מים נט פורטל מקצועי למים.
פורסם ב- Wall Street Journal
יוני 2015
פרסום
ממצאי מחקר ארבע-שנתי מקיף ביותר של ה-סוכנות להגנה על איכות הסביבה ה- כEPA ג(Environmental Protection Agency) מראים כי לתהליך הפראקינג (fracking) אין השפעה מרחיקת לכת על מי-שתייה, אך יש לבחון את סיכוני הפגיעה, על מנת למנוע מצבים של זיהומי מים.
תהליך הפראקינג (Fracking) משמש להפקה יעילה של נפט וגז מפצלי שמן תת-קרקעיים, ע"י סידוק פצלי השמן באמצעות מים בלחץ גבוה.
ממשל אובמה הכריז לפני מספר ימים כי תהליך הפראקינג אינו מהווה סיכון למי השתייה של האומה האמריקנית.
EPA – הסיק אחרי מחקר מעמיק בן ארבע שנים, כי בתהליך פראקינג הידרולוגי המתבצע בתעשיית הנפט והגז באופן מבוקר ע"י מדינות, אין השלכות מערכתיות נרחבות על מי השתייה.
יחד עם זאת, ה-EPA הדגיש כי נמצאו מספר בארות מי-שתייה מזוהמות, וכי קיימים סיכונים לפגיעה במים בשלב סילוק (disposal) השפכים מהתהליך ובהקמת קידוחים.
הדו"ח פורסם כמעט כעשור אחרי שהתחילו להפיק כמויות ענק של נפט וגז טבעי בתהליך פראקינג , ברחבי ארה"ב. כמו כן, הדו"ח מאשש את עמדת התעשייה לפיה פראקינג אינו יוצר סיכון.
"פעילויות פראקינג הידראולי בארה"ב מבוצעות באופן שלא גרם להשלכות רבות היקף על מקורות מי-השתייה" אומר מר תומאס בורק, עוזר אדמיניסטרטיבי ב-EPA, "למעשה מספר הפעמים בהן דווחו השפעות על מי-השתייה הוא יחסית נמוך בהתחשב במספר הרב של קידוחי פראקינג".
פרופסור רוב גקסון, מומחה למדעי הקרקע באוניברסיטת סטנפורד, אשר פרסם מספר מאמרים על ההשפעות הסביבתיות של תהליך הפראקינג, אומר שהוא מסכים באופן כללי עם מסקנות ה-EPA, למרות שהוא קיווה שהדו"ח יהיה מקיף יותר.
בעוד שדו"ח ה-EPA אינו ממליץ על פעולה מסוימת, הוא מעורר שוב ויכוח רב שנים על תפקיד הפראקינג בשוק האנרגיה הלאומי. בנוסף, הדו"ח הוגש בעיתוי בו אנשי איכות הסביבה דרשו לאסור את התהליך, כפי שכבר עשו המדינות, בעלות מאגרי הגז הטבעי, ניו-יורק ומרילנד.
חברות האנרגיה ורוב הרפובליקנים אמרו שהדו"ח מאשר כי פראקינג מבוצע באופן בטוח, בעוד שאנשי איכות הסביבה וכמה מחוקקים דמוקרטים מצטטים את התייחסות הדו"ח לקידוחים המזוהמים כאל הוכחה לכך שהתהליך גרוע לסביבה.
בתהליך פראקינג, מים, כימיקלים וחול נדחסים בלחץ גבוה במורד פיר הקידוח כתוצאה נגרם פיצול של הסלעים הצפופים סביב הקידוח הגורם לשחרור נפט וגז שהיו כלואים במעבה האדמה. לפי דו"ח ה-EPA, בעשרות קידוחים משתמשים בשיטת הפראקינג מידי יום ושואבים בממוצע , כ-1.5 מיליון גלון. כמו כן, קידוחים המשתמשים בשיטה מייצרים כמות גדולה של שפכים שיש צורך לטהרם ולהחזירם לסביבה באופן מסודר; כמות שפכים זו יכולה לכסות את האי מנהטן ב-100 רגל מים, טוען רוב גקסון באחד מפרסומיו.
בשנים 2009-2010, ההתנגדות לפראקינג התמקדה בצריכת הכימיקלים, שדורשת השיטה ובפוטנציאל זיהום מאגרי מי התהום שנוצר עקב צריכה זו. התנגדות זו לא קיבלה תמיכה מדו"ח ה-EPA שהוגש ולא מעבודה מדעית ענפה שנעשתה בנושא.
