סיכום מחקרי "מקורות" לשנת 2015

חברת מקורות משקיעה רבות ומעודדת מחקרים יישומיים, במטרה לפתח ולקדם טכנולוגיות חדשניות המשפרות ומייעלות את פעילותה ואת רמת אמינות אספקת המים.

ב-17 למאי התקיים כנס המחקרים השנתי השביעי לסיכום מחקרי שנת 2015. הכנס התקיים ביד בנימין, בהשתתפות אנשי "מקורות", נציגים ממשרדי הממשלה, רשות המים, האקדמיה וחברות מובילות בתעשיית המים.

בכנס התקיימה גם תחרות חדשנות ותצוגה של 35 ממחקרי החברה.

 

להלן סקירת המחקרים שהוצגו בכנס:

1. 1. הערכת איכות ציפויים חיצוניים של קווי צנרת פלדה תת-קרקעיים באמצעות שיטות שונות

מחקר, אשר בוצע על ידי גרגורי ניזביצני, שמטרתו שיפור אמינות ההגנה האנטי-קורוזיבית בקווי צנרת תת-קרקעיים, ובחירת שיטת בדיקה והתאמתה למאפיינים הייחודיים של צנרת מים. התוצאות הטובות ביותר התקבלו בבדיקת הזרמה ו- DCVG (Direct Current Voltage Gradient).

נמצא כי יחס עלות-תועלת של הבדיקות הוא טוב מאוד ולכן הן תיושמנה כשלב בקרת איכות חובה לבחינת מצב הציפוי החיצוני בקווים חדשים.

        שריטה בציפוי פוליאתילן שחול בצינור "100

2. כיסוי מודולארי של מאגרי השקיה

מחקר אשר הוצג על ידי ירון פיטקובסקי, ועניינו בשימוש בכיסוי מודולארי של מאגרי השקיה באמצעות כדורי פלסטיק צפים חדשניים, TopUp^TM, שפותחו לאחרונה על ידי חברת NeoTopהישראלית. הכיסוי המודולארי נמצא כתורם לצמצום האידוי ולהאטת ההמלחה במאגרים עונתיים, לטיוב איכות המים, ולהרחקת עופות מים גדולים ממאגרים הממוקמים בקרבת מסלולי תעופה.

 

3. 3. מנגנוני היווצרות ביופילם בקידוחי עומק ופיתוח שיטות טיפול ומניעה לשיפור יעילות ניקוי הקידוחים

מחקר אשר בוצע על ידי ד"ר דלית ויזל אוחיון שמטרתו להגיע להבנה מעמיקה של היווצרות הביופאולינג (Biofouling) בקידוחים באזור הערבה באמצעות אפיון אוכלוסיות החיידקים הנמצאות בחומר האוטם בעת ביצוע שיקום קידוח.

האפיון בוצע על ידי שימוש בשיטות מתקדמות (NGS – Next Generation Sequencing) ובשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והמכון למחקר ביולוגי בישראל.

על ידי שימוש במערכות מודל נבחנות כעת דרכים וטכנולוגיות שונות למניעת היווצרות הביופילם

(Biofilm).

 

4. 4. ניהול והחדרת מים לאקוויפרים בתנאים של מחסור ואי ודאות – MARSOL

מחקר אשר הוצג על ידי ד"ר יוסי גוטמן שמטרתו בחינת החדרת מים מותפלים לאקוויפר. המחקר בוצע בתמיכת הקהילה האירופאית (FP7 – Seventh Framework Programme for Research and Technological Development), ובשיתוף עם חוקרי מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון. לצורך המחקר נבנה במפעל נחלי מנשה אתר ניסוי שכולל קידוחי מחקר ומערכות למדידה וניטור של התווך הבלתי רווי.

במהלך המחקר בוצעו שני מבחני החדרה אשר הצביעו על ירידה בקצב החלחול ככל שההחדרה מתמשכת. לירידה בקצבי החלחול משמעות תפעולית רבה מאחר והיא מחייבת תכנון מדוקדק של משטר החדרה. מודל זרימה שהוצב וכויל ישמש את חברת מקורות במתן המלצות הידרולוגיות להפקה ולהחדרה במפעל נחלי מנשה.

