נעים להכיר השמות של המדוזות שתפגשו השנה .

יעל מור – זווית

פרסום

הישראלים חזרו לים אחרי פגרת הקורונה וגילו שהם לא לבד שם. גם המדוזות חזרו לחופי ישראל. לפי אתר מדוזות בעם, בו מתקבלים דיווחים בזמן אמת מרוחצים ומחובבי ספורט ימי על תצפיות מדוזות, נצפו בינתיים מעט מאוד מדוזות ונחילי המדוזות הגדולים עדיין לפנינו. מה שבטח זה שהשנה המדוזות יהיו שונות מהמדוזות של קיץ 2019 – או ליתר דיוק השמות שלהן יהיו שונות.

המדוזה המוכרת והנפוצה ביותר בישראל היא החוטית הנודדת – שידועה לציבור בעיקר בשל צריבתה הכואבת. החוטית הנודדת היא מין פולש באזורנו והיא מופיעה במספרים גדולים (נחילים) לאורך החופים, כמעט כל קיץ ובשנים האחרונות נחילים שלה עם פרטים גדולים במיוחד (בקוטר 80-60 סנטימטר) נצפים אצלנו מידיי שנה גם בחודשי החורף. לחוטית יש "חברה" קצת פחות נפוצה, שבעבר היה לה שם שיצר בלבול רב בין השתיים: "המדוזה המצויה". מדוזה מקומית זו קיבלה את שמה כשבאמת היתה נפוצה ולפני שהחוטית הגיעה אלינו והשתלטה על חופי ישראל. למרות שמאז כבר התהפכו היוצרות – היום המדוזה הנפוצה ביותר בישראל היא החוטית הנודדת – השמות של שתיהן נשארו ללא שינוי שנים רבות.

חוץ משני מיני המדוזות המוכרות הללו, רק למספר מיני מדוזות אחרים ניתנו שמות עבריים (על-ידי חוקרים) שמיעוטם השתרשו בשפה שלנו. לשאר המדוזות אף פעם לא ניתן שם עברי, והן נשארו "תקועות" עם שמות בלטינית, רובם קשים ולא נוחים להגייה. למעשה, עד לפני שנה, האקדמיה העברית ללשון לא התכנסה מעולם כדי לדון בכל השמות שניתנו אי פעם למדוזות בישראל, אז החליט ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי, מומחה למדוזות מאוניברסיטת חיפה וממקימי אתר "מדוזות בעם" לפנות לאקדמיה ולעשות סדר בשמות העבריים של המדוזות.

ירחית או פחוסית?

"רצינו למצוא שמות חדשים בעיקר משום שהמדוזה המצויה היתה תקועה עם שם שלא מתאים לה יותר", אומר אדליסט. "רצינו לשנות את השם שלה כי זה הפריע לדיווחים באתר ובעצם בגלל זה התחלנו את התהליך כולו. פנינו לאקדמיה העברית ללשון, אבל הם אמרו לנו שאי אפשר לשנות רק שם של מדוזה אחת, כי הוועדה מתכנסת פעם אחת בלבד כדי לדון בכל קבוצה של בעלי חיים. נאמר לנו שאם כבר עושים את השינוי למדוזה אחת אז יש לכלול כמה שיותר מינים".

לאחר פנייתו הראשונה לאקדמיה העברית ללשון, התבקש דור לפנות למומחים נוספים, על מנת לקבל מהם הצעות לשמות ולמינים שלדעתם יש לכלול ברשימה. "פנינו לתשעה מומחים בזואולוגיה ימית, רובם מומחים למדוזות" אומר אדליסט "וכל אחד מהם נתן הצעות לשמות: חלק הציעו להוסיף מינים והרוב בכלל הציעו להשאיר הרבה מינים כמו שהם. האקדמיה ללשון העברית לעומת זאת, ביקשה לחדש כמה שאפשר. בסופו של דבר שלחנו רשימה של 36 הצעות לשמות של מיני מדוזות".

"התהליך מול האקדמיה ללשון כלל שתי ישיבות וחלופת דוא"לים אינטנסיבית: מטרתה של הפגישה הראשונה הייתה להציג את כל המינים ואת הצעות המומחים. על כל שם של מין מקיימים דיון ובסוף כל דיון מקיימים הצבעה. בנוסף, מגיעים להסכמות על המינים העיקריים שבהם דנים. את אלו שנתונים במחלוקת השארנו לדיון מאוחר יותר".

בוועדות השתתפו מלבד אדליסט עמיתים לחקר המדוזות ונציגים מהאקדמיה העברית ללשון.

אז איך בוחרים שם חדש למדוזה? "החוקים מאוד גמישים", אומר אדליסט. השם יכול להתייחס לחוקר שגילה את המין, לצורתה של המדוזה, למקום שבו היא מופיעה, למקור שלה, לבית הגידול, להתנהגות או למראה הייחודיים שלה. בנוסף, השמות בעברית לא חייבים להתכתב עם השמות בלטינית או באנגלית, אבל הם כן מהווים מקור השראה".

