26
סעיף 124י	החזר תשלומי יתר	Go	26
	פרק חמישי: ארגון	Go	26
	סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב	Go	26
סעיף 124יא	הרשות הממשלתית למים ולביוב	Go	26
סעיף 124יב	תקציב הרשות הממשלתית	Go	26
סעיף 124יג	עסקאות הרשות	Go	26
סעיף 124יד	עובדי הרשות הממשלתית	Go	26
	סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית	Go	26
סעיף 124טו	מועצת הרשות הממשלתית	Go	26
סעיף 124טז	נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית	Go	27
סעיף 124יז	תפקידי מועצת הרשות הממשלתית	Go	27
סעיף 124יח	סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית	Go	27
	סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית	Go	27
סעיף 124יט	מנהל הרשות הממשלתית	Go	27
סעיף 124כ	כשירות	Go	27
סעיף 124כא	הפסקת כהונה	Go	27
סעיף 124כב	ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה	Go	28
סעיף 124כג	דוח מנהל הרשות הממשלתית	Go	28
	סימן א'3: מועצת המים	Go	28
סעיף 125	מועצת המים	Go	28
סעיף 126	הרכב מועצת המים	Go	28
סעיף 127	כהונת החברים	Go	28
סעיף 128	כינוסי המועצה	Go	28
סעיף 129	סדרי עבודה	Go	28
סעיף 131	ועדות אזוריות	Go	28
סעיף 132	ועדות אספקה	Go	28
סעיף 133	ועדת תכנון	Go	28
סעיף 134	נציגות צרכנים בפני רשות מים	Go	28
סעיף 135	נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית	Go	29
סעיף 136	הרכב נציגות הצרכנים	Go	29
סעיף 137	הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים	Go	29
	סימן ב':	Go	29
	סימן ג': בית דין לעניני מים	Go	29
סעיף 140	הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו	Go	29
סעיף 141	הרכב בית הדין	Go	29
סעיף 142	סמכות אב בית הדין	Go	29
סעיף 143	סמכות בית הדין	Go	29
סעיף 144	ראיות	Go	29
סעיף 145	החלטות בית הדין	Go	29
סעיף 146	ערעור והוצאה לפועל	Go	29
סעיף 147	תקנות בית הדין	Go	29
	סימן ד': פנקס המים	Go	29
סעיף 148	הנהלת פנקס המים	Go	29
סעיף 149	הפנקס ראיה לכאורה	Go	30
סעיף 150	עיון בפנקס	Go	30
סעיף 150א	דיווח על הקצאת מים ולערכי טבע ונוף	Go	30
	פרק ששי: הוראות שונות	Go	30
סעיף 151	מים לשתיה וכדומה	Go	30
סעיף 152	שמירת הוראות חוק הנפט	Go	30
סעיף 153	השהיית פעולות	Go	30
סעיף 154	מסירת הודעות	Go	30
סעיף 154א	פרסום	Go	30
סעיף 155	קביעת אזורים	Go	30
סעיף 156	עונשין	Go	30
סעיף 157	ביטול	Go	30
סעיף 158	תיקונים	Go	31
סעיף 159	ביצוע ותקנות	Go	31
סעיף 160	הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון	Go	31
	תוספת ראשונה	Go	31
	תוספת ראשונה א'	Go	32
	תוספת שניה	Go	32
סעיף 1	הגדרות	Go	32
סעיף 2	פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת	Go	32
סעיף 3	היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית	Go	33
סעיף 4	היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת	Go	33
סעיף 5	היטל על הפקה באזור רמת הגולן	Go	35
סעיף 7	היטל על הפקה במקרים מיוחדים	Go	35

חוק המים, תשי"ט-1959*

פרק ראשון: מבוא

מקורות המים ויעודם

1. מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

מקורות המים מה הם

2. מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

זכות הפרט למים

3. כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

הקשר בין הקרקע והמים

4. זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי סעיף 3.

אין לדלדל מקור מים

5. זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

צמידות הזכות למטרה

6. כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –

(1)   צרכי בית;

(2)   חקלאות;

(3)   תעשיה;

(4)   מלאכה, מסחר ושירותים;

(5)   שירותים ציבוריים;

(תיקון מס' 19) תשס"ד-2004

(6)   שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

תחולה

7. לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

פרק שני: הסדר השימוש במים

סימן א': שמירה על המים

הגדרות

8. בפרק זה –

"דלדול מקור מים" – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

"זיהום מים" – (נמחקה).

כללים לשמירת המים

9. חייב אדם –

(1)   לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

(2)   להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

(3)   להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

(4)   למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.

התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

9א.     (א)  (1)   גוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים;

(2)   מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף לתוספת האמורה לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(ב)  הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

מפקחים לעניין חובת התקנה של אבזרים לחיסכון במים (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

9ב.     (א)  מנהל הרשות הממשלתית יסמיך, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים להפעלת סמכויות לפי סעיף זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)   משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של מנהל הרשות הממשלתית אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;

(3)   הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה מנהל הרשות הממשלתית.

(ב)  הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

(ג)   לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף 9א, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף זה, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ד), להיכנס למבנה שהכניסה אליו דרושה לשם הבטחת ביצועו של סעיף זה, ובלבד שלא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש בידו אישור כניסה למקום מאת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, וכל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בסעיף קטן זה, "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1)   משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(2)   יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3)   צבא הגנה לישראל;

(4)   מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון אישר לעניין סעיף זה;

(5)   משטרת ישראל;

(6)   שירות בתי הסוהר;

(7)   כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה.

(ד)  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא בעת מילוי תפקידו;

(2)   הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3)   יש בידו תעודה החתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

10. (בוטל).

סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

11. נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי סעיף 124יט (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות סעיף 9, רשאי הוא –

(1)   לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;

(2)   לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

חיוב בהוצאות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

12. הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי סעיף 11 רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות סעיף 9, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, שפקודת המים (גביה), פרט לסעיף 12 שבה, חלה עליו.

ערר

13. הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף 11 או על ידי הטלת הוצאות לפי סעיף 12, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי סעיף 140 (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי סעיף 12 אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

שיעורן של רצועות מגן (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

14. 14. מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי סעיף 124טו (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

קביעת רצועות מגן (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

15. ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

ערר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

16. הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 15 או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

זכות כניסה, בדיקה וכו' (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

17. מנהל הרשות הממשלתית, וכל מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, רשאי להיכנס לכל מקום לאחר הודעה מראש בכתב למחזיק באותו מקום, ולעשות בו כל פעולה הדרושה להשגחה על מקור מים ולשמירה על מים; – וכן רשאי הוא לעשות לחשיפת מקורות מים, למדידת תפוקתם ותכונותיהם ולבדיקת קרקע, צמחיה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים.

