רשות המים: "זרימת המים לכנרת במצב הקשה אי פעם"

בדיון שעסק בשימור מאגרי המים הטבעיים בישראל, עלה כי למרות ההתפלה המוגברת מצב המים הטבעיים ממשיך להידרדר. מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור: "יש השלכות בריאותיות למי ההתפלה". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "אנחנו לא יכולים לשים את כל יהבנו על התפלה, הן בפן הביטחוני והן מול הנזקים לטבע ולבריאות. הוועדה קוראת לתוכנית כוללת בתחום המים הטבעיים"

פרסום

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') דיון בנושא 'הבצורת בישראל – אמצעים מדעיים וטכנולוגיים לפתרונה',  לציון יום הסביבה הבינלאומי.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "יש צורך בצעדים מעשיים, חיזוק ודחיפה בתחום. התחושה היא של שאננות לבצורת והאקלים בישראל. אנשים מחברים בצורת ל-יהיה מים או לא, ומכיוון שהשאלה פחות קיימת נוכח ההתפלה נחה דעתם ויש אדישות. הציבור לא מספיק מודע שלהתפלה יש הרבה השלכות סביבתיות ועל המשק, ושגם המים פחות איכותיים".

ח"כ דב חנין: "מדובר בנושא חשוב ומרכזי בהתמודדות הסביבתית שלנו. בצורות תהיינה הרבה יותר שכיחות וההתמודדות איתן תהיה חלק מהשגרה שלנו. נכון ההתפלה נותנת תשובה מסוימת אך יש לה גם הרבה חסרונות, היא לא יכולה להיות מסך שמאחוריו אנחנו ממשיכים להזניח את משק המים הטבעי שלנו. בנוסף בצורת היא לא רק שתייה לאדם אלא גם הטבע והמרחב הטבעי שלנו שבמקומות רבים הולכים ומתייבשים, הארץ עוברת הליך מידבור מסוכן ועצוב".

ח"כ יעל כהן פארן: "זה שמסתכלים פה על המים רק מהחור של הגרוש ולא שנים קדימה זו אחת הבעיות שלנו. הנושא לא על סדר היום הציבורי, עוד מעט לא תהייה כנרת, לא יהיה באניס ולא ירדן. מדברים על הפריפריה וחיזוקה שעה שהבסיס הכלכלי שלה נשמט תחת רגלנו".

ד"ר סיניה נתניהו, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו חייבים כמדינה להיערך לשינוי האקלים. הבצורת משפיעה על משק המים בכללותו. ישראל בתגובה לבצורת בנתה התפלה יעילה ומנוטרת בצורה הטוב ביותר, יחד עם זאת יש סיכונים – תפעוליים, זיהום ים, סייבר. לצד התפלה יש צורך לפעול גם בגזרת המים הטבעיים ומי התהום. יש גם השלכות סביבתיות להתפלה שאנחנו חוקרים".

רני אמיר, המשרד להגנת הסביבה: "היו 2 אירועים בשנה האחרונה בהם נסגרו מתקני התפלה. מקרה אחד של שפיכת דלק מחברת חשמל באשדוד כאשר נוצר בקע בצינור הובלת דלק תת ימי, השמן חדר ל-3 מתקני התפלה בהם אשדוד וסורק. בשל ריכוז שמן גבוה במים, נאלצו לסגור את פעולתם למשך למעלה מ-3 ימים. היה סדרת אירועים נוספת כאשר בעקבות הזרמה של קולחים, בעיקר מנחלי סורק, נוצר עומס זיהום רב במתקני ההתפלה, לאורך הים ובמתקן סורק".

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "צריך לתכנן את כל הנושא של המשק החקלאי, יש שם כמויות אדירות של מים שלא מתוכננים נכון. בכל מקום יש אצלנו קידוחי מים והטבע מתייבש. צריכים לעצור את כל הקידוחים החדשים ולעשות חישוב מחדש. צריכים לצמצם, כולל במשקי בית".

ד"ר יואב לוי, השירות המטאורולוגי:  "לפי כמות הגשם המצטברת בעשור האחרון אנחנו במצב החמור ביותר מאז 1921. למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה בשנה ספציפית נראה לפי המודלים שעד סוף המאה יהיה לנו עוד פחות גשם ממה שיש לנו היום".