 

5. 5. MEKLOCK – מערכת בקרת כניסה חדשנית למתקני אספקת המים של חברת מקורות

מחקר אשר הוצג על ידי גיל גרוסקופ, שמטרתו פיתוח של מערכת בקרת כניסה למתקני מקורות. המחקר בשיתוף עם חברת OutLock וחברת אפליקציה.

המערכת שפותחה כוללת יחידות נעילה מתקדמות וממשק זיהוי מאובטח ומבוסס מיקום, ומאפשרת ניהול הרשאות ובקרת כניסה עבור משתמשי המערכת ללא צורך בהתערבות חדרי הבקרה. כל זאת לצורך שיפור הבקרה והגברת הביטחון במתקני החברה בפריסה ארצית.

 

6. 6. היבטים מיוחדים במתקן ההתפלה בלרנקה

טכנולוגיה שהוצגה על ידי משה אדלר שמטרתה להפחית את צריכת האנרגיה במתקן ההתפלה בלרנקה ולהוזיל את עלות המים במתקן. הפתרון החדשני כולל שינוי מספרם של מכלי הלחץ בהתאם לטמפרטורת המים וזאת באמצעות מגופי ניתוק שהותקנו בסקידים. הפיתרון מאפשר שליטה על מספר מכלי הלחץ, וכך ניתן לשלוט על לחץ התהליך ולעבוד ב- BEP ) Best Efficiency Point) של משאבת הלחץ הגבוה – שיפור היעילות האנרגטית.

7. 7. הגנה על קווי פלדה תת קרקעיים בפני עומסים חיצוניים

מחקר שהוצג על ידי אוראל מרקוביץ' לצורך בחינת אלטרנטיבה לעטיפת בטון להגנה על קווי פלדה. המחקר כלל תמיכת צד באמצעות הידוק חומרי מילוי מתאימים ולאחר מכן העמסת המקטע בתנאים מחמירים לבדיקת דפורמציות.

המחקר נערך בתנאים מחמירים ולמרות תנאים אלו לא נצפו דפורמציות בכל חלופות החומר שנוסו. נבחר חומר להמשך הנחת הקו, והומלץ על יישום דומה גם במקטע נוסף כך שרק בפרויקט זה יושג חיסכון של חמישה מיליוני שקלים (אורך 1 ק"מ).

 

        

העמסת הקו באמצעות מוביל כבד עמוס במחפר

 

8. 8. הרצה והפעלת מתקן עיכול אנאירובי תרמופילי בשפד"ן

מחקר שהוצג על ידי תומר קרייצר ועוסק בהדמיה של מערך הטיפול בבוצה בשפד"ן. צוות המחקר הקים פיילוט של מעכל אנארובי תרמופילי בקנה מידה קטן ותרגל בו את ההפעלה והבקרה. כמו כן, נבנה מודל מתמטי, בתכנת Biowin, אשר מדמה את כלל תהליך הטיפול בשפכים.
המסקנות מהפיילוט ומהמודל תורגמו להמלצות שהתקבלו, ואשר העיקרית שבהן הייתה תכנון והקמת מתקן לטיפול בתחזירי מתקן הבוצה.

 

 

          הפיילוט, מעכל אנאירובי תרמופילי שמדמה את המעכל האמיתי

 

9. 9. זיהוי מוקדם של חריגות במערכות התפעול

מחקר שהוצג על ידי רוברט בל (חברת ICS²) שמטרתו שיפור היעילות התפעולית באמצעות מערכת חדשנית בשם EfficiencyGuard, המתריעה בזמן אמת על חריגות במערכות התפעול. המערכת מנתחת את נתוני הבקרה באמצעות אלגוריתמים מתמטיים, לומדת את דפוסי ההתנהגות התפעולית ומאפשרת למנהלי התפעול לקבל תמונת מצב הוליסטית של כלל מערכות התפעול במתקן, ומסייעת להם לזהות כשלים חבויים בזמן אמת.

 

10. 10. מערכת סינון מתקדמת

מחקר שהוצג על ידי אתי מנשרוב אלוף שמטרתו שיפור טכנולוגיות הסינון, צמצום הפסדי המים ומניעת התגבשויות במצע הסינון. המחקר בוצע בשיתוף עם חברת Balltech אשר פיתחה טכנולוגיה ייחודית לשטיפת המצע. מסנן Balltech נבחן במקורות באתר צופר 220 בערבה.