פיצויים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

18. מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי סעיף 17, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

אירוע פגיעה במים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

18א.  (א)  בסעיף זה –

"אירוע פגיעה במים" – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;

"תשתית מים" – כהגדרתה בסעיף 35א(א).

(ב)  מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג)   מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.

(ד)  לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי סימן א1 ולפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.

מקור מים שנתדלדל (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

19. (א)נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו. על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20. נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

סימן א1: מניעת זיהום מים

הגדרות

20א.  בסימן זה –

"זיהום מים" – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;

"מקור מים" – כמשמעותו בסעיף 2, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;

"גורם זיהום" – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;

(תיקון מס' 7) תשנ"א-1991

"סימן א1" – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

איסור זיהום מים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20ב.  (א)  חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.

(ב)  לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20ג.   מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

תקנות למניעת זיהום מים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ד.  (א)  למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –

(1)   מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(2)   השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;

(3)   ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;

(4)   הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.

(ב)  תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות בסעיף 20ב ו-20ג.

סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ה.  (א)  אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.

(ג)   אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה), חוץ מסעיף 12 שבה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ה)  לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ו)   מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ז)   בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ו.   השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

תיקון המעוות (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ז.   (א)  נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ב)  לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה) חוץ מסעיף 12 שבה.

צו הפסקה (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ח.  (א)  מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות סימן זה, או הפר הוראה מהוראותיו של סימן זה או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20ט.  מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

סמכויות חירום (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20י.   שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

צו הרשאה (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20יא. (א)  שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(1)   כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;

(2)   כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, וסייגיו ולמגבלותיו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ה)  מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ו)   רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

הענקת סמכויות (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 14) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20יב. (א)  השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי סימן זה או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.

(ב)  רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.

(תיקון מס' 14) תשס"א-2001

(ג)   הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.

(תיקון מס' 7) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.

(ה)  הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

הוראות בדבר איכות מים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20יג. (א)  השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שפכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם בחלק ה-1 לפקודת בריאות העם, 1940.

(ב)  תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

שמירת חובות (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20יד. הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

צווים כלליים ומיוחדים (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20טו. צו לפי סימן זה יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת בסימן זה.

שטח תחולה (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20טז. תקנות וצווים לפי סימן זה יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971

20יז.  אין בהוראותיו של סימן זה כדי לגרוע מן האמור בחלק ה-1 לפקודת בריאות העם, 1940, בכל הנוגע למי שתיה.

זכות ערר (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20יח. (א)  הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות סימן זה או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם בסעיף 20יב או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.

(ב)  הגשת ערר לפי סימן זה לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות סימן זה, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.

(ג)   אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור בסעיף 153.

תקופת מעבר (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20יט. (א)  בהפעלת סמכויותיהם על פי סימן זה, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם, בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום סימן זה.

(ב)  תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת סימן זה לתקפו.

חובת דיווח (תיקון מס' 5)  תשל"ב-1971 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

20כ.  מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין-וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

עונשין לענין סימן  א1 (תיקון מס' 7) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 25) תשס"ח-2008 צו תש"ע-2010

20כא.       (א)   העובר על הוראה מהוראות סימן א1, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ב)  עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ג)   העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ד)  (1)   בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר;

(2)   לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;

(3)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

20כב.       נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

סמכויות בית-משפט (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

20כג. (א)  קיים חשד שנעברה עבירה לפי סעיף 20כא, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), "בית משפט" – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.

(ב)  לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ג)   תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.

(ד)  חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

(ה)  חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.

(ו)   בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.

(ז)   בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

(ח)  לענין סעיף זה –

"צו" – צו עשה או צו לא תעשה;

"תובע" –

(1)   כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982;

(2)   קובל כאמור בסעיף 20כה – לאחר שהגיש קובלנה.

חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

20כד.       בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי סעיף 20כא רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:

(1)  בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)  לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –

(א)   להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;

(ב)   לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;

(ג)    להחזיר את המצב לקדמותו.

קובלנה (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

20כה.       (א)   קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, על עבירה לפי סימן א1, רשאי להגיש אחד מאלה:

(1)   כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;

(2)   רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 24) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

(3)   כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים בתוספת הראשונה א' – לגבי כל עבירה לפי סימן זה; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה א'.

(ב)  לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

דין המדינה (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

20כו. דין המדינה לענין סימן א1, כדין כל אדם.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן ב': כללים לשימוש במים

קביעת כללים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

21. (א)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.

(ב)  נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

22. קביעת כללים כאמור בסעיף 21 לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

רשיון הקמה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

22א.  (א)  לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ב)  אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט"ו-1955, וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים

רשיון הפקה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

23. לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הפקה); מתן רישיון הפקה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

פרטי הרשיון (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

24. רשיון הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

תנאים ברשיון (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

25. מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברשיון הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

25א.  שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה, לצריכה למטרת חקלאות.

הספקת מים קיימת (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

26. (א)מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות סימן זה לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

רישום רשיונות

27. (א)רשיון הפקה על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.

(ב)  כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

העברה של רשיון הפקה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

28. רשאי בעל רשיון הפקה להעבירו לזולתו ובלבד שיודיע על כך למנהל הרשות הממשלתית.

רשיון הפקה באזור קיצוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

29. הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי סעיף 36, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רשיון הפקה, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי סעיף 37.

ביטולו ושינויו של רשיון הפקה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

30. מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רשיון הפקה, להתלותו או לשנותו, אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

ערר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

31. (א)הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הפקה, על ידי תנאים שנקבעו ברשיון הפקה או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.

(ב)  הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

השהיית ביטול רשיון (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

32. (א)בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רשיון הפקה, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית דין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  ביטול רשיון הפקה יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור, זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

המשך הספקה לאחר ביטול רשיון הפקה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

33. (א)בוטל, הותלה או שונה רשיון הפקה לפי סעיף 30 וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רשיון הפקה חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רשיון הפקה אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.

(ג)   מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה, יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט, כונס נכסים ומנהל.

חייב לספק מים (תיקון מס' 21) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

34. 34. (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הפקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה, רשאי לערור עליה לפני בית הדין.

