בדיון בנושא הסידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים עלה כי בישראל לא קיימת חקיקה מסודרת לגבי קידוחים

משרד התשתיות: 10% מהקידוחים בישראל עשויים להיות בלתי קונבנציונליים

פרסום

בדיון בנושא הסידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים עלה כי בישראל לא קיימת חקיקה מסודרת לגבי קידוחים לא קונבנציונליים וכי קידוחים אינם מתואמים בהליך מוסדר עם רשות המים

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ חיים ילין: "המטרה להביא להסדרת התחום. בארה"ב אזורים שלמים נכחדו חקלאית, עלינו לשמור על המדינה הקטנה שלנו"

'ועדת המשנה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות' שבוועדת המדע והטכנולוגיה, קיימה היום דיון בנושא: 'הסידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים – בעקבות דו"ח הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה'.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ חיים ילין (יש עתיד) פתח את הדיון: מטרת כינוס הדיון והוועדה היא לבדוק את נתוני ומסקנות הדו"ח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ולהעלות את מסקנותיה לכנסת".

ד"ר עינת מגל מנהלת תחום מחקר מדעי האדמה והים, משרד התשתיות: "על-פי דו"ח שהופק על-ידי ה- EPAהקידוחים נעשים באמצעות משאבות שתפקידן להפיק מים, הפקת המים נעשית באמצעות טכנולוגית המרצה כמו שאיבת חומרים, הכנסה של חומצות שימיסו את חומרי הקידוח הרקובים ובעניינו, החדרת מים בכוח של הסידוק ההידרולי. מהצד השני קיימת הדאגה הציבורית לגבי ההשפעה של התהליך על איכות המים. אין ספק שאנחנו נמצאים בממשק שבין מדע ובין קבלת החלטות מושכלת".

יו"ר הועדה ח"כ חיים ילין: "לגבי שיטות לחיפוש המים, הנפט והגז נשאלת השאלה שמטרידה את כל יושבי כדור הארץ- האם הסידוקים הללו מבאים ליותר תועלת או יותר נזק? האם מבחינה טכנולוגית אנחנו יודעים על מה מדובר?

ד"ר מגל: "כרגע, אנחנו לא מכירים פעולות של סידוק הידרולי שמתוכננות במדינה, בעבר נעשו פעולות אבל אין פעולות סידוק שמתוכננות כרגע".

ד"ר סיניה נתניהו מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה: "המסקנות החשובות מהדו"ח הן שהסידוק יכול להשפיע על מקורות מים לשתייה תחת נסיבות מסוימות אך לא באופן גורף. צריך להיות זהירים ולשים לב שהחומרים שייתכן שמסוכנים לא יחדרו למי התהום. מי שצריך להיות אחראי על הנושא היא רשות הקרקע והמים".

ד"ר יעקב ליבשיץ מנהל תחום הידרולוגיה, רשות המים: "כל תהליך שבו מכניסים נוזלים לקרקע משפיעים על סביבתו המידית, גם כשמדובר כמובן על סידוק הידרולי. הפעילות עלולה לגרום נזק לתת קרקע במקרים בהם קיימים מקורות מים הסמוכים לסביבת הסידוק אבל אם אין מקורות סמוכים לא תהיה פגיעה במים. מה שכן, עלולה להיגרם פגיעה בקרקע כשהנוזלים מגיעים מעל פני השטח ויכולים לגרום לזיהום".

יו"ר הועדה ח"כ חיים ילין: "האם קידוחי הנפט מתואמים אתכם? האם על כל קידוח כזה צריך אישור מרשות המים או לא?

ד"ר יעקב ליבשיץ מנהל תחום הידרולוגיה, רשות המים: "כרגע התיאום אינו מחייב ואין חוק שעוסק בנושא אבל אנחנו כן משתפים פעולה".

יו"ר הועדה ח"כ חיים ילין: "זאת אומרת שהתיאום לא נעשה באופן מסודר וזה לא תקין".

ח"כ דב חנין: "יש פה ניגוד עניינים מובנה בעובדה שרשות המים נמצאים במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ראוי שרשות המים תהיה כחלק מהמשרד להגנת הסביבה על-מנת למנוע תקלות במערכת כפי שהבנו מדבריו של ד"ר יעקב ליבשיץ. אנחנו מתנהלים במשטר חקיקה חסר חלקים ולוקה. חוק הנפט מאוד מיושן וחייב עדכון. בנוסף, חסרה לנו חקיקה טובה וחדשנית בהיבט של שקיפות – חשוב שהציבור יידע מהו הוא ההרכב הנוזלים בסידוק, שיתוף הציבור בתכנית ההפקה, מה עושים במקרה של רעידות האדמה, זיהומי אוויר ואמצעי התמודדות עם אסונות אפשריים".

ח"כ תמר זנברג: "אני רוצה לקחת ספציפית את הדוגמה של רמת גולן. חברת "אפק" התחילה בקידוחים שיתאימו ללשון החוק וקראה להם "קידוחי ניסיון" ב-2014 הייתה עתירה של התושבים ומ-"אפק" מסרו שמדובר רק בקידוח ניסיון ולא בהפקה מסחרית. בחודש מרץ הקרוב יתחיל קידוח וגם הוא בהגדרה של קידוח ניסיון. לגבי הקידוח הקודם נשאלה השאלה האם יש כוונה להשתמש בשיטות בלתי קונבנציונליות והם אמרו שלא. גם לגבי הקידוח הזה נשאלה אותה שאלה ועדיין לא ניתנה עליה התשובה. כל זה כשלא נכתבה מדיניות מנחה. השאלה איך אנחנו מפקחים על זה ומונעים את זה".

יוסי וירצבורגר ראש אגף הסביבה, מנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות: "יש גבול למספר הפעמים בהם אנחנו יכולים להסביר שברמת הגולן אין הפקה בלתי קונבנציונלית, היא אסורה ומסוכנת ואין הפקה כזו".

פרסום

יו"ר הועדה ח"כ חיים ילין: "אני מבקש מרשות המים ומחברת מקורות להפיק דו"ח שבו תהיה התייחסות מה הם החומרים שבהם משתמשים והאם הם מסוכנים לציבור ולסביבה".

ח"כ יעל כהן פארן: "אני חושבת שהבעיה היא שנותנים לחברות פשוט לנסות ולקדוח, צריך לבדוק באיזה שלב עוברים לסידוק הידרולי אם בכלל. אולי הכנסת צריכה לחוקק חוק נגד הסידוק הידרולי".

ויקטור בריודין מנהל תחום בקרה הנדסית, יחידת נפט, משרד התשתיות: "הרוב המכריע של הקידוחים קונבנציונליים, 10 אחוז מהם עