משבר המים האמיתי של קליפורניה

פורסם ב- Yale Environment 360
יוני 2015

פרסום

הבצורת בקליפורניה אינה תוצאה של כמות משקעים נמוכה בלבד. הבצורת נגרמת כתוצאה של שלושה גורמים עיקריים: עליית הטמפרטורות, דלדול במקורות המים התת-קרקעיים והצטמקות נהר קולורדו. אלה גורמים לכך שהמדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב תתמודד מזה מספר עשורים עם מחסור במים, ותהיה חייבת להתאים עצמה למצב החדש.

הבצורת הנוכחית המשפיעה על קליפורניה הנה בעלת ממדים היסטוריים, אבל לא רק עקב הכמות הנמוכה של המשקעים. בשלוש השנים האחרונות כמות המשקעים וכמות השלג המצטבר באביב אינן שוברות שיאים, בהשוואה לנתוני מזג-האוויר של המאה שעברה. באופן דומה, מחקרים פאליאוקלימטיים (מחקרים הבוחנים את השתנות מזג האוויר במהלך היסטוריית כדור-הארץ) מראים כי הבצורת הנוכחית אינה חריגה, בהשוואה לשינויי כמות המשקעים בשבע המאות האחרונות. כמו כן, לא ניתן לומר בוודאות כי הבצורת הנוכחית נושאת עימה את חותם השינוי האקלימי הנגרם כתוצאה מעליית גזי החממה, כיון שהמשקעים הנמוכים נמצאים בגבולות ההשתנות הטבעית.

מאגר המים של אגם אורביל, בצפון קליפורניה, מכיל כיום רק כ-25% מקיבולתו.

הבצורת באזור זה היא חריגה, וצריך להתייחס אליה כאל נקודת מפנה היסטורית. קליפורניה צועדת לקראת עתיד חדש ומדאיג, כתוצאה של שלושה גורמים: עליית טמפרטורות הגורמת לאידוי מוגבר; הידלדלות מתמשכת של מאגרי המים התת-קרקעיים; וחוסר מים בנהר קולורדו, המהווה מקור עיקרי למים בדרום קליפורניה.

ראשית, קיים החום. למרות שהמחסור הנוכחי במשקעים אינו יכול לנבוע משינויי האקלים העולמי, הטמפרטורות הגבוהות בשנת 2014, כן יכולות להיות מיוחסות לשינוי האקלימי. הטמפרטורות הגבוהות גורמות לאידוי גבוה במאגרים ומגבירות את הצורך בהשקיה. מדד פאלמר לחומרת הבצורת (Palmer Drought Severity Index)המשלב טמפרטורה ומשקעים מראה כי שנת 2014 אכן חריגה. צירוף זה של מעט משקעים ואידוי רב תורם למשבר. הבצורת הנוכחית בקליפורניה עלולה לבשר על בצורות עתידיות נוספות.

מודלים שונים של מזג האוויר אינם תמימי דעים לגבי תחזית המשקעים במאה ה-21 והם סבורים כי לא יהיו שינויים גדולים בכמות המשקעים הממוצעת עם הזמן. אך, קיימת הסכמה שהטמפרטורות ימשיכו לעלות. כתוצאה דרישות המים על מנת להתגבר על האידוי הגדל ימשיכו לעלות בצורה משמעותית. בנוסף, קיימות עדויות לכך שאורך הבצורות ועוצמתן יגדלו במהלך המאה ה-21.

מקור הדאגה השני הוא מי-תהום, שמהווים מקור מים חשוב אשר עליו הסתמכה קליפורניה בהתגברות על בצורות קודמות. אולם מתברר כי, משאבי מי-התהום של המדינה התדלדלו באופן משמעותי. ב-150 השנים האחרונות, שימוש במים לצורכי חקלאות ושימושים ביתיים גרמו למפלס מי- התהום לרדת בכ-30 מטר במספר מקומות. רמת מי האקוויפר העמוק ירדה מאוד בעיקר בעמק San Joaquin, הנחשב לאחד המחוזות הפוריים בעולם. במקומות מסוימים פני הקרקע שקעו בכ-7 מטר. בנוסף הבצורת הנוכחית הובילה להגדלת הצורך במי תהום באזורים כגון עמק San Joaquin, וכתוצאה מכך, בשנת 2013, הונפקו כ- 2400 היתרי קידוח.

בעקבות ניתוח מגמות אלה ונתונים נוספים לגבי אחסון מי-התהום שנאספו ע"י לווייני NASA, התקבלה אזהרה כי תוך מספר עשורים תתרחש קריסה כללית של מאגרי מי-התהום בעמק .San Joaquin בשנת 2014 דווח בקליפורניה על יותר מ-1400 בעיות באספקת המים הביתית הקשורות ברובן למי-תהום, כמחצית מהן בעמק San Joaquin. העמק צפוי להתחממות נוספת בשנים הקרובות ובעיות אספקת המים בחקלאות עשויות להתגבר. הגישה של ניצול מרבי של מקורות מי- התהום, אשר יגרום להקלה בבצורת בעמק ובשאר המדינה, הגיעה לקצה גבול יכולתה.

מקור הדאגה השלישי הוא נהר קולורדו, מקור אספקת המים הגדול בדרום-קליפורניה, אליו זורמים משקעים היורדים במספר מדינות כגון ויומינג, יוטה וכמובן קולורדו. הנהר הקל וסייע רבות בבצורות מקומיות. כל שנה מוקצים 16.5 מיליון acre-feet (1 acre feet שווה כ- 1233 מ"ק) של מי הקולורדו למדינות שבאגן הנהר ולמקסיקו, כאשר קליפורניה מקבלת כרבע מהכמות השנתית. לפני שנת 2004, מדינת קליפורניה יכלה לדרוש "תוספת" של 25% מהכמות השנתית שקיבלה. אך כעת, המצב שונה עקב הבצורת.

נהר קולורדו אשר משמש כ"גלגל הצלה" אזורי ממשיך לאבד מים עקב שינויי האקלים. כמו רוב מדינות דרום-מערב ארה"ב, גם אגן קולורדו סבל מתקופות חמות ויבשות במהלך המאה ה-21. הזרימה ירדה וכמות המים במאגרי הענק של הנהר ירדה בהתאם. למשל, כמות המים באגם מיד (Lake Mead), שהוא המאגר הגדול ביותר בארה"ב, היא כיום רק 37% מהכמות המכסימלית. The Bureau of Reclamation, אגף במשרד הפנים האמריקאי המפקח על שיקום אזורים מדבריים במדינות מערביות, ומטפל בשימור מים, אספקת מים, בקרת שיטפונות וכו- צפה לאחרונה כי בינואר 2017 גובה פני המים באגם מיד יגיע ל- 100 רגל פחות מרמת המקסימום, דבר שיגרום להכרזה פדראלית על מחסור במים והקטנת הכמות המוקצית למדינת נבדה בכ-5% ולאריזונה בכ-11%. למרות שכמות המים המוקצית לקליפורניה לא תקוצץ, סביר להניח שהדבר יגרום ללחצים ציבוריים ופוליטיים לקיצוץ, עקב המחסור.

הבצורת באזור כונתה "בצורת מושלמת" בהתייחס למצב שבו היא משפיעה על משקעי דרום קליפורניה, על אספקת המים מצפון קליפורניה ומנהר קולורדו – לתקופות של יותר משנה או שנתיים. מה שאנו חווים כיום הוא אכן בצורת מושלמת. בעבר הבצורות המושלמות של דרום קליפורניה הופיעו כאירועים בודדים. מבחינה הידרולוגית בצורות הן אכן אירועים בודדים, אשר יגמרו במוקדם או במאוחר. אך, בצורת זו שונה במובן בה הדברים משתנים במונחי ההקשר של התרחשות הבצורות. הטמפרטורות העולות יגדילו מדי שנה את הדרישה למים, בייחוד במגזר החקלאי, הצורך כ-80% מכמות המים במדינה. וכתוצאה מקצב אידוי גובר, כל בצורת עתידית תיצור נזקים והשלכות עתידיות גדולות יותר מקודמתה.

פרסום

אז מה ניתן לעשות? ברמת משקי הבית, ניתן לשנות את צמחיית הגינון, מדשאים וגידולים אחרים הצורכים יותר מים לגידול צמחים מקומיים היונקים את המים מהקרקע. ברמה העירונית ניתן להגביר את השימוש במים מושבים (recycled) ובהתפלה, שיגרמו כנראה לעליית מחירי המים. בנוסף, אגירת מי נגר עילי תתרום לחסכון במים ברמה הביתית והעירונית.

הגורם החשוב הוא הצורך במים לחקלאות. במקרים רבים כבר הוכנסו לשימוש שיטות השקיה חסכוניות במים. כעת, צריך יהיה לקבל החלטות לגבי סוגי הגידולים בהם צריך להתמקד, בסביבה הסובלת ממחסור במים. קיימות בעיות רבות העומדות בפני מקבלי ההחלטות , דבר אשר יצריך התמודדות במספר דרכים, אשר עלולות לפגוע בסביבה או לגרום לחיכוכים בין מחוזות ואזורים.

האזור לא יוכל להמשיך להסתמך כמו בעבר על מי התהום או מים עיליים על מנת לעבור את משברי הבצורות העתידיות.

יש לבחון את המצב היום, בתור מצב מייצג של הבצורות הבאות – כלומר להעריך את העתיד ההידרולוגי של קליפורניה ושל מערב ארה"ב בכלל..: יש ללמוד מהמצב הנוכחי וליישם את השינויים התשתיתיים, את המדיניות ואת ההתייחסות של הציבור על מנת שנוכל להתמודד עם המצב במחזור הבצורת הבא. השעון ההידרולוגי מתקתק לקראת מאה 21 עם קשיים הולכים וגוברים. הזמן להתמודד עם אתגרי אספקת המים לטווח הארוך הוא עכשיו.