מועצת מעיר אילת מתנגדת להגדלת שינוע הנפט דרך קצ"א

מועצת העיר אילת התכנסה לדיון חמור שמטרתו למנוע החלטת ממשלה המסוכנת לביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה לאפס תוספת סיכון למפרץ אילת, שמשמעותו הגדלת שינוע הנפט דרך קצ"א כולל הקמת נמל תזקיקים במפרץ אילת. בדיון נכחו גם ארגוני סביבה.

ראש העירייה התייחס בדבריו למצב הביטחוני וציין, כי תמוהה הדחיפות לדון בנושא בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה והנמל לצערנו מושבת. עוד ציין, כי אילת חשופה לשיגורים בלתי פוסקים משטח מדינות אויב.

כמו כן, על רקע הצעת ההחלטה הממשלתית, לביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה, לאפס תוספת סיכון, למפרץ אילת (כלומר – להגדלת כמויות שינוע הנפט במפרץ) שתעלה ככל הנראה לישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, פנתה נשיאת האיגוד הישראלי להתפלה וטיפול במים, מרים ברוסילובסקי, לשרי הממשלה וכתבה כי אישור הצעת ההחלטה, הינו בעל פוטנציאל פגיעה אנושה במערך ההתפלה של מדינת ישראל.

"ברצוננו להביע את עמדתנו המקצועית כנציגים של שוק ההתפלה בישראל, לגבי ההחלטה המוצעת, של ביטול מגבלה של אפס תוספת סיכון", כתבה לשרים ברוסילובסקי, נשיאת האיגוד. "משמעות ההחלטה, הינה הגדלת היקף שינוע הנפט הימי, שתסכן את ביטחון מי השתייה שלנו, במקרה של שפך ליד חופי ים התיכון של מדינת ישראל. מדינת ישראל, נסמכת על מערך התפלה מי הים, כמקור המים החשוב והמשמעותי ביותר, עבור תושבי מדינת ישראל, עבור החקלאות ועבור התעשייה . הגדלת היקף שינוע הנפט, באופן משמעותי, הינו בעל פוטנציאל נזק עצום, עבור מתקני ההתפלה וכפועל יוצא, פוטנציאל לפגיעה אסטרטגית בתשתית קריטית. בתקווה שתצביעו נגד הצעת ההחלטה".

גם מליאת רשות הטבע והגנים, פנתה למזכירות הממשלה, במכתב התנגדות להצעת ההחלטה, לאור ההשלכות הרות האסון, העלולות להיות להחלטה זו. "נודע לנו מאמצעי התקשורת, כי בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה, ל – "אפס תוספת סיכון", למפרץ אילת, ובהגדלת שינוע הנפט ממפרץ אילת, דרך הנגב, ועד הים התיכון", נכתב במכתב של מליאת רט"ג.

"בפני מליאת רט"ג, הוצגו בעבר חוות דעת מקצועיות, שהוכנו על ידי אנשי המקצוע ברשות, ובהן הוצגו סיכונים עצומים לטבע הימי של מפרץ אילת, ובראשם שמורת האלמוגים. שמורה זו, מהווה את אחד מהמפלטים האקלימיים החשובים בעולם, נוכח העמידות שהשונית בה מפגינה מול שינוי האקלים, אשר צפוי להכחיד למעלה מ – 90% משוניות האלמוגים ברחבי העולם. מדובר על נכס ברמה בינלאומית, לא פחות, אשר אינו רק מקור לגאווה עבור מדינת ישראל, אלא מהווה גם נכס תיירותי ממעלה ראשונה, למדינה ולעיר אילת, בראייה צופה פני עתיד. הגדלת שינוע נפט, במסוף שמרחקו מאות מטרים ספורים מקצה השמורה, היא מעשה הטומן בחובו סיכון לא סביר, לאחת משכיות החמדה החשובות ביותר במדינת ישראל. עוד הוצגו בפנינו, סיכונים לפריצת צנרת ההולכה, החוצה את השמורות החשובות ביותר בנגב, לרבות ציר דרך הבשמים, ובהן אתרי טיילות ידועים וחשובים, כמו מכתש רמון, נחל צין ועוד. ולבסוף, סיכוני דליפה בים התיכון יסכנו את משאב הנופש המרכזי של תושבי מרכז הארץ – חופי הים, לרבות שמורות הטבע הימיות שלחופי ניצנים ופלמחים. כמליאת רשות הטבע והגנים, אנו רואים חובה להתריע בפני הממשלה, על ההשלכות הרות האסון של ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, והגדלת הסיכון לזיהום נפט באתרי הטבע, שהם נכס ציבורי לכלל תושבי ישראל. החברה הישראלית שסועה, לצערנו, במחלוקות על שורה של נושאים. אולם, אחד הנושאים המתעלים על הבדלי תפיסה, מגזר, ומפלגה, הוא הצורך להגן על הנכסים הטבעיים, שהם סלע קיומנו במדינת ישראל, והגאווה על יופיו וחשיבותו של הטבע בישראל, והמורשת הטבעית של ארץ המקרא. על נכסים אלה, מופקדת רשות הטבע והגנים, ואנו קוראים לכם, למנוע סיכון קיצוני ל"תיבות אוצר" לאומיות אלה. יש לשמור על עצמאות המשרד להגנת הסביבה, לקבוע מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, ולמנוע הגדלת שינוע נפט, המסכן את אתרי הטיילות, הנופש והמורשת הטבעית החשובים בישראל, למען כלל תושבי המדינה, בהווה ובעתיד".

נזכיר, כי לכוונות להגדיל את שינוע הנפט במפרץ אילת, יש התנגדות נרחבת, של המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה נוספים, ארציים ומקומיים, חברי כנסת, ראש עיריית אילת, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, איגוד רופאי בריאות הציבור, פעילי סביבה ממצפה רמון, רט"ג, פעילי סביבה מהעיר אשקלון, מדענים ועוד.