מים נט פורטל מקצועי למים.
מחקר מצא קשר בין מחסור ביוד למחלות בבלוטת התריס בקרב תושבי אזור אשקלון, המשתמשים במים מותפלים ונעדרי יוד לשתייה מ-2011. ישראל היא בין המדינות הבודדות שבהן טרם נעשה סקר יוד לאומי
פרסום
מחקר חדש מצא קשר בין עלייה בתחלואה בבלוטת התריס ובין מחסור ביוד בקרב תושבים באזור אשקלון, שבו מי ים מותפלים הפכו למקור מי השתייה מאז 2011. חוקרים מהאוניברסיטה העברית, שערכו את המחקר בשיתוף בית החולים ברזילי באשקלון, סבורים כי בישראל קיימת צריכה נמוכה מדי של יוד, בעיקר באזורים שבהם נעשה שימוש במים מותפלים שהיוד נעדר מהם.
משתתפי המחקר עברו בדיקות קליניות, ענו על שאלונים והחוקרים ניתחו את הרגלי צריכת המזון שלהם. עם זאת, שיעור התחלואה באזור אשקלון לא הושווה במסגרת המחקר לשיעור התחלואה באזורים שבהם נעשה שימוש במים שאינם מותפלים ובהם רמות יוד גבוהות יותר. לדברי ד"ר אהרון טרואן, מנהל המעבדה לתזונה ומדעי המוח במכון לביוכימיה של האוניברסיטה העברית ומי שהוביל את המחקר, הרגלי התזונה בישראל, שבה אין הוספה של יוד למלח, תורמים למחסור ביוד.
"ישנם בישראל כיום אזורים שמקבלים עד 100% מים מותפלים וברמה הלאומית אנחנו מדברים על 60% מתצרוכת המים הביתית", אמר טרואן ל"הארץ". "העובדה שאנחנו משתמשים יותר ויותר במים מותפלים יכולה להפחית לאורך זמן את כמות היוד הנצרכת". לדבריו, המחסור ביוד אינו נובע רק משתיית מים מותפלים. "המים המותפלים הם המקור להשקיית גידולים חקלאיים, בעלי החיים וייצור תעשייתי של מזון".
מחסור חמור ביוד מתבטא בשכיחות גבוהה של בעיות בריאות הקשורות באי-תפקוד בלוטת התריס כולל זפק (המוכר גם בשם "גויטר', הגדלת הבלוטה) ואף לקות התפתחותית. חסכים חמורים פחות קשורים, בין השאר, גם לבעיות בתפקוד בלוטת התריס (תת פעילות או יתר פעילות) ולסרטן בבלוטה, ואפילו מחסור מתון יותר. מצד שני, צריכה עודפת של יוד עלולה גם היא לפגוע בתפקוד בלוטת התריס ולהזיק לבריאות.
בחופי הים התיכון פועלים כיום חמישה מתקני התפלה שיכולת הייצור שלהם קרובה ל-600 מיליון מ"ק בשנה – כשני שלישים מהיקף צריכת המים הביתית. מי ההתפלה מוזרמים למערכת אספקת המים המרכזית ומשם לשימושים שונים, ובהם צריכה ביתית וחקלאות. המתקנים מבוססים על פעילות ממברנות שבהן מסולק המלח. תרכיז של המלח (תמלחת) מוזרם לאחר מכן לים. השימוש במתקני התפלה מאפשר לישראל להתמודד עם רצף של שנות בצורת האופייני למזרח התיכון ולהקטין את התלות בכנרת ובמאגרי מי תהום. הוא גם מסייע להקטנת המליחות של המים המסופקים, ולכך יש יתרונות גדולים בעיקר לשימוש חקלאי. ריכוז מלח גבוה יכול לפגוע בהתפתחות גידולים ולהשפיע לרעה על מבנה הקרקע.
המתקן באשקלון היה הראשון שהחל לפעול, בראשית העשור הקודם. אחריו הוקם מתקן נוסף בפלמחים ולאחר מכן בחדרה. המתקן הגדול ביותר, המסוגל לייצר 150 מיליון מ"ק בשנה, נמצא באתר בשורק, דרומית מערבית לראשון לציון. השנה החל לפעול גם מתקן גדול באשדוד. רשות המים מקדמת הקמת מתקן נוסף באזור נהריה והוא אמור לסייע באספקת מים לאזור הגליל המערבי.
פרסום
המחקר הנוכחי נולד כיוזמה של תלמיד המחקר והתזונאי יניב עובדיה מבית החולים ברזילי, והוא מצומצם למדי. הוא כלל בדיקה שנערכה בקרב כ-70 משתתפים בגילי 21 עד 80 שגויסו מבית החולים ברזילי באשקלון, ושמחציתם לוקים בתחלואה של בלוטת התריס. הצלבת הנתונים של צריכת היוד ותפקודי בלוטת התריס הראו קשר בין מחסור בצריכת היוד לבין שכיחות מחלות בלוטת התריס. טרואן מעריך שהשימוש במים מותפלים תורם משמעותית למחסור ביוד. עם זאת, המחקר אינו משווה את שיעור התחלואה לאזורים בהם לא נעשה שימוש במים שאינם מותפלים ובהם רמות יוד גבוהות יותר.
בשל חשיבות הנושא לבריאות הציבור, ב-97% מהמדינות בעולם, ובהן צפון קוריאה, כבר התקיים סקר סטטוס יוד לאומי בכדי לבדוק את רמת צריכת היוד באוכלוסייה. ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שטרם ביצעו סקר כזה, אך בימים אלה, אומר טרואן, מתחילה קופת חולים מכבי לערוך סקר יוד ארצי במימון משרד הבריאות. לדברי טרואן, ממצאי הסקרים מלמדים שמחסור מתון עד בינוני ביוד נפוץ ביותר באירופה ובמדינות מזרח אגן הים התיכון ומשפיע על 30%-40% מהאוכלוסייה. "אצל הפלסטינים בגדה המערבית נמצא ש-13% מהאוכלוסייה לוקה בזפק (בלוטה מוגדלת), ולכן הם מוספים יוד למלח. הסיבה היא סביבתית, לא גנטית, ואנחנו גרים לידם. אבל הנושא צריך להיבדק על סמך נתוני אמת".
טרואן הוסיף כי אם אכן יתברר כי קיים קשר בין תת-צריכה של יוד לבין ריכוזו הנמוך במים מותפלים, יהיו לדבר השלכות רחבות עקב הסתמכות גוברת על מים מותפלים מדוללי יוד ברחבי העולם. "המחסור המשמעותי ביוד שנצפה מדגיש את הצורך החיוני לבצע לראשונה סקר יוד לאומי במדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל לבדיקת סטטוס יוד ולהתוויית מדיניות בריאות הציבור בנושא חשוב זה", אמר החוקר.
