ממצאי מחקר אשר יסייעו בהיערכות המדינה לאירוע זיהום ים מקונדנסט

מחקר חדש שנערך על ידי המכון לחקר ימים ואגמים במימון ובליווי המקצועי של המשרד להגנת הסביבה מצא כי בשל נדיפותו של הקונדנסט קיים הבדל משמעותי בין אירוע זיהום ים מקונדנסט לבין אירוע זיהום ים מנפט גולמי – מה שמצריך דרכי טיפול שונות והיערכות אחרת

פרסום

הנידוף המהיר של הקונדנסט מקטין משמעותית את משך ההשפעה על הסביבה ביחס לזיהום נפט, אך יוצר אתגרים אחרים דוגמת סביבה של אדים דליקים המסכנים את צוותי הטיפול; ממצאי המחקר יסייעו בהיערכות המדינה לאירוע זיהום ים מקונדנסט

ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה: "בשל הקרבה לפתח תעלת סואץ, ישראל נמצאת באזור שבו משונע חלק משמעותי מאוד מהנפט בעולם. היערכות לאירועי זיהום ים בשמן היא מרכיב חשוב מאוד בעבודתו של המשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, ובעשור האחרון הצטרפה לשינוע הנפט פעילות נוספת במימי ישראל – הפקת גז מחצבים. הפקת הגז יוצרת אתגרים חדשים שעימם המדינה לא התמודדה בעבר. אחד מאתגרים אלה הוא הקונדנסט – נפט קל המופרד מהגז בתהליך ההפקה. מחקר זה הוא חלק מהפעולות שנועדו לאפשר היערכות טובה יותר לאירועי זיהום ולהתמודד עם האתגרים החדשים שאליהם חשופה הסביבה הימית. ממצאי המחקר ממחישים עד כמה חשוב להיערך לסוגים שונים של אירועי זיהום ים ולהעביר בהקדם את חוק התלמ"ת, כולל הקצאת כוח האדם הנדרש להיערכות זו"

ד"ר מקסים רובין-בלום, חוקר בכיר במכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "המחקר נערך לאור הצורך בפיתוח שיטות אופטימליות להתמודדות עם דליפות דלק מאובנים בים התיכון מול חופי ישראל. במסגרת המחקר בחנו דרכים לצמצום השפעות שליליות של דליפת קונדנסט הגז (נפט קל) ודרכי הטיפול בה. מחקרינו עקב אחרי תהליכים פיזיקליים וביולוגיים של פירוק פחמימנים ממקור קונדנסט הגז לאורך זמן של ימים עד שבועות, ושינויים במגוון הביולוגי, בדגש על פיטופלנקטון – יצרנים ראשוניים העומדים בבסיס מארג המזון. תוצאות המחקר מראות כי קיימות השפעות מיידיות של רעילות קונדנסט הגז ודיספרסנטים על המערכת האקולוגית, המתבטאות בפגיעה בחיידקים מפרקי פחמימנים והשפעה במרחק גדול ממקור הדליפה בשל הסעה של חומרים נדיפים באוויר. מצד  שני, המחקר הראה כי קיים שיקום מהיר של המערכת האקולוגית בשל נדיפות הפחמימנים הקלים. אנחנו מקווים שלא יהיה צורך להשתמש במסקנות המחקר, אם כי התוצאות מראות שתוצרי נפט שונים מחייבים היערכות שונה כדי שנוכל למטב את הטיפול ולמזער את הנזק הסביבתי"

מחקר חדש בהובלת ד"ר מקסים רובין בלום וד"ר אייל רהב מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, ובמימון ובליווי המקצועי של המשרד להגנת הסביבה במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית, בחן את ההשלכות של אירועי דליפות קונדנסט ואופן הטיפול בשפך במימי החופין הים תיכוני של ישראל. המחקר מצא, כי קיים הבדל משמעותי בין אירוע זיהום בקונדנסט לבין אירוע זיהום נפט גולמי בשל נדיפותו של הקונדנסט, המחייבת היערכות שונה מזו הנדרשת לאירועי זיהום ים בנפט.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של שפך קונדנסט הגז במי הים התיכון של ישראל על אוכלוסיות מיקרוביאליות, לעומת אירוע זיהום נפט גולמי או דלק כבד. בנוסף נבחנו הדרכים לצמצום נזקי הזיהום כמו שימוש בדיספרסנטים – חומרים המפזרים את הזיהום בעמודת המים, יצירת גלים מלאכותיים, שימוש בנוטריאנטים.