בקהילות רבות, הפראקינג שנוי במחלוקת. קיימות ביקורות המתמקדות לא בזיהום המים אלא בנזקים נוספים כגון: זיהום האוויר בהקשר של שינויי אקלים, השלכות על בריאות הציבור וחשש לרעידות אדמה ,אשר כמה מחקרים קשרו לפראקינג.
בסוף שנות ה-90, התעשייה החלה להשתמש בפראקינג כדי למצות אנרגיה ממבני פצלי שמן במדינת טקסס – זה היה צעד ראשון בתהליך שהתפשט והביא להצלחה אדירה במשק האנרגיה. תוך מספר שנים הפראקינג הגיע לפנסילבניה וההתנגדות לתהליך גברה.
בתחילה, המחאות התמקדו בחשש כי הפראקינג יגרום לזיהום מי השתייה. בשנת 2010 יצא להקרנה סרט תיעודי, בשם "Gasland" על החששות מהשיטה. כתוצאה הורה הקונגרס ל-EPA לבצע הערכה כוללת על השימוש בפראקינג והשפעותיו.
בשיחת וועידה שהתקיימה בעקבות פרסום דו"ח ה-EPA, אמר מר בורק, פקיד בכיר ב-EPA, כי כוונת יוצרי "Gasland" לא הייתה להראות אם שימוש בפראקינג הוא בטוח או לא.
"זו לא שאלה של בטוח או לא בטוח" אמר מר בורק, "זו שאלה של הבנת האפשרויות לגרימת נזקים, כך שנוכל לבצע את תהליך הפראקינג באופן הבטוח ביותר ".
אנשי איכות הסביבה הפנו את תשומת הלב אל שורה בדו"ח האומרת כי ממצאי ה-EPA לגבי פראקינג ומי-שתייה עלולים להיות "בעירבון מוגבל", עקב נתונים בלתי מספיקים.
פרסום
"איך יכול ה-EPA להגיד שאין השלכות רחבות היקף, אם הם לא חקרו את הבעיה על בסיס רחב-היקף?" שואל גוש פוקס, מנהל "Gasland".
פעילי איכות סביבה, אשר עבדו עם תעשיית הנפט והגז הטבעי על מנת לוודא את בטיחות הפראקינג, העלו חששות אחרים.
מרק בראונשטיין, ראש התכנית לאקלים ואנרגיה בקרן להגנת הסביבה (Environmental Defense Fund) , אומר כי הוא חושש ש"התעשייה תשתמש בדו"ח שפורסם כמסקנתו של התהליך, ולא כהתחלה". לדבריו, הקידוחים ה"מתיישנים" והטיפול בכמויות אדירות של שפכים, הן שתי בעיות מתפתחות ו"קיים צורך במיקוד וטיפול בבעיות אלו על ידי גופים מבקרים ותעשייתיים.
בינתיים, תעשיית האנרגיה קידמה בברכה את דו"ח ה-EPA בתור הוכחה שתהליך פראקינג יכול להפיק אנרגיה ולהוביל הצלחה כלכלית – ללא אסון סביבתי.
"אחרי יותר מחמש שנים ומיליוני דולרים, העדות שנאספה ע"י ה-EPA מאשרת את מה שהסוכנות כבר אישרה והתעשייה ידעה", אמר אריק מיליטו, בכיר במכון הנפט האמריקאי (American Petroleum Institute). "פראקינג הידראולי מתבצע באופן בטוח תחת השגחה סביבתית הדוקה של רשויות החוק של כל מדינה ובהתאם לנוהלי העבודה של התעשייה."
בתקופה האחרונה דעך בקונגרס הויכוח הפוליטי בנושא הפראקינג. לאור ההישגים הכלכליים במספר מחוזות, כמעט כל הרפובליקנים תומכים בתהליך וגם דמוקרטים רבים כבר הביעו תמיכה.
הדו"ח, אשר פורסם במתכונת טיוטה, יהיה סופי אחרי בחינה של המועצה המדעית המייעצת (Board and Science Advisory ) של ה-EPA והטמעת תגובות הציבור, עד סוף 2015.
כריסטי קראדיק – יו"ר ועדת הרכבות של טקסס, האחראית לחקיקה בנושאי פיתוח נפט וגז – אמרה כי דו"ח ה-EPA מאשר מה שכבר היה ידוע. "פיתוח כלכלי ושמירה על איכות הסביבה, יכולים להתקיים יחד בשלום."
