מים נט פורטל מקצועי למים.
כחצי שנה לאחר שהועבר תיקון חוק המים (תיקון 27), ולאור מצבם הקשה של חקלאי הצפון, קיימו אתמול (19.6) חקלאי הגלבוע מחאה כנגד השלכות התיקון. תחת הסיסמה "ממשלת ישראל מייבשת את החקלאות ומביישת את המדינה!" ביקשו החקלאים לזעוק את מצוקתם. המחאה נערכה מתוך עמדה כי אסור ללכת שולל אחרי פתרונות נקודתיים, כפי שמנסה כעת משרד האוצר להוביל, אלא להבין כי מדובר בפגיעה מערכתית ואנושה, ולכן יש לשנות את השיח הציבורי לשיח תומך חקלאות בד בבד להגעה להסכם המבטיח את קיום החקלאות בישראל.
פרסום
עובד נור, ראש מוא"ז הגלבוע: "זהו מאבק להצלת ההתיישבות בישראל, לא רק למען החקלאות. אנו מצויים בתחילתו של משבר קשה באזורנו, כאשר החקלאות בגלבוע מהווה 80% משטחי המועצה ועיקר פרנסתם של כל תושבי הגלבוע. הפגיעה המתמשכת בחקלאות וחוק המים בפרט- משמעם אובדן פרנסה ותעסוקה לתושבי הגלבוע, פגיעה דרמטית בהתיישבות ובצביון הכפרי של האזור!"
קצפם של חקלאי הגלבוע ייצא לנוכח העובדה כי החל מ־1 ביולי תתחיל עלייה הדרגתית במחיר המים לגידולי שדה, מ־1.16 שקל לקוב כיום ועד ל־1.81 שקלים בסוף ההליך. מחיר המים לבריכות הדגים יעלה דרמטית: מ־47 אגורות לקוב כיום ל־1.2 שקל (המים נדרשים למילוי בריכות הדגים בשל האידוי הרב). לפני כשבועיים כבר מחו חקלאי הגליל על ההתייקרות, ואילו אתמול התקבצו עשרות חקלאים ומגדלי דגים מהגלבוע והתבטאו בחריפות כנגד אותה רפורמה שהובילה הממשלה, ומשמעותה הלאמת מפעלי המים של החקלאים בצפון, ייקור מחירי המים המושבים, וניהול מונופוליסטי בידי ’מקורות’. לא מדובר רק בסיסמות כאשר כבר היום חקלאי הצפון מתקשים מאוד לגדל גידולי שדה, כירקות שוק וירקות לתעשייה, וכן גידולי כותנה.
תמיר גל (47), מנהל ענף המדגה בקיבוץ עין־חרוד איחוד, סיפר כי נוכח המצב הוא נאלץ כבר כעת לייבש 300 דונם של בריכות דגים מתוך 900 שיש לקיבוץ. לדבריו, חבריו למקצוע מהגלבוע מתכוונים לייבש אלפי דונמים נוספים. "לצערי, בקרוב לא יהיו יותר דגים מתוצרת ישראל", אמר גל. התסכול גדול במיוחד משום שמגדלי הדגים לא משתמשים במי שתייה אלא במים מליחים, שלא ניתן לעשות בהם שום שימוש אחר. "אבא שלי חפר את הבריכות האלה בשנת 1956, אני היום נאלץ לייבש אותן".
פרסום
הלל גרוסר (66) ממושב כפר־יחזקאל, המשמש מנכ"ל אגודת המים עמק חרוד: "אני חקלאי מ־1974, מגדל לימונים ואשכוליות. מעולם לא היינו במצב כל כך גרוע. מדיניות הממשלה לפתיחת הייבוא ועכשיו ייקור המים הורסים אותנו".
בכוונת החקלאים להמשיך במאבק עד אשר תושב אותה יכולות של חקלאי הצפון לגדל את אותם גידולים שטיפחו במשך השנים, ובמחירי שוק תחרותיים, או לחילופין למצוא עבורם גידולים הניתנים לגידול ושיווק בהתאם למחירי המים, וסוג הקרקע.
