מים נט פורטל מקצועי למים.
ההישגים הסביבתיים הדרמטיים בזיכיון ים המלח העתידי:
פרסום
צמצום שטח הזיכיון, אחריות על מפגעים סביבתיים וטיפול מלא בהם, הגבלת השאיבה על-ידי מפעלי ים-המלח והגנה על הר-סדום
- הצוות ליישום ההמלצות בנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח פרסם שורת המלצות לקראת תום הזיכיון של כי"ל על מפעלי ים-המלח הצפוי ב-2030 • כמו-כן הוחלט על הקמת צוות בינמשרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה, לטיפול במפגעים הסביבתיים הקיימים שיצרה חברת כי"ל
- ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה: "אני שמח שהצלחנו להביא לשינוי דרמטי בתנאי הזיכיון על ים המלח, לאורך כל הדרך התעקשנו לשמור על ערכי הטבע והסביבה. הזיכיון החדש שמותאם למציאות של ימינו יאפשר לנו לשמר את אחד מפלאי הטבע שלנו לעוד שנים רבות"
פרסום
- גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, נציגת המשרד להגנת הסביבה בצוות תום הזיכיון: "שטר הזיכיון הקיים הוא מיושן, והתעלם כמעט לחלוטין מהיבטי סביבה. עבודת הצוות אפשרה למשרד להגנת הסביבה להטמיע שורה של המלצות אשר יסדירו סוגיות אלו. המשרד להגנת הסביבה הצליח להוביל להכללת היבטיים משמעותיים להבטחת עתידו של מרחב ים-המלח כולו"
בין ההמלצות הסביבתיות המרכזיות של צוות תום הזיכיון להגנה על ים-המלח וסביבתו:
- צמצום שטח הזיכיון בכמחצית מ-160 קמ"ר לכ-80 קמ"ר: שטח הזיכיון הנוכחי כולל לצד השטח שבו ממוקמים המפעלים עצמם שטחים נרחבים באזור ים המלח. לסוגיה זו הייתה השפעה משמעותית מאוד בעבר, עת כי"ל פעלה בשטח הזיכיון כמעט ללא פיקוח. בשטח הזיכיון נמצאים כיום שטחי יישובים (עין-תמר ונאות הכיכר), שטחים חקלאים, שטחים פתוחים ושטחי תיירות ונופש. לאור זאת, הצוות ממליץ לצמצם משמעותית את שטח הזיכיון כך שיכללו בו רק שטחים שאכן נדרשים לשם פעילות המפעלים, תוך קביעת מגבלות על שימושי קרקע.
- הגבלת השאיבה: שאיבת המים מהאגן הצפוני היא אחת הסיבות לירידת מפלס ים המלח. לכן, ממליץ הצוות כי במסגרת הסדרת התנאים לפעילות עתידית, תיקבע לראשונה תקרה לסך השאיבה השנתית נטו.
- קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה: בנוסף לקביעת תקרה על סך השאיבה השנתית, הצוות ממליץ לקבוע תמריץ כלכלי אשר יתמרץ את המפיק העתידי בשימוש יעיל במים הנשאבים וישקף את ההשפעות החיצוניות השליליות של שאיבת מי האגן הצפוני ותרומתן לירידת המפלס ולפגיעה בסביבה. הצוות גם קובע כי יש להסדיר בזיכיון חובת המפיק העתידי בדיווח מפורט אודות הכמויות הנשאבות מהים והמוחזרות אליו.
- הסדרת שימוש המפעלים במי תהום: מפעלי ים המלח משתמשים במיליוני קוב של מי תהום הנשאבים משטח הזיכיון הקיים. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה, שטחים המשמשים לצורך קידוחי מים לא יכללו במסגרת הרישיון העתידי. בנוסף, יחולו לראשונה על הקידוחים דיני המים החלים בכלל הארץ בנוגע לקידוחים המשמשים כמקור מים לפעילות תעשייתית, ובכלל זה חיוב בתעריף הפקה.
