התוכנית שבמחלוקת מקודמת על ידי חברת פאי סיאם, שבשליטת רוני צארום ושלמה דהוקי, ותאפשר הקמת כפר נופש בחלק הצפוני של החוף, שיהיו בו כ־200 יחידות מגורים, רובן בנות קומה אחת. המלון המתוכנן הוא רק תא שטח אחד בתוכנית גדולה לכ־800 דונם במפרץ חוף אמנון, בין בקעת בית צידה לכפר נחום. היזמים יקימו את המלון ואיגוד ערים כנרת ייפתח את שאר החוף, כולל כמה מתחמי קמפינג חדשים.
חוף אמנון בכנרת. צילום: טלי בר, איגוד ערים כנרת
העררים הוגשו נגד החלטה של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) מאוקטובר 2022 לאשר את תוכנית הבינוי של כפר הנופש. החלטת ועדת הערר מאשררת את החלטת הוולחו"ף וחותמת באופן סופי את ההליך התכנוני של היזמים. כעת הם יכולים לבקש היתר בנייה ולהתחיל בהקמת הפרויקט. עם זאת, באדם טבע ודין שוקלים לעתור לבג"ץ נגד הפרויקט.
הטענות נגד הפרויקט התייחסו להליך התכנון החריג יחסית, שלטענת העוררים העניק ליזמים גמישות ויכולת לבצע שינויים בתוכנית בלי שהציבור יוכל לבחון אותם ולהגיש התנגדויות, כפי שהחוק מחייב. בניגוד להליך התכנון המקובל, המקרה של חוף מפרץ אמנון שונה. התכנון בו אושר במסגרת תוספת לתוכנית מתאר ארצית למרחב הכנרת. התמ"א הזו אושרה ביולי 2019 במועצה הארצית לתכנון ובאופן חריג הוגדרה גם כתוכנית מפורטת, שמכוחה אפשר להוציא היתר בנייה. היזמים התבקשו לקבל את אישור הוולחו"ף לתוכנית הבינוי, ואכן לאחר שני דיונים היא אושרה. אך זו אינה תוכנית שמחייבת הפקדה ואינה מאפשרת להגיש נגדה התנגדויות.
אחת הטענות שהעלו העוררים היא כי בגלל ההליך יוצא הדופן הזה היזמים הציגו בפני המועצה הארצית תוכנית שמשאירה יחסית הרבה שטח פתוח ובינוי של 250 חדרים שיאפשר מחירי נופש עממיים יחסית. אלא שלטענת העוררים, כעת אושרה תוכנית אחרת לגמרי, שבה פחות יחידות דיור והמבנים פזורים על פני כמעט מחצית משטח התוכנית, החדרים גדולים יותר ולכל אחד מהם צמודה בריכה קטנה. הבינוי הזה אינו יעיל, גוזל שטח ציבורי רב ויוביל לכך שהחדרים יהיו יקרים. בגלל הטענה על פריסת הבינוי ועדת הערר זימנה דיון נוסף, שבמסגרתו היזמים הסכימו ״להרים״ 12 חדרים לקומה שנייה באופן שיאפשר לפנות שטח.
הוועדה דחתה לבסוף את הערר בטענה פרוצדורלית, לפיה אי אפשר לתקוף בהליך כזה תוכנית מתאר ארצית. למעשה, הדרך היחידה לפעול נגד התוכנית היא באמצעות עתירה לבג"ץ. עם זאת, הוועדה קבעה בנוסף כי לא נפל פגם ברמת הפירוט של התוכנית וכי היא יוצרת איזונים נכונים בין בינוי, גובה הבינוי והרצון למנוע הסתרה של הנוף לבין פריסת הבינוי והשאיפה להשאיר שטח פתוח.