תכנית תשתיות חדשה ומסקרנת מציעה להגדיל את שטחו של חצי האי מנהטן כדי לייצר 180 אלף יחידות דיור ולהגן עליו מפני עליית מפלס הים – האם מדובר ברעיון רציני או בפנטזיה נדל"נית?
האם בקרוב קו הרקיע האייקוני של ניו יורק הולך להשתנות לחלוטין? תכנית חדשה ומסקרנת מציעה להגדיל את שטחו של חצי האי מנהטן בניו יורק על ידי הוספת 1,760 דונם של אדמה מלאכותית (בסדר גודל דומה לשכונת אפר וסט סייד) בקצהו הדרומי של האי ובכך להיאבק בשינוי האקלים ובעלייה של מפלס פני הים העלולה להציף חלקים נרחבים בעיר. ההצעה השאפתנית, בעלת השם New Mannahatta (מחווה לשם המקורי שהעניקו התושבים הילידים לאי לפני שהוא נמכר להולנדים בשנת 1626), מתיימרת לחולל מהפכה סביבתית באחת הערים החשובות בעולם: להילחם בתוצאות משבר האקלים ובמקביל להוסיף מאות אלפי יחידות דיור באחת הערים הצפופות והיקרות בעולם.
מי שעומד מאחורי ההצעה הוא פרופ' גֶ'יְיסוֹן בַּר, כלכלן באוניברסיטת ראטגרס בניוארק, שתחומי המחקר שלו מתמקדים בכלכלה עירונית ובכלכלה חישובית. בר טוען שההרחבה של מנהטן תסייע לתושביו להתגונן מפני עליית מפלס הים ותגן על אזורים פגיעים במיוחד באי. האי החדש מתוכנן כך שבהיקפו יתוכננו אגנים ירוקים וביצות כדי לספוג מים בזמן סערות ולהגן על השטח הבנוי.
לפתור שני משברים בבת אחת
זו לא הפעם הראשונה שפרויקט להגנת מנהטן משינוי האקלים עולה לסדר היום. משרד האדריכלים הדני BIG בראשות ביארקה אינגלס, הציג בביאנלה לאדריכלות בשנת 2018 את Humanhattan 2050 (״מנהטן האנושית״). הפרויקט הציע פתרון נופי להצלת קו החוף של מנהטן, מבלי להוסיף שטחים מלאכותיים חדשים. הרעיון היה להפוך את כל הכבישים והדפנות ההיקפיים של מנהטן שנמצאים בסמוך למים לפארקים ירוקים ולהוריד את הכבישים למנהרות מתחת לפני האדמה.
בנוסף לפן הסביבתי וההגנתי של הרחבת האי, השטח החדש אמור לעזור גם לבעיית הדיור החמורה בעיר. על פי התוכנית, הגדלת שטח מנהטן יאפשר בניית 180 אלף יחידות דיור חדשות שיאכלסו כרבע מיליון תושבים. בנוסף, הגדלת האי תכלול הרחבה של קווי הרכבת התחתית והקמת פארק חדש של 35 דונם, שאותו מכנה בר בשם ״הכיכר המרכזית״.בטור דעה של בר, שהתפרסם בינואר 2022 בניו יורק טיימס, הוא פנה לראש עיריית ניו יורק החדש, אריק אדמס, הסביר את היתרונות של הפרויקט החדש והפציר בו לקדם את התוכנית: ״לאדמס יש הזדמנות ליצור מורשת של הפיכת ניו יורק לבטוחה וזולה יותר למחייה. הפרויקט יכול לעזור להבטיח שהעיר תשגשג במאה ה-21״.
״מטרת הפרויקט היא לעזור לפתור שני משברים גדולים בניו יורק – את הבעיה המתמשכת והתמידית של גלי סערה והצפות שפגיעתם צפויה להחמיר עוד יותר כתוצאה ממשבר האקלים ואת הצורך של ניו יורק בדיור בר-השגה. הוספת שטחים לבנייה יכולה לעזור להקל על הבעיה״, הסביר בר.
לא אפקטיבי בסערה
לא כולם מתלהבים מההצעה הגרנדיוזית הזאת. יש כאלה שחושבים שמדובר במיזם נדל"ני שרק מתחפש לסביבתי ואחרים לא השתכנעו שהתכנית באמת תצליח לבלום את עליית הים בשעת הצורך.
פרופ' דב צביאלי, מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, לא מאמין שמדובר בהצעה ריאלית שתציל את העיר מהצפות. ״זה לא הפרויקט הראשון בעולם שמציע לבנות אי מלאכותי למגורים, זה קיים בהרבה מקומות אחרים בעולם", הוא אומר. "כשבוחנים את אזור מנהטן, יש את נהר ההדסון ואת האיסט ריבר ולפי התוכנית אין שום כוונה לחסום אותם ולכן הם פתוחים לחלוטין לכניסת מים. אם ההצעה הייתה משלבת מערכת סכר הידרודינמי שתמנע את חדירת מי הים לחלק הפנימי של מנהטן, בדומה לפרויקטים שנעשו בוונציה ובהולנד, זה יכול היה להיות אפקטיבי בזמני סערה״,
״בכל מקרה זה לא יציל את העיר מפני עליית פני הים בזמני שגרה כמו בערים אחרות העולם. כמו שאני מבין את ההצעה הזאת, היא בעיקר עוסקת בהוספת מגורים וכל הסיפור על הגנה מפני עליית מפלס הים הוא נחמד, אבל אני לא קונה את זה״, מוסיף צביאלי.
החופים בישראל ייפגעו
האם גם ערי החוף בישראל עלולות להיפגע מעליית פני הים? ״ודאי שכן", אומר צביאלי. ״זה קרה בעבר ויקרה בעתיד… אנחנו צפויים לעלייה של בין 5-10 מטרים של מפלס פני הים תוך מאות שנים מהיום, ועלייה של חצי מטר עד מטר בוודאות עד שנת 2100 – כלומר, עוד בדור שלנו״.
מחקר שנעשה בטכניון ב-2019 בידי פרופ׳ צביאלי ומנשה ביטן, בדק את השפעת עליית פני הים בחופי הרחצה בישראל והדגים שעליית מפלס הים ב-40 עד 100 סנטימטר בחופים שונים בישראל תגרום לרצועת החוף להיפגע קשות ואף להעלם כליל.
על פי צביאלי, המשמעות של עליית פני הים היא שמרבית החופים החוליים של ישראל ייפגעו: ״ההשלכה של זה היא נוראית וכתוצאה מזה התרבות שלנו תשתנה – אתה לא תרד לחוף, תשים מגבת ותיכנס להתרחץ בים. המגבות יהיו כנראה על רמפות מלאכותיות ותוכל לקפוץ מהן ישירות למים, ממש כמו בבריכות״, הוא מוסיף.
לפי צביאלי, ישראל חייבת להיערך לתרחיש הזה, קודם כל מבחינה תודעתית ולאחר מכן גם מבחינה מעשית. ״הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להימנע כמה שיותר מבנייה ברצועת חוף חולית מתונה. לצורך העניין, בפורטוגל אסור לבנות מאה מטר מקו החוף, בישראל בונים על קו המים אם לא על המים ממש. כבר היום המדינה צריכה לפרק תשתיות ומבנים ולהרחיק אותם עד כמה שאפשר מהחוף״, הוא אומר. "ישראל נמצאת באיחור בכל הנוגע להתמודדות עם המשבר. הבעיה היא שנושאים סביבתיים לא נמצאים בסדר העדיפויות של המדינה״.