מים נט פורטל מקצועי למים.
שבוע בריאות וסביבה: מחקר חדש שנערך בארץ מצא שבאזורים שבהם שותים מים מותפלים, נמדדה תמותה מוגברת מהתקפי הלב. הסיבה נעוצה כנראה במחסור במגנזיום במים. הסיפור של זווית שפתח את מהדורת החדשות של ערוץ 2
פרסום
הפלא של התפלת מי ים והפיכתם למי שתייה מעורר התפעלות וגאווה בכל ישראלי. נראה שההתפלה הצליחה לעצור את מגמת ההתייבשות, שהייתה עד לא מכבר איום ממשי על תושבי מדינת ישראל, וכיום מותפלים בישראל למעלה מ-600 מיליון קוב מי ים בשנה, שמהווים 50 אחוז מהמים שבשימוש פרטי, ציבורי ותעשייתי.
בתהליך ההתפלה מסולקים מהמים המלחים, וכך הם הופכים לראויים לשתייה. אולם בדרך, מסולקים מהמים גם מרכיבים החיוניים לבריאות האדם, כמו סידן ומגנזיום. היעדר מגנזיום במים המותפלים עורר דאגה רבה בקרב נציגי משרד הבריאות בשל מחקרים הקושרים חוסר במגנזיום למחלות לב וכלי דם, לסוכרת ואף לסרטן, מה שגרם למשרד הבריאות להתריע שאי-הוספת מגנזיום למים המותפלים תגרום ל-250 מתים בשנה ממחלות של שריר הלב. מאידך, הוספת המגנזיום למים נתקלה בהתנגדות בשל עלותה הכלכלית ובשל בעיות ישימות שונות. לשם כך הוחלט על פיילוט שיבחן את המהלך.
כעת, תוצאות ראשוניות של מחקר משותף של אוניברסיטת בר אילן והמרכז הרפואי שיבא מצביעות על עלייה בשיעורי התמותה מאוטם שריר הלב באזורים בארץ שבהם צורכים מים מותפלים. התוצאות יוצגו לראשונה בכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה שייערך ב-11 באפריל בתל אביב.
"רשת ביטחון לאזרחים"
המחקר, שבוצע במסגרת עבודת הדוקטורט של מיטל שלזינגר בהנחיה משותפת של פרופ' מיכאל שכטר מבית החולים שיבא ופרופ' יונה אמיתי מאוניברסיטת בר אילן וקופת חולים מאוחדת, הראה שבאותם אזורים שבהם משתמשים במים מותפלים ישנה תמותה מוגברת מאוטם שריר הלב, מה שידוע יותר כהתקף לב, בהשוואה לאזורים שבהם מי השתייה אינם מכילים מים מותפלים.
"למגנזיום תפקיד חיוני בגוף האדם, והוא הכרחי לפעילותם של למעלה מ-300 אנזימים ותהליכים מטבוליים רבים", אומר פרופ' אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור. לדבריו, קיים קשר בין מחסור במגנזיום ובין מחלות לב וכלי דם, סוכרת וייתכן שגם סרטן המעי הגס. "לפני שש שנים נעשתה הערכה במשרד הבריאות שלפיה עם הוספת 250 מיליון קוב מים מותפלים למערכת הפצת המים מדי שנה, קיים סיכון לתמותת יתר של 250 איש בשנה". מאז, כמות המים המותפלים יותר מהוכפלה.
פרסום
פרופ' אמיתי מציין שעוד לפני עידן ההתפלה, סקרים של משרד הבריאות מצאו שבישראל צריכת המגנזיום נמוכה בעשרות אחוזים מזו המומלצת. אך בעוד שמשרד הבריאות תמך בהוספת מגנזיום למים המותפלים, משרד הכלכלה התנגד בטענה שרק אחוז קטן מהמים משמש למעשה לשתייה. האם ניתן להמליץ לציבור לקחת תוספי תזונה המכילים מגנזיום ובכך ליתר את הצורך להוסיפו לכלל זרם המים? פרופ' אמיתי מדגיש שקשה לסמוך על כך שאדם ייטול כדור כל יום ובאופן קבוע. ניסיון העבר, לדבריו, מראה שהיענות הציבור במקרים אלה לא מספיק טובה. "מגנזיום במים מהווה רשת ביטחון לאותם אנשים שלהם חוסר במגנזיום".
באזורים רבים המים המותפלים נמהלים במים טבעיים, אך לפי פרופ' אמיתי אין די במהילה זו. הוספה של כמויות אדירות של מים מותפלים לרשת מורידה את ריכוז המגנזיום במים שמגיעים לברזים, ומבחינת בריאות הציבור זהו הנתון המשמעותי.
פוגע גם בחקלאות
צוות החוקרים מביע גם חשש מפני ההשפעה המשנית של מחסור במגנזיום במים. המים המותפלים, לאחר שעברו בבתים ובמפעלים, ממוחזרים ומטוהרים ומשמשים להשקיה. המחסור במגנזיום במים המשמשים לחקלאות עלול להביא לפגיעה באיכות הגידולים החקלאיים ולירידה בכמות המגנזיום בפירות וירקות טריים. בהקשר זה מציין פרופ' אמיתי שבעוד שהמים מהווים 15-20 אחוז בלבד ממקור המגנזיום בגוף האדם, התזונה אחראית על כל האחוזים הנותרים.
התוצאות המלאות יוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים" שיתקיים בתל אביב ב-11 באפריל