(תיקון מס' 21) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

המשך הספקת מים במקרים מיוחדים

35. (א)היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי"ז-1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור, יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש, בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.

(ה)  תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

חובת רכישת מים ומתן שירותי תשתית (תיקון מס' 12)  תש"ס-2000

35א.  (א)  בסעיף זה –

"תשתית מים" – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;

(תיקון מס' 18) תשס"ד-2004

"שירותי תשתית" – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(1)   להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(2)   להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;

(תיקון מס' 18) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(3)   הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ה)  ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ו)   מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

סימן ד': אזורי קיצוב

הכרזה על אזור קיצוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

36. נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – איזור קיצוב).

סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

37. (א)הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(1)   כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;

(2)   מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה.

פרסום הצעת הסדר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

38. ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

התנגדות להצעת הסדר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

39. כל המעונין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

החלטה על הסדר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

40. מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי סעיף 37 אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

שינוי הסדר

41. הוראות הסעיפים 37-40 יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

42. מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי סימן זה –

(1)   לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;

(2)   להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

ערר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

43. הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי סעיף 42, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

פיצויים עקב קיצוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44. (א)ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי סימן זה, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 42(2), זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

סימן ה': החדרת מים

הגדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44א.  "החדרת מים" – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ב.  אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות בסעיף 44ג ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון החדרה); מתן רישיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

מטרות ההחדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44ג.   ואלה מטרות ההחדרה:

(1)   מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;

(2)   אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(3)   כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

הצעת תכנית החדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ד.  (א)  מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –

(1)   מטרת ההחדרה;

(2)   מקום ההחדרה;

(3)   גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;

(4)   כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;

(5)   אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;

(6)   תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;

(7)   תיאור טכני של פעולות ההחדרה;

(8)   אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ה.  (א)  העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזון ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

שמירה על איכות המים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ו.   לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם כן הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשמוש לו נועדו המים באזור.

תכנו של רשיון החדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44ז.   (א)  ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:

(1)   מטרת ההחדרה;

(2)   כמויות המים המיועדים להחדרה;

(3)   מערכות המים שמהן יילקחו המים;

(4)   התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;

(5)   מקומות ההחדרה ומועדיה;

(6)   איכות המים המוחדרים;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(7)   אמצעי ניטור שעל בעל הרישיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.

(ב)  רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

פרסום רשיון החדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ח.  העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

ערר (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44ט.  מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

בדיקה תקופתית (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44י.   (א)  על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44יא. (א)  מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי סעיף 44י שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.

(ב)  אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

שינויים בתכנית (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44יב. הוראות הסעיפים 44ד ו-44ה יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי סעיף 44ה.

החדרה למטרת אגירה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44יג. החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

תיאומים ברשיון הפקה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44יד. (א)  נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.

(ב)  ברשיון הפקה הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

הזכות למים מוחדרים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44טו. אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

רכישת מים מוחדרים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44טז. (א)  גובה התשלום כאמור בסעיף 44טו ייקבע בתעריף על פי סעיף 112 ו-113(ב); כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44יז.  ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, ורשיונות ההפקה וההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם לדעתו נסיבות הענין מצדיקות זאת.

תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44יח. ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

חלוקת התשלומים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44יט. (א)  ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על-פי חוק זה, וסופקה כדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   (בוטל).

מדידת מים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44כ.  (א)  המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.

(ב)  לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

אמצעי חילופין (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44כא.       (א)   אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי סעיף 44ד הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על-ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:

(1)   הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;

(2)   השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה בסימן זה – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות סימן זה על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור בסעיף 44א.

פיצויים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

44כב.       (א)   מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה שבסעיף 44ג(1) או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי סימן זה, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.

(ב)  מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה.

מסירת דין וחשבון (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

44כג. מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום סימן זה.

פרק שלישי: מפעלי מים

סימן א': מפעלים ורשויות

מפעלי מים

45. מפעל מים לענין פרק זה הוא מפעל שמטרתו להפיק,לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי פרק זה, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

רשות המים הארצית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

46. מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

47. (א)בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.

(ב)  זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.

(ג)   תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

תפקידי רשות המים הארצית

48. תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

רשות מים אזורית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

49. 49. מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

תפקידי רשות מים אזורית

50. תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

51. מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

הרשאת ביצוע (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

52. רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

53. הרשאת ביצוע לפי סעיף 52 לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי פרק זה, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

סייג למימון (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

54. רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

נוף מבוקר

55. רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

56. מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

57. רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

דו"ח לכנסת (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

58. מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

59. (א)מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי סעיף 22א או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:

(1)   לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(2)   לבטל את ההסמכה להיות רשות מים ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת, עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:

(1)   לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(2)   לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(3)   לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת, עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

60. מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי סעיף 59 גם לגבי רשות המים הארצית.

ערר

61. הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי סעיף 59 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

סימן ב': תכנון מפעלי מים

תכנית מפעל

62. תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:

(1)   תפקיד המפעל;

(2)   שטח פעולתו של המפעל;

(3)   העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;

(4)   אומדן ההשקעות ודרך מימונן;

(5)   המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;

(6)   המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;

(7)   רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור בסעיפים 84 ו-85;

(8)   סקר משקי כלכלי על המפעל.

לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

בדיקת הצעת תכנית

63. הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי סעיף 133 לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

64. ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

פרסום הצעת תכנית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

65. המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

ערר על תכנית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

66. כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי סעיף 65 או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

אישור תכניות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

67. (א)כעבור התקופה האמורה בסעיף 66 תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

68. (א)לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

כוחה של תכנית מפעל

69. כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

מקומות קדושים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

70. היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על א"י (המקומות הקדושים), 1924, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות[1].

בסעיף זה – "מקום פולחן דתי" – לרבות בית קברות.

מקומות היסטוריים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

71. היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו בחוק העתיקות, התשל"ח-1978, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל

72. (א)הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה בסעיף 65.

(ב)  העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

73. הוראות הסעיפים 62 עד 72 יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי סעיף 65.

מפעלים קיימים

74. (א)מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין פרק זה.

(ב)  הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ה)  היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.

(ו)   הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

ערר

75. ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי סעיף 74 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

מפעלים שהוחל בהקמתם

76. הוראות הסעיפים 74 ו-75 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

סימן ג': הקמת מפעלי מים

סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו

77. (א)לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:

(1)   להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;

(2)   לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(3)   לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי סעיף 26.

