מים נט פורטל מקצועי למים.
הממשלה תדון ביום ראשון בהצעת השר להגנת הסביבה, שר האנרגיה ושר הטכנולוגיה והמדע לשמירה על הסביבה בעקבות פיתוח מאגרי הגז הטבעי ולחצי הפיתוח לאורך החופים
פרסום
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "תכנית הניטור הלאומית היא תכנית רחבה שתיתן מענה לכלל צורכי הניטור, המחקר והפיתוח של מדינת ישראל בים התיכון ותאפשר לנו להיות עם יד על הדופק על המתרחש שם. זאת, לאור הגברת לחצי הפיתוח על הים התיכון, המשמש כמקור העיקרי של מדינת ישראל למי שתייה ואנרגיה. אימוץ התכנית מצטרף למהפכה שהמשרד הוביל בהתייחסות לים התיכון שכללה הפחתת הזרמה של למעלה מ- 95% פחמן אורגני לים בהתאם לאמנת ברצלונה"
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "המשרד רואה חשיבות עליונה בהעמקת הידע על הסביבה הימית ושמירה עליה. בשנים האחרונות השקיע המשרד כ-10 מיליון שקל במחקרים, סקרים ופעולות ניטור בים העמוק. החלטת הממשלה מייסדת מנגנוני תיאום בין בעלי העניין השונים בים ומייצרת בסיס ארוך טווח לפעילות זו במענה לצורך המתמשך במעקב אחר הסביבה הימית והפעילות של חיפוש והפקת גז טבעי"
שר המדע אופיר אקוניס: ״אנחנו דואגים לעתידם של הדורות הבאים. כל התפתחות טכנולוגית בעולם, חייבת להישמר גם על ידי הגנה על הסביבה. השילוב הזה חיוני לעתיד ישראל בכלל והמשרד ימשיך להוביל ולממן מחקרים פורצי דרך כדי להבטיח זאת״"
הממשלה תדון ביום ראשון בהצעת שרי הגנת הסביבה, האנרגיה והמדע והטכנולוגיה לתמיכה בתוכנית הניטור בים התיכון, וייצור מנגנוני עבודה משותפים בממשלה לריכוז המידע שנאסף בתכניות הניטור השונות – לצורך פרסום המידע בשקיפות לטובת כלל הציבור.
בשנים האחרונות מתרחש גידול במגוון ובהיקף הפעילויות באזור הים התיכון – בין היתר, פיתוח מאגרי גז טבעי, עלייה בהיקף התפלת מי ים ולחצי פיתוח גוברים לאורך החופים – מה שמעלה את הצורך בקבלת מידע מלא על בריאות המערכת הימית ואפיון המגמות והשינויים בה לצורך קביעת מדיניות. במקביל, לישראל יש מחויבות במסגרת אמנת ברצלונה לניטור הסביבה של הים התיכון.
ניטור המרחב הימי של ישראל בים התיכון מבוצע במטרה לשמור על בריאות המערכת האקולוגית ולעמוד על המגמות והשינויים ארוכי הטווח המושפעים מהתערבות האדם או מתהליכים טבעיים. מידע מדעי מוצק שנצבר לאורך זמן הוא הבסיס לקבלת החלטות מושכלות בעת שימוש וניצול משאבי הים ולגיבוש מדיניות סביבתית. מידע זה אף חיוני על-מנת להעריך ולהתריע בפני אסונות טבע – כדוגמת צונאמי. לאורך השנים התקיימו מספר מסגרות ניטור של משרדי ממשלה שונים אשר אספו מידע רב ערך.
לאור זאת, הממשלה החליטה היום להרחיב את תוכנית הניטור הלאומית לים התיכון שגובשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, בסיוע משרד המדע והטכנולוגיה, החברה לחקר ימים ואגמים (חיא"ל), המכון הגיאולוגי לישראל, רשות הטבע והגנים, המרכז לחקר יונקים ימיים לישראל (מחמל"י) וכן ועדת מומחים מהאקדמיה.
במסגרת החלטת הממשלה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד האנרגיה יקימו ועדת היגוי בין משרדית ליישום תוכנית הניטור, שבראשה יעמדו המדעניות הראשיות של שני המשרדים. ועדת ההיגוי, אשר תורכב מנציגי משרדי הממשלה, רשות הטבע והגנים, אקדמיה וארגוני סביבה, תרכז את כל המידע המופק בדרכים שונות, תעקוב אחר ממצאי תוכנית הניטור, ותגבש הנחיות לאופן הצגת הנתונים הנאספים ופרסומם. כמו-כן תוקם ועדת מדענים מייעצת שתכלול מדענים מובילים מתחומי מדעי הים. משרד המדע והטכנולוגיה ינהל וירכז את המחקר האקדמי תומך הניטור.