ד"ר עמיר גבעתי, רשות המים: "תפקידנו הוא למדוד את כמויות המים שעל הקרקע. אנחנו מזהים שב-4 שנים האחרונות המצב הוא הקשה ביותר אי פעם, מבחינת זרימת מים לכנרת, בצפון, הגליל המערבי. ההשפעה דרמטית על הנחלים והתייבשות מעיינות. יש צורך בתגבור האזור במים נוספים. בשנים האחרונות יותר מים מתאדים בשמש מאשר זורמים בירדן. אלה דברים שלא חווינו. אם עד לפני כמה שנים היינו שואבים 400 מיליון קוב מהכנרת היום אנחנו שואבים 30 מיליון והיא עדיין בנסיגה".

ד"ר הראל גל, רשות המים: "טיהור בארות הוא כלי חשוב מאוד אך הוא לא יכול לתת את הפתרון. יש 40 מתקנים שמטפלים במי תהום לצורך טיובם למי שתייה, עוד 20 מתקנים מספקים מי שתייה. יש עוד 20 בארות שאושרו לטיוב רובם במרכז והם בשלבי הקמה. ב-15 שנה האחרונות נסגרו בערך 200 קידוחים, הרבה מהם בשל חנקות, חלק מזה כי שינו את התקן המותר למי שתייה. בכל אופן הבארות יכולים לתת תוספת מים חשובה אך לא משמעותית מאוד, זה עדיין מעט לעומת הצריכה בישראל".

שרית כספי אורון, אדם טבע ודין: "מתקני התפלה יכולים להיפגע, אם זה זיהומים, תקלות טכניות, קשיים כלכליים, הם יכולים לזהם את הים. אסור להתלות רק בהם, אלא לשמור על מקורות המים הטבעיים שגם זולים הרבה יותר".

הראל גל, רשות המים: "המדינה תומכת בנושא של טיוב בארות. היו שינויים שונים בהיקפי התמיכה על הקמת מתקן והפקת מים, נקבע שהסיוע יהיה בהיקף של 4 ש"ח לקוב".

פרסום

ד"ר אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע: "שהתחלנו להתעסק עם ההתפלה חשבנו שיבוא האור לנחלים, יזרמו המים הטבעיים בטבע וזה לא קרה. הגיע הזמן לעדכן את תוכנית האב למשק המים. ברמה הלאומית לחשוב לאן הולכים, איך מתגברים את הזרמת המים המותפלים לצפון. לוקח כמה שנים לעשות זאת. צריך גם תקציבים".

ד"ר אלון רימר, החברה לחקר הימים והאגמים: "הנתונים שהובאו פה על בצורת שלא הייתה כדוגמתה לא מבוססים על אמירות אמת, היו שנים עם פחות גשם. הבעיה היא שיש תופעה מאוד רחבה של הגברת שאיבה באגן הכנרת, שואבים יותר מבעבר ואף אחד לא מדבר על זה. זה כאילו לא קיים. כל המחקר ההידרולוגי בישראל ברמה מאוד נמוכה, הכל על סמך דוחות של שעה – שעתיים".

ד"ר עמיר גבעתי, רשות המים: "הדברים משוללי כל יסוד, יש ירידה בכמות השאיבות".

ד"ר חגי לוין, מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור: "ההשפעות הישירות של תחום המים כבר כאן. אנשים בישראל ימותו בגלל גל החום ובגלל שלא ישתו מספיק ושהנגישות למים לא תהייה מספקת. באשר להתפלה, אנחנו תומכים בחלופות אך יש להן השלכות, יש במים האלה חוסר מגנזיום, ויש השלכות בריאותיות שבינתיים אנחנו לא יודעים מה היקפם כי הנושא לא נחקר מספיק. עשינו מחקר על חדירת התרופות שנשארות במי הקולחין. אני קורא להכריז על השקעה לאומית, אנחנו יכולים להוביל במחקר של בריאות בסביבה עם השלכה של מים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "עלתה כאן תמונה רחבה, אך ברור שיש לפעול, בדחיפות גדולה ושיש מה לעשות. יש לטהר את בארות המים ולהחזיר את המשאב לציבור. אנחנו לא יכולים לשים את כל יהבנו על התפלה, הן בפן הביטחוני והן מול הנזקים לטבע ולבריאות שלא נחקרו עדיין עד הסוף. האדישות חלחלה, הנושא לא מצטייר כדחוף מספיק. אנחנו קוראים לתוכנית סדורה לא רק בנושא מי השתייה אלא גם סביבתית עם כל המשמעויות של המים על הסביבה. נפנה את הדברים לממשלה ונקרא לפעולה".