(ב)  הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

סמכות לתת היתרים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

78. היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 77 טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא ייתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

פינוי מקרקעין נועדו לתפיסה צמיתה

79. (א)מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.

(ב)  לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;

ואולם –

(1)   אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכח החוק ההוא או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;

(2)   אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

רכישת מקרקעין (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

80. מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויין לפי סימן ד' לפרק זה, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

גישה חלופה סבירה

81. היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

הספקת מים חלופה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

82. על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

ביצוע עבודות זמניות

83. (א)עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.

(ב)  לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סימן קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

84. (א)משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.

(ב)  "קו מים", לענין סימן זה – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

הגבלות זמניות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

85. משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור בסעיף 65, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור בסעיף 84, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי סעיף 73 – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

86. לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי הסעיפים 84 או 85 אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

פטור ממסים ותשלומים אחרים

87. הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח הסעיפים 84 או 85, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

88. בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם. על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

ערר (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

89. הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי סעיף 84 או 85 ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי סעיף 88, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

סימן ד': פיצויים

פיצויים מרשות מים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

90. (א)ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים. מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:

(1)   הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;

(2)   מי שנגרם לו נזק על ידי –

(א)   שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;

(ב)   שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)    סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 85.

(ב)  האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

פיצויים בעין

91. הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

חישוב המועד לפיצויים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

91א.  תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי סימן זה מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי סעיף 72, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי סעיף 79.

סייג לפיצויים

92. בחישוב הפיצויים לפי סימן זה לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי סעיפים 84 או 85.

כללים לחישוב הפיצויים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

93. (א)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי סימן זה, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.

(ב)  כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; לענין סעיף 12 לאותה פקודה יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי סעיף 65 כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

94. באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם לסעיף 80.

התיישנות

95. רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי סימן זה, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים

הספקה בשטח המפעל

96. רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

97. (א)רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מהספק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

ערר

98. הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי סעיף 97, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל

99. הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מהספק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו בסעיף 73.

הוראות כלליות להספקת מים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

100. רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:

(1)   מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;

(2)   תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;

(3)   אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;

(4)   סדרי הגביה של דמי המים.

התנגדות להוראות כלליות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

101. לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי סעיף 100 לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

102. 102. מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

103. (בוטל).

סימן ו': העברת מפעלי מים

העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

104. רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

העברת מפעל לידי המדינה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

105. מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

אישור הסכמים על ידי בית משפט

106. הסכמים שנערכו לפי סעיפים 104 ו-105 טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

פרסום ותחילת תוקף (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

107. הודעה על הסכם מאושר כאמור בסעיפים 104 ו-105 תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

כוחה של העברה

108. העברתו של מפעל מים לפי סימן זה מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות, וחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

פרק רביעי: דמי מים

סימן א': פיקוח על דמי מים

הגדרה

109. "דמי מים", לענין פרק זה הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת מים.

מתן ידיעות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

110. מי שמספק מים – בין לצרכן ובין לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא מספק, ודרך חישובם.

כללים לחישוב עלות המים (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

111. מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על העלויות הממשיות של ספק המים בקשר להפקת המים ואספקתם, לרבות ריבית, בלאי והוצאות אחרות.

קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון מס' 6) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

112. (א)[2] מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים בדרך כלל או לגבי אזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השמושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, לפי נתונים גיאוגרפיים, טופוגרפיים או לפי נתונים אחרים – הכל בשים לב למשקיותם של מפעלי המים שעליהם יחולו התעריפים ובשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.

(תיקון מס' 8) תשנ"ג-1992 (תיקון מס' 13) תש"ס-2000 ת"ט תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 21) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ג)   תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 21) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ד)  לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, כהגדרתה בסעיף 124ט, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג).

עדכון (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992

112א[3]. (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי סעיף 112(א) לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף 112(א) או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה –

"המדד הכללי" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מדד השכר" – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור השינוי של הסל הקובע" – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה⁴:

(1)   35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;

(2)   15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;

(3)   50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע, לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3)[4];

"מועד ההעלאה הקודם" – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף
112(א), או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות, הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

113. (א)לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

(תיקון מס' 8) תשנ"ג-1992

(ב)  (בוטל).

כוחו של תעריף (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

114. (א)קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים, לא יספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.

(ב)  מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.

(ג)   נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף, רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

הפסקת שירות בשל חוב (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

114א. (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 112(ג) ו-(ד).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

115. (בוטל).

(תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999

סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים

היטל הפקה (תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 24) תשס"ז-2007

116. (א)מפיקי מים ישלמו היטל לאוצר המדינה, בהתאם להוראות התוספת השניה (בחוק זה – היטל הפקה).

(תיקון מס' 24) תשס"ז-2007

(ב)  היטל ההפקה יוטל על כל מפיקי המים ממקור מים מסוים ויחושב לפי יחידות של כמות המים המופקת; גובה ההיטל ישקף את המחסור האזורי והכלל ארצי במים, ויכול שיהיה שונה לכל מקור מים ולגבי כל אחת ממטרות המים והשימושים בהם, והכול כפי שנקבע בתוספת השניה.

(ג) עדכון היטלי הפקה ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי סעיף
112א, בשינויים המחויבים לפי הענין.

(תיקון מס' 24) תשס"ז-2007

(ד)  מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית לשנות, בכללים, את התוספת השניה, לאחר שנתנה למפיקי מים ולצרכנים ממקור המים שלגביו יחול השינוי כאמור, הזדמנות להשמיע טענות.

ערר (תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999

117. מי שנדרש לשלם היטל הפקה, רשאי לערור על החיוב לפני בית הדין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו הודעה לתשלום ההיטל, ואולם אין בהגשת הערר כדי לעכב את התשלום בהתאם לדרישה.

גביית ההיטל (תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

118. (א)היטל ההפקה ייגבה כאילו היה מס שפקודת המסים (גביה) חלה עליו; לא שולם היטל הפקה על ידי מפיק המים שעליו הוטל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל, להתלות או לשנות את רשיון ההפקה של אותו מפיק מאותו מקור.

(ב)  על ביטולו, התלייתו או שינויו של רשיון הפקה לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיפים 30 עד 33, בשינויים המחויבים לפי הענין.

^{גביית היטל הפקה מהצרכן (תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999}

119. ^{מפיק מים שעליו הוטל היטל הפקה רשאי לגבות מצרכן, יחד עם התמורה לכל יחידת מים המסופקת לו, סכום השווה להיטל הפקה בשל אותה יחידה, אלא אם כן, נקבעה התמורה בתעריף, הכולל את היטל ההפקה.}

דין המדינה (תיקון מס' 11)  תשנ"ט-1999

120. דין המדינה לענין היטל הפקה כדין כל מפיק או צרכן.