מימון:
לתוכנית הניטור יוקצה בעשור הקרוב סכום של עד 55.2 מיליון שקל בעשור הקרוב: 4.4 מיליון שקל בכל שנה עד 2028 ועוד 2.6 מיליון שקל מדי שנה עד 2022 וכן עלות הקמה חד פעמית של 800 אלף שקל, לפי הפירוט הבא:
- המשרד להגנת הסביבה יקצה 1.9 מיליון שקל מדי שנה מהקרן למניעת זיהום ים, בכפוף ליתרות ולאישורה.
- משרד האנרגה יקצה 2 מיליון שקל לשנה בנוסף לתקציב המועבר לחיא"ל.
- משרד המדע והטכנולוגיה יקצה 2.6 מיליון שקל עד לשנת 2022 למחקרים אקדמיים שיתמכו בניטור.
- רשות הטבע והגנים תקצה חצי מיליון שקל בכל שנה.
- עלות הקמה חד פעמית של 800 אלף שקל.
הרחבה:
המשרד להגנת הסביבה מפעיל מאז שנת 1978 תכנית ניטור לאומית מצומצמת המבוצעת על-ידי חיא"ל (החברה לחקר ימים ואגמים). התכנית התמקדה בעבר בנושא זיהום הים, ועם השנים התוכנית עודכנה ונכללו בה גם היבטים הקשורים בין היתר במגוון המינים. במקביל נאסף מידע נקודתי רב על הסביבה הימית כחלק מהניטור המקומי המבוצע על ידי בעלי היתרי הזרמה לים וכן כחלק מדרישות הממונה על הנפט במשרד האנרגיה מבעלי הרישיון לפי חוק הנפט.
גורמים ממשלתיים רבים נוספים מנטרים את הים לצורך תמיכה בפעולותיהם השוטפות, בהם אגף הדייג במשרד החקלאות המנטר את המאמץ ואת שלל הדייג, ומשרד הבריאות המנטר היבטים של בריאות הציבור בחופים. בעקבות תגליות הגז הטבעי בים העמוק, משקיע משרד האנרגיה תקציבים גדולים להשלמת הפערים במידע סביבתי באמצעות סקרים, מחקרים וניטור הים העמוק. ריבוי מסגרות הניטור, מחייב תיאום, ארגון וריכוז המידע לסוגיו השונים בכדי למסד מאגר נתונים אחד אשר ישרת את כלל בעלי העניין לאורך זמן.
החלטת הממשלה מבססת את המחויבות הממשלתית לפעילות הניטור, וריכוז, תיעוד, שמירה והפצה של הנתונים הנאספים במסגרתו על הסביבה הימית של ישראל בים התיכון, וכן מייצרת מנגנון תיאום ואיגום משאבים לצורך טיוב כלל פעולות הניטור המתבצעות בים.
קיומה של תכנית ניטור לאומית מורחבת יסייע לבניית מסד נתונים מקיף שיוכל לשמש את כלל הרשויות בבואן לבחון ולאשר הנחת תשתיות בסביבה הימית. כמו כן, עשוי הדבר אף להביא לטיוב הרגולציה ולהסרת התנגדויות וחסמים בעת קידום פרויקטים לאומיים.
פרסום
להלן המחקרים האקדמיים שבהם יתמוך משרד המדע והטכנולוגיה בנושא בניטור:
- פריחת מדוזות בים התיכון – אוניברסיטת חיפה
- שיפור ומידול היחס בין הים התיכון לבין חוף הים – אוניברסיטת בר אילן
- שיפור הבנת זרמי כובד אל הים העמוק – המכון לחקר ימים ואגמים
- השינויים האקולוגיים בכינרת – המעבדה לחקר הכינרת
להלן המחקרים האקדמיים שבהם יתמוך משרד האנרגיה בנושא הניטור:
- בחינת תפוצת יונקים ימיים מערבית לשמורת אבטח – אוניברסיטת חיפה
- מיפוי אסטרטגי של נביעת מתאן בקרקעית הים באזור הכלכלי של ישראל – אוניברסיטת חיפה
- סקר לזיהוי מגוון החי והצומח בסביבה ימית ע"י ברקוד דנ"א ליצירת מאגר מידע – המכון לחקר ימים ואגמים ישראל
- ניטור אוטונומי רחב היקף של קרקעית הים באמצעות פוטוגרמטריה תלת-מימדית – אוניברסיטת חיפה
- מערכת חדשנית להערכת שדות גלים וניטורם ממדידות על גבי ספינה בים פתוח – הטכניון