ממצאים מרכזיים במחקר:

•        קונדנסט אל מול נפט גולמי או דלק כבד: המחקר מצא כי קיים הבדל משמעותי בין אירוע זיהום בקונדנסט לבין אירועי זיהום בנפט גולמי או דלק כבד. הקונדנסט נמצא כנדיף מאוד, כשמרבית הזיהום מתנדף בדקות הראשונות לאחר השפך. כמו כן, נמצא כי הקונדנסט מתמר התנדף מהר יותר מזה של לוויתן.

•        דרכי טיפול: בשל ההתנדפות המהירה, קיים חשש ששימוש באמצעים מכניים, כמו חוסמים או סקימרים, עלול להביא לעליית לחץ האדים של המרכיבים הנדיפים, מה שיכול להוביל להצתה או פיצוץ של הפרקציה הנדיפה, בעיקר בקיץ.

•        אור וטמפרטורה גבוהה: נמצאו כגורמים המזרזים את פירוק הפחממנים שנשארו במים, מה שצפוי להביא לשיקום מהיר יותר של המערכת האקולוגית לאחר הזיהום.

•        פגיעות החומר במערכת הימית: הקונדנסט מפחית משמעותית את היצרנות הראשונית באזור בו הוא פוגע בשל הרעילות הגבוהה שלו לחיידקים ומיקרואצות. סביבת ההשפעה של כתם קונדנסט גדולה מזו של כתם נפט בגלל הנידוף המהיר שלו: הפרקציות הנדיפות של הקונדנסט מתפזרות באוויר למרחקים גדולים ושוקעות לים יחד עם ארוסולים ואבק אטמוספרי.

פרסום

•        רעילות החומר לחיידקים מפרקי נפט: במי הים קיימים באופן טבעי חיידקים המסוגלים לפרק נפט. באירועי זיהום ים בנפט נמדדת עלייה בריכוז החיידקים מפרקי הנפט שמסייעים בהתמודדות עם המפגע. במצב זה, משתמשים בחומרים הנקראים דיספרסנטים, המפזרים את הנפט כבועות בעמודת המים ומזרזים את הפירוק שלו על ידי אותם חיידקים. במחקר זה נמצא כי הקונדנסט רעיל מאוד לחיידקים מפרקי נפט, אשר נמצאו בבריכות הביקורת אך כמעט לא נמצאו בבריכות הניסוי. בהעדר חיידקים מפרקי נפט, התוספת של הדיספרסנטים הייתה שלילית: מחד היא לא זירזה את פירוק הקונדנסט, ומאידך הגבירה את תמותת היצרנים הראשוניים, מה שהביא לעלייה ביצרנות השניונית, כלומר חיידקים הטרוטרופיים הניזונים מחיידקים אוטוטרופיים שהתפרקו. מכאן שהשימוש בדיספרסנטים אינו יעיל במצב של זיהום בקונדנסט, ואף גורם לנזק נוסף, ולכן אין להשתמש בו במקרים של זיהום בקונדנסט.

•        שיקום המערכת: בשל הנידוף המהיר, הזיהום מגיע מהר מאוד (עד כשבועיים) למצב בו הוא אינו בר מדידה במים. המערכת משתקמת די מהר לאחר מכן ונצפית עלייה ביצרנות הראשונית.

•        אסדת לוויתן לעומת אסדת תמר: הקונדנסט של אסדת לוויתן, שצבעו כהה ומכיל פרקציות כבדות יותר (פחמימנים בעלי שרשרת ארוכה), נמצא מעט יותר רעיל לחברת חיידקי הים מאשר הקונדנסט של תמר שצבעו שקוף ומכיל בעיקר פרקציות קלות (פחמימנים נדיפים בעלי שרשרת קצרה). יחד עם זאת, ההשפעה שלהם על מגוון והרכב האוכלוסייה של החיידקים והמיקרואצות הייתה די דומה.

למחקר המלא: https://go.gov.il/Condensate-Research