(תיקון מס' 2) תשכ"א-1961

121. עד 124. (בוטלו – ר' רבדים לסימן ב').

סימן ג': תשלום מיוחד

הטלת תשלום מיוחד (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124א. מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, להטיל תשלום מיוחד על מפיק או ספק אשר עשה אחד מאלה:

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(1)   הפיק או סיפק מים בכמות העולה על הכמות המותרת להפקה או להספקה בהתאם לתנאי הרשיון שקיבל או הכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(2)   סיפק לצרכן מים בכמות העולה על הכמות המותרת לספק לאותו צרכן בהתאם לתנאי הרשיון שקיבל או הכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(3)   סיפק מים לאדם ששמו לא נכלל ברשימת הצרכנים שברשיון, אם היתה רשימה כזאת, מלבד אם הוחלף שם הצרכן כתוצאה מהעברת הבעלות או ההחזקה בקרקע או בנכסים להם מיועדת ההספקה.

שיעורי התשלום (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124ב. (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע בכללים את שיעורי התשלום המיוחד.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  שיעורי התשלום המיוחד יודרגו לפי כמות המים שהופקה או סופקה מעל למותר, ולפי יחסה של כמות זו לכמות המותרת להפקה או להספקה בהתאם לתנאי הרשיון או הכללים שנקבעו לפי חוק זה, וכן בהתחשב עם השימוש שהמים מיועדים לו.

גביית התשלום (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961

124ג.       התשלום המיוחד ייגבה כאילו היה מס שפקודת המסים (גביה), פרט לסעיף 12 שבה, חלה עליו.

העברת התשלום על הצרכן (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124ד.      (א)   ספק שהוטל עליו תשלום מיוחד, רשאי באישור מנהל הרשות הממשלתית לגבות את סכום התשלום, כולו או מקצתו, מהצרכן שצרך את כמות המים אשר בגללה הוטל התשלום.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית גביית התשלום כאמור, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו.

ערר (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124ה. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית לפי סימן זה, רשאי לערור עליה לפני בית הדין ששים יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה.

(ב)  הערר אינו מעכב את גביית התשלום המיוחד בהתאם להחלטה, אלא אם הורה בית הדין לעכבה.

פטור מאישום פלילי וביטול רשיון (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961

124ו. מי שהוטל עליו תשלום מיוחד לפי סימן זה, לא יואשם לפי סעיף 156 ולא יבוטל רשיון ההפקה שניתן לו, בשל המעשה שבגללו הוטל בשל כך התשלום.

העברת התשלום לאוצר המדינה (תיקון מס' 2) תשכ"א-1961 (תיקון מס' 11) תשנ"ט-1999

124ז. סכומים שנתקבלו מהטלת תשלום מיוחד יועברו לאוצר המדינה.

(תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992

סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית

הגדרות (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992

124ח. בסימן זה –

"תשלום יתר" – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו, או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;

"הפרשי הצמדה" – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –

(1)   בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;

(2)   בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מועד החיוב" – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;

"ריבית" – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –

(1)   על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;

(2)   על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

תשלומי פיגורים (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992

124ט. (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

(ב)  דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.

(תיקון מס' 16) תשס"ג-2002

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי סעיף 124א וכן היטל הפקה לפי סעיף 116, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, "ריבית פיגורים החשב הכללי" – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

החזר תשלומי יתר (תיקון מס' 8)  תשנ"ג-1992 (תיקון מס' 11) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124י. שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

פרק חמישי: ארגון

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב

הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יא. מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב (בפרק זה – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

תקציב הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יב. תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

עסקאות הרשות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יג. מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

עובדי הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יד. עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית

מועצת הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124טו. (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:

(1)   מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2)   המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(3)   המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;

(4)   המנהל הכללי של משרד הפנים;

(5)   המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;

(6)   הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(7)   שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות סעיף 124טז.

(ב)  כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124טז. (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות (בסימן זה – נציג הציבור).

(ב)  כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(ג)   נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.

(ד)  נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);

(2)   נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)   הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;

(4)   השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;

(5)   נתמנה כעובד המדינה;

(6)   השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.

(ה)  נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל ענין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יז. (א)        תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:

(1)   הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;

(2)   ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;

(3)   קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;

(4)   קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;

(5)   קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;

(6)   קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;

(7)   פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;

(8)   סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.

(ב)  אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.

סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יח. (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.

(ב)  המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.

(ג)   החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.

(ד)  מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.

(ה)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית

מנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124יט. (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ב)  מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

כשירות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124כ. כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:

(1)  הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(2)  הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

הפסקת כהונה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124כא. הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124כב. השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה בסעיף 124יט, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 124כ, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

124כג. מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן א'3: מועצת המים

מועצת המים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

125. הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

הרכב מועצת המים (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

126. (א)מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.

(ב)  מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.

(תיקון מס' 16) תשס"ג-2002

(ג)   בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002.

כהונת החברים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

127. (א)חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.

(ב)  פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

כינוסי המועצה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

128. (א)שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות לפחות.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

סדרי עבודה

129. מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות הענין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;

תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

130. (בוטל).

ועדות אזוריות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

131. מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

ועדות אספקה (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

132. מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו. וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

ועדת תכנון (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

133. (א)שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שייקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

(ב)  ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.

(ג)   פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

134. (א)שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).

(ב)  נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו. ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

135. הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם לסעיף 131, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

הרכב נציגות הצרכנים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

136. נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

137. הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

סימן ב': (בוטל)

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

138. (בוטל).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

139. (בוטל).

סימן ג': בית דין לעניני מים

הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו

140. (א)שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב)  בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

הרכב בית הדין (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

141. (א)בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.

(ב)  נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.

(ג)   השופט הוא אב בית הדין.

סמכות אב בית הדין

142. (א)בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.

(ב)  אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

סמכות בית הדין

143. בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

ראיות

144. בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

החלטות בית הדין

145. בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

ערעור והוצאה לפועל

146. פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

תקנות בית הדין

147. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.

סימן ד': פנקס המים

הנהלת פנקס המים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

148. (א)מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שיכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

הפנקס ראיה לכאורה

149. הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

עיון בפנקס

150. פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

דיווח על הקצאת מים ולערכי טבע ונוף (תיקון מס' 19) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

150א. מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי סעיף 6(6); חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

פרק ששי: הוראות שונות

מים לשתיה וכדומה

151. הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

שמירת הוראות חוק הנפט

152. אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי סעיף 45 לחוק הנפט, תשי"ב-1952.