- הסדרת חציבת חומר ואדי: בעבר, לצורך בניית ותחזוקת הסוללות של בריכות האידוי, כרו מפעלי ים המלח חומרי חציבה מוואדיות וערוצי נחלים בשטח הזיכיון ללא הגבלה וללא תשלום היטלי חציבה או תשלום לקרן לשיקום מחצבות. הצוות ממליץ להסדיר נושא זה ולגרוע שטחי חציבה אלו מהזיכיון ולחייב את הזכיין בהסדרת החציבה באופן מלא.
- יישום תכנית הקציר: הצוות ממליץ כי ברישיון ההפקה החדש תוגדר בצורה מפורטת ומפורשת אחריות המפיק ליישום תכנית הקציר בכל תקופת פעילותו. נושא זה עוגן עד כה במסגרת החלטת הממשלה מס' 4060, בהסכם בין ממשלת ישראל למפעלי ים-המלח וכן בתכנית לתשתית לאומית תת"ל 35א. נושא קציר המלח יבוא לידי ביטוי ברישיון ההפקה החדש – תוך פירוט המחויבויות והאחריות של בעל הרישיון, וכן הסעדים בהן תוכל לנקוט המדינה ככל שהוא יפר את התחייבויותיו.
- הגנה על הר-סדום: הר סדום, אשר נמצא בתוך שטח הזיכיון הנוכחי, הוא אתר בעל מורשת וייחודיות סביבתית וגאולוגית עולמית. בין השאר בתוך ההר שוכנת מערת המלח הארוכה בעולם באורך של חמישה ק"מ. יחד עם זאת, קיימים בהר מרבצי מינרלים אשר פוטנציאלית ניתן להפיק מהם אשלג. לנוכח הערך הסביבתי הייחודי של המקום, מוצע שלא לכלול את הזכויות להפקת מינרלים מהר סדום ברישיון ההפקה העתידי. החלטה זו תאפשר שינוי ייעוד של ההר, הגנה עליו ופיתוחו לתיירות.
- טיפול מלא במפגעים סביבתיים עתידיים: בשטח הזיכיון קיימים כיום מפגעי פסולת וזיהום שונים. דוגמה בולטת היא "הר המלח" – מערום של פסולת מלח המקיף כיום שטח של כ-400 דונם ומתנשא לגובה של 24 מטר. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה העתידיות, מוצע להגדיר באופן ברור את אחריות בעל זכות ההפקה החדש לגבי כל מפגע סביבתי אשר ייגרם באחריותו, ובכלל זה האחריות לסילוק מפגעים, להסדרה ולשיקום. הצוות קובע כי הכרחי לעגן במסגרת רישיון ההפקה החדש את הסעדים בהן תוכל המדינה לנקוט במקרה של הפרת מחויבויות אלה, וזאת מעבר לסמכויות הנתונות למדינה מכוח דיני הסביבה ודינים אחרים.
- שילוב המשרד להגנת הסביבה בגיבוש הזיכיון העתידי: המשרד להגנת הסביבה ישתתף בגיבוש כתב הזיכיון העתידי, לצורך שילוב ההיבטים הסביבתיים בו.
- הקמת צוות בינמשרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה, למיצוי חובות סביבתיות במסגרת הזיכיון הנוכחי: ביחס למפגעי הסביבה הקיימים בשטח הזיכיון, הצוות ממליץ להקים צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה אשר יוביל בחינה מקיפה בראיה כלל ממשלתית, לקראת תום תקופת הזיכיון, של חובות רגולטוריות לשיקום נזקי עבר בלתי מטופלים על ידי הזכיין הנוכחי. זאת, על מנת למנוע מצב של העברת הזיכיון למפעיל חלופי או למדינה כאשר נותרים ללא טיפול מפגעים אשר החוק מחייב את טיפולם על ידי הזכיין הנוכחי.