חלק מתהליך בחירת השמות כולל בחינה של תצלומים שונים של מיני המדוזות. תצלום שכזה יצר ויכוח סוער על שמה העברי החדש של המדוזה מהמין אורליה, ששמה באנגלית הוא "Moon jellyfish". "בגלל התצלומים, באקדמיה רצו לתת לה את השם 'פחוסית', פשוט במקרה, ברוב התמונות שראינו, היא הייתה עם הפעמון שלה פרוס ולא מכווץ. הייתי צריך להסביר שהתמונות, בהן המדוזה נראית פחוסה, לאו דווקא מייצגות את המראה שלה וגם שבכללי השם לא יתפוס, במיוחד לא בקרב הקהל הצעיר". לבסוף, אחרי דיון, היא קיבלה את השם העברי "ירחית ארבע-קשתות" על שם צורות שמעטרות את הפעמון שלה.

בסוף הפגישה הראשונה התקבלה רשימה של שמות חדשים, שיועדה להפצה לעיון הציבור ולמומחים אחרים. את הרשימה הזאת, שכללה 28 שמות חדשים, הפיץ דור לציבור הרחב כדי לאסוף הערות.

הקטלנית הזעירה והשייטת הארגמנית

"בישיבה השנייה, שהתקיימה לאחר שהתקבלו הערות נוספות מהציבור וממומחים, הצבענו שוב על כל שם. השיטה היא בעצם דמוקרטית – בכל הצבעה, הרוב קובע. במהלך ההצבעה על השם של החוטית הנודדת, למשל, היו שהציעו לשנות את שמה לחוטית צורבת, אבל בסוף היא נשארה עם השם המוכר והידוע שלה", מספר אדליסט.

שינויים אחרים כללו את החלפת שמה של המדוזה המצויה לשעבר ל"כחולת-שוליים חלקה" (שם המצביע על המאפיין הכי בולט שלה: פס כחול עבה המופיע בשולי הפעמון שלה, שהוא גם חלק, בניגוד לפעמון המחוספס של החוטית"), את שינוי שמה של הקוטילוריזה ל"בּיצַת־עין ים־תיכונית" (בגלל הדמיון הברור שלה לביצת עין), הפלגית הפכה ל"שייטת ארגמנית" בגלל צבעה העז, הפילוריזה תיקרא "פעמונית נקודה", הקסיופיאה קיבלה את השם "מדוזה הפוכה מטמיעה", בגלל נטייתה לצוף "הפוך" במים והיכולת שלה לבצע פוטוסינתזה, ועוד.

פרסום

בנוסף לשמות המדוזות הנפוצות בישראל (הן בים התיכון והן בים האדום), הציעו החוקרים שמות למינים שלא נמצאים בישראל, אבל מוכרים מאוד בעולם. אחת מהמדוזות המוכרות שנכנסו לרשימה זו היא מדוזת האירוקנג'י, המפורסמת בגודלה הקטן ובצריבתה הקטלנית, שקיבלה את השם העברי "קטלנית זעירה". תפוצתה של המדוזה היא בעיקר בחופיה הצפוניים של אוסטרליה. היא ידועה כקטלנית במיוחד ביחס לגודלה: הפעמון שלה (החלק העגול והחלק בגופה של המדוזה) יכול להגיע לגודל מקסימלי של סנטימטר מרובע בלבד ואילו זרועותיה יכולות להגיע לאורך של מטר. בניגוד למדוזות אחרות להן תאים צורבים רק בזרועות, לקטלנית הזעירה תאים צורבים גם בפעמון והתסמינים של מגע עם התאים הצורבים האלו לא נעים בלשון המעטה, ביניהם: כיווצי שרירים, כאבים חזקים בגב ובכליות, הרגשה שריפה בפנים ובעור, כאבי ראש, הקאה, עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם ועוד. למזלנו, המדוזה הזו, כמו מדוזות קופסה אחרות ממשפחתה, קיבלה שם עברי חדש, אבל היא לא נמצאת כאן כיום ונקווה שגם בעתיד לא תעשה עליה לישראל.

אחרי שהצביעו על כל השמות העבריים החדשים של המדוזות ברשימה, הגיע השלב האחרון, שלב ההגהה. בשלב זה השמות עוברים ליחידת הלשונאים והבלשנים שבימים אלו ממש מוודאים שהעברית והניקוד של שמות המדוזות מדויקים. "כרגע השמות נמצאים עדיין בשלב הזה ואנחנו מחכים לקבל מהם אישור על השמות הסופיים", מסכם אדליסט.

את הרשימה העדכנית של השמות המוצעים ניתן לראות באתר מדוזות בעם ואם אתם כבר שם, אתם בהחלט מוזמנים לדווח על תצפיות של מדוזות וכך להתעדכן במיקומן לאורך החופים בזמן אמת ולסייע לחוקרי המדוזות לאסוף עוד נתונים של בעלי החיים הימיים הייחודיים האלה.