השהיית פעולות

153. כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

מסירת הודעות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

154. מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

פרסום (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

154א. מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור בסעיף 124כג.

קביעת אזורים (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

155. קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

עונשין

156. (א)אדם שעשה אחד מאלה:

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(1)   עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 9, 9א, 15 ו-21 לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;

(2)   עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי סעיף 100 לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;

(3)   עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 84, 85, 96, 110, 114(א) ו-122;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(4)   עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(5)   הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

(6)   (נמחקה);

דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ב)  הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג)   אדם שעבר על הוראה מהוראות הסעיפים 23, 35, ועל תקנות לפי סעיף 37, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות ואם היתה העבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(תיקון מס' 15) תשס"ב-2002

(ד)  קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

ביטול

157. בטלים –

(1)   הסעיפים הבאים של המג'לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264,
1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.

(2)   הסעיפים 123, 124 לחוק הקרקעות העותומני.

(3)   פקודת חקירת המים, 1938.

(4)   סעיף 3(ד)(1) לפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948.

(תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

(5)   סעיפים 54-57 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

תיקונים

158. (א)לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.

(ב)  בסעיף 3 לפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948, בפסקה (ב) תימחק המלה "והשקאה".

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

159. 159. (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה. על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון מס' 11) תשנ"ט-1999

160. (א)(1)קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב' לפרק רביעי כנוסחו ביום י"ב בטבת תשנ"ט
     (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י"ג בטבת תשנ"ט (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך;

(2)   סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע;

(3)   על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן;

(4)   שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:

(1)   הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;

(2)   השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

(3)   תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.

הודעה תשנ"ט-1999 הודעה תש"ס-2000

(ג)   עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות סימן ב' לפרק רביעי, החל ביום כ"ה בשבט תש"ס (1 בפברואר 2000), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:

(1)   מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ"ק;

(2)   מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ"ק;

(3)   מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ"ק;

עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי סעיף 112א, בשינויים המחויבים לפי הענין.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

תוספת ראשונה

(סעיף 9א)

גוף ציבורי

1. משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
2. הכנסת.
3. צבא הגנה לישראל.
4. משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
5. רשות מקומית.
6. תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
7. חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.
8. תאגיד שהוקם בחוק.
9. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור.
10. קופת חולים כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
11. מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק האמור.
12. מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
13. ההסתדרות הציונית העולמית.
14. הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 24) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

תוספת ראשונה א'

(סעיף 20כה(א)(3))

המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

רשות הגנים הלאומיים;

רשות שמורות הטבע;

החברה להגנת הטבע;

המועצה לארץ ישראל יפה;

המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז);

אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

(תיקון מס' 24) תשס"ז-2007

תוספת שניה

(סעיף 116)

הגדרות

1. בתוספת זו –

"אזור מנותק" – כל אחד מאלה:

(1)   אזור עמק חרוד;

(2)   אזור עמק בית שאן;

(3)   אזור בקעת הירדן;

(4)   אזור ים המלח והערבה;

(5)   כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;

"אזור מערכת המים הארצית" – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;

"אזור סובב כנרת" – כל אחד מאלה:

(1)   תחום המועצה המקומית מגדל;

(2)   תחום עיריית טבריה;

(3)   תחום המועצה האזורית עמק הירדן;

(4)   אזור בקעת יבנאל;

(5)   אזור רמת הגולן;

(6)   אזור הגליל העליון;

(7)   כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;

כללים תשע"א-2010

"הפקה בסיסית" – כל אחת מאלה:

(1)   לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;

(2)   לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;

"כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות" – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;

"מפיק עירוני" – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר "מפיק עירוני" ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;

"מצב הידרולוגי" – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי סעיף 2 לתוספת זו;

"עונת צריכת החורף" – התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת[5].

פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת

2. (א)לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג "טוב", "ממוצע" או "גרוע"; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות[6].

(ב)  סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:

(1)   כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;

(2)   כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;

(3)   בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית

3.[7]      (א)  בסעיף זה –

"הפקה אחידה" – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;

"הפקה חורגת" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;

"הפקת חורף" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;

"הפקת עידוד" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;

"הפקת שימור" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, ובכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;

"כושר הפקה פעיל" – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;

כללים תשע"א-2010

"כללי מקורות" – כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987;

"ספיקה מוכרת לקידוח" – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, "תעודת רישום", של קידוח – כמשמעותה לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955;

כללים תשע"א-2010

"תעריף ייחוס" – כל אחד מאלה:

(1)   לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2) או לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים, והכל לפי העניין;

(2)   לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2) או לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים, והכל לפי העניין.

כללים תשע"א-2010 הודעה (מס' 2) תשע"ג-2013

(ב)  החל ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:

סוג ההפקה                              היטל ההפקה (בשקלים חדשים למטר מעוקב)

(1)  הפקת שימור            תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586;

(2)  הפקת בסיסית          בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534;

בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534;

(3)  הפקת עידוד            תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534;

(4)  הפקה חורגת            תעריף הייחוס בתוספת 0.615;

(5)  הפקת חורף              תעריף הייחוס בתוספת 0.615;

(6)  הפקה אחידה           תעריף הייחוס בהפחתה של 2.309.

כללים תשע"א-2010 הודעה (מס' 2) תשע"ג-2013

(ב1)        החל ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:

סוג ההפקה                              היטל ההפקה (בשקלים חדשים למטר מעוקב)

(1)  הפקת בסיסית          בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534;

בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534;

(2)  הפקת בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית                          תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233;

(3)  הפקה חורגת            תעריף הייחוס, בתוספת 0.615.

כללים תשע"א-2010

(ג)   עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות סעיף 112א, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות סעיף 112א ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות סעיף 116(ג).

כללים תשע"א-2010

(ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות סעיף 112א, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.

(ד)  מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת כללים תשע"א-2010

4. החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט בלוח 1, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:

(1)  במקדם הקבוע בלוח 2 – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;

(2)  במקדם הקבוע בלוח 3 – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי סעיף 2 לתוספת זו ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;

(3)  במקדם הקבוע בלוח 4 – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים:

הודעה תשע"ו-2015

לוח 1

היטל בסיס

(בכל אחד מהאזורים)

היטל בסיס

האזור                                   (בשקלים חדשים למטר מעוקב)

אזור מנותק                                                 0.057

אזור סובב כנרת                                          0.288

אזור מערכת המים הארצית                          0.574

כללים תשע"א-2010

לוח 2

מקדם בהתאם לסוג ההפקה

(בכל אחד מהאזורים)

המקדם

סוג ההפקה                         אזור מנותק                אזור סובב כנרת אזור מערכת המים הארצית

הפקה ראשונה                            0.4                       0.4                       0.1

הפקה נוספת                               1.0                       1.0                       1.9

הפקה משלימה                           1.6                       1.6                       2.8

בלוח זה –

"הפקה משלימה" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;

כללים תשס"ח-2008

"הפקה נוספת" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:

(1)   כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;

(2)   80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;

כללים תשס"ח-2008

"הפקה ראשונה" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:

(1)   50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;

(2)   25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;

(3)   כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;

"יישוב מתוכנן" – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;

"כמות מים שפירים בסיסית" – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:

(1)   לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;

(2)   לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו;

לוח 3

מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים

(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)

המצב ההידרולוגי	מקור המים	המקדם
		אזור מנותק	אזור סובב כנרת
טוב	עיליים	0.2	0.2
	אקוויפר	0.2	2.0
ממוצע	עיליים	0.5	0.5
	אקוויפר	0.5	0.5
גרוע	עיליים	2.0	2.0
	אקוויפר	2.0	0.2

לוח 4

מקדם בהתאם למקום ההפקה

(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)

מקום ההפקה	המקדם
	אזור מנותק	אזור סובב כנרת	אזור מערכת המים הארצית
הפקה באזור מעלה	8.0	1.8	1.2
הפקה באזור ביניים	0.4	0.8	1.0
הפקה באזור מורד	0	0	0

בלוח זה –

"אזור ביניים" – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;

"אזור מורד" – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא "אזור מורד", בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;

"אזור מעלה" – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;

"הפקה באזור ביניים" – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;

"הפקה באזור מורד" – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;

"הפקה באזור מעלה" – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

היטל על הפקה באזור רמת הגולן

5. על אף הוראות סעיף 4 לתוספת זו, החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1)  בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי סעיף 4 לתוספת זו;

(2)  בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

כללים תשע"א-2010

6. (נמחק).

היטל על הפקה במקרים מיוחדים

7. על אף הוראות סעיפים 3 עד 6, החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:

הודעה תשע"ו-2015

(1)  בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.461 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה כאמור בסעיף 6(1) לתוספת זו[8] – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;

(2)  בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –

"הפקת טיוב" – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;

"היטל קובע" – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;

(3)  בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;

(4)  בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה חורגת כאמור בסעיף 3 לתוספת זו, ולענין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות (א) ו-(ב) – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:

(א)   למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה אחידה כאמור באותו סעיף;

(ב)   למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כאמור בסעיף 4 לתוספת זו;

(5)  בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור[9];

כללים (מס' 2) תשס"ח-2008 הודעה תשע"ו-2015

(6)  בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:

(א)   הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.552 שקלים חדשים למטר מעוקב;

(ב)   הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.224 שקלים חדשים למטר מעוקב.

בפסקה זו –

"הפקת בצורת" – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:

(1)   ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;

(2)   מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;

כללים תשס"ח-2008

8. על אף האמור בסעיף 4 לתוספת השניה, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –

(1)  מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;

(2)  מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

דוד בן-גוריון                 קדיש לוז

ראש הממשלה                     שר החקלאות

יצחק בן-צבי

נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

* פורסם ס"ח תשי"ט מס' 288 מיום 13.8.1959 עמ' 169 (ה"ח תשי"ח מס' 326 עמ' 58).

תוקן ס"ח תש"ך מס' 301 מיום 17.2.1960 עמ' 10 (ה"ח תש"ך מס' 411 עמ' 28) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"א מס' 346 מיום 21.6.1961 עמ' 175 (ה"ח תשכ"א מס' 470 עמ' 260) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193– תיקון מס' 3.

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 191 (ה"ח תשכ"ד מס' 622 עמ' 278) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשל"ב מס' 640 מיום 9.12.1971 עמ' 8 (ה"ח תשל"א מס' 937 עמ' 199) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשל"ו מס' 804 מיום 8.4.1976 עמ' 140 (ה"ח תשל"ו מס' 1229 עמ' 179) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 180 (ה"ח תשנ"א מס' 2030 עמ' 120) – תיקון מס' 7; תחילתו ביום 1.7.1991.

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 16 (ה"ח תשנ"ג מס' 2143 עמ' 2) – תיקון מס' 8 בסעיף 21 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992.

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 51 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 9 בסעיף 26 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 362 (ה"ח תשנ"ה מס' 2387 עמ' 411) – תיקון מס' 10.

ק"ת תשנ"ז מס' 5792 מיום 7.11.1996 עמ' 94 – צו תשנ"ז-1996 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ז-1996; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 95 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 11 בסעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.1.1999.

ק"ת תשנ"ט מס' 5996 מיום 29.8.1999 עמ' 1150 – הודעה תשנ"ט-1999; תחילתה ביום 1.8.1999.

ק"ת תש"ס מס' 6029 מיום 12.4.2000 עמ' 464 – הודעה תש"ס-2000; תחילתה ביום 1.2.2000.

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 74 (ה"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 68) – תיקון מס' 12 בסעיף 14 לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), תש"ס-2000; תחילתו ביום 1.1.2000.

ס"ח תש"ס מס' 1735 מיום 9.4.2000 עמ' 172 (ה"ח תש"ס מס' 2855 עמ' 313) – תיקון מס' 13. ת"ט ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 570; תחילתו ביום 9.4.2000.

ס"ח תשס"א מס' 1802 מיום 31.7.2001 עמ' 489 (ה"ח תש"ס מס' 2823 עמ' 20) – תיקון מס' 14 בסעיף 141 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1847 מיום 6.6.2002 עמ' 417 (ה"ח תשס"ב מס' 3070 עמ' 220) – תיקון מס' 15.

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 124 – צו תשס"ג-2002 בסעיף 13 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשס"ג-2002; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 119 (ה"ח תשס"ב 3168 עמ' 874) – תיקון מס' 16 [במקור מס' 15] בסעיף 6 לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2002; תחילתו שישים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 197 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 17 [במקור מס' 16] בסעיף 54 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; תחילתו ביום 1.1.2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 141 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 18 בסעיף 98 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1948 מיום 4.7.2004 עמ' 436 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 37 עמ' 48) – תיקון מס' 19.

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 518 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 46 עמ' 122) – תיקון מס' 20 בסעיף 4 לחוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 3), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 378 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 21 בסעיף 39 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.1.2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 331 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 22 בסעיף 39 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.1.2007 ור' סעיפים 40, 53-55 לענין הוראות מעבר וחובת התקנת תקנות וכללים.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 23 בסעיף 33 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.4.2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 68 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 24 בסעיף 38 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.

ק"ת תשס"ז: מס' 6610 מיום 22.8.2007 עמ' 1119 – הודעה (מס' 2) תשס"ז-2007. עמ' 1120 – הודעה (מס' 3) תשס"ז-2007; תחילתה ביום 1.7.2007.

ק"ת תשס"ח: מס' 6621 מיום 8.11.2007 עמ' 98 – הודעה תשס"ח-2007; תחילתה ביום 18.9.2007. עמ' 97 – הודעה (מס' 2) תשס"ח-2007. מס' 6647 מיום 13.2.2008 עמ' 514 – הודעה (מס' 3) תשס"ח-2008. מס' 6665 מיום 8.4.2008 עמ' 840 – כללים תשס"ח-2008; ר' סעיף 2 לענין תחילה. מס' 6669 מיום 30.4.2008 עמ' 872 – הודעה (מס' 4) תשס"ח-2008; תחילתה ביום 18.3.2008. מס' 6689 מיום 10.7.2008 עמ' 1120 – כללים (מס' 2) תשס"ח-2008. מס' 6695 מיום 24.7.2008 עמ' 1146 – הודעה (מס' 5) תשס"ח-2008. מס' 6711 מיום 10.9.2008 עמ' 1400 – הודעה (מס' 6) תשס"ח-2008; תחילתה ביום 9.7.2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 860 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 159 עמ' 216) – תיקון מס' 25 בסעיף 5 לחוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2008; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשס"ט: מס' 6738 מיום 1.1.2009 עמ' 312 – הודעה תשס"ט-2009. מס' 6745 מיום 25.1.2009 עמ' 400 – הודעה (מס' 2) תשס"ט-2009. מס' 6795 מיום 16.7.2009 עמ' 1142 – הודעה (מס' 3) תשס"ט-2009; תחילתה ביום 16.6.2009. מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1234 – הודעה (מס' 4) תשס"ט-2009; ר' סעיף 1 לענין תחילה.

ס"ח תש"ע מס' 2230 מיום 25.2.2010 עמ' 394 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 294 עמ' 68) – תיקון מס' 26; ר' סעיף 6 לענין תחולה.

ק"ת תש"ע: מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 949 – צו תש"ע-2010 בסעיף 11 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 6879 מיום 24.3.2010 עמ' 960 – הודעה (עדכון היטלי הפקה באזור מערכת המים הארצית) תש"ע-2010; תחילתה ביום 16.12.2009. עמ' 961 – הודעה תש"ע-2010. מס' 6912 מיום 26.7.2010 עמ' 1427 – הודעה (מס' 2) תש"ע-2010; תחילתה ביום 16.2.2010 (ת"ט ק"ת תשע"א מס' 7018 מיום 26.7.2011 עמ' 1196).

ק"ת תשע"א: מס' 6928 מיום 15.9.2010 עמ' 24 – הודעה תשע"א-2010; תחילתה ביום 16.8.2010 (ת"ט ק"ת תשע"א מס' 7018 מיום 26.7.2011 עמ' 1196). מס' 6939 מיום 11.11.2010 עמ' 141 – כללים תשע"א-2010; ר' סעיפים 2, 3 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה.מס' 7000 מיום 19.5.2011 עמ' 959 – הודעה (מס' 2) תשע"א-2011; תחילתה ביום 16.2.2011.

ק"ת תשע"ב מס' 7112 מיום 23.4.2012 עמ' 1070 – הודעה תשע"ב-2012; תחילתה ביום 16.8.2011. עמ' 1071 – הודעה (מס' 2) תשע"ב-2012; תחילתה ביום 16.2.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7173 מיום 31.10.2012 עמ' 111 – הודעה תשע"ג-2012; מיום 1.7.2012 ומיום 16.8.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7259 מיום 18.6.2013 עמ' 1368 – הודעה (מס' 2) תשע"ג-2013; תחילתה ביום 16.2.2013.

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1616 – הודעה (מס' 3) תשע"ג-2013; תחילתה ביום 1.7.2013.

ק"ת תשע"ד מס' 7305 מיום 13.11.2013 עמ' 244 – הודעה תשע"ד-2013; תחילתה ביום 16.8.2013.

ק"ת תשע"ה מס' 7432 מיום 29.10.2014 עמ' 27 – הודעה תשע"ה-2014.

ק"ת תשע"ה מס' 7524 מיום 30.6.2015 עמ' 1312 – הודעה (מס' 2) תשע"ה-2015; תחילתה ביום 16.2.2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7571 מיום 12.11.2015 עמ' 166 – הודעה תשע"ו-2015; תחילתה ביום 16.8.2015.

[1] סמכויותיו הועברו לשר התיירות: י"פ תשס"ד מס' 5266 מיום 21.1.2004 עמ' 1642. סמכויות שר התיירות הועברו לשר לשירותי דת: י"פ תשע"ג מס' 6609 מיום 17.6.2013 עמ' 5336.

[2] עפ"י סעיף 40 לתיקון מס' 22, בתקופה שמיום 1.1.2007 עד יום 30.6.2011, כללים לפי הסעיף האמור הקובעים תעריפי מים לשימוש בחקלאות, ייקבעו באישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר.

[3] עפ"י סעיף 13 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 החל ביום 1.6.2003 עדכון תעריפי המים ייעשה לפי התעריפים הנקובים בסעיפים 8-12 לאותו חוק, כל עוד התעריפים האמורים לא שונו לפי סעיף 112(א).

[4] ר' צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), תשע"ב-2011: ק"ת תשע"ב מס' 7037 מיום 2.10.2011 עמ' 3.

[5] ר' י"פ תשע"ד מס' 6725 מיום 1.1.2014 עמ' 2647 לענין ביטול למעשה של עונת צריכת החורף לשנת תשע"ד.

[6] ר' י"פ תשע"ה מס' 7030 מיום 3.5.2015 עמ' 4993 לענין המצב ההידרולוגי לשנת 2015.

[7] ר' סעיף 39 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007 לענין הוראות שעה לשנים 2007 ו-2008.

[8] שיעור היטל ההפקה למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון יהיה 29.78 אגורות למטר מעוקב עפ"י הודעה תשע"ו-2015.

[9] ר' הודעת המים ק"ת תשע"ו מס' 7554 מיום 20.9.2015 עמ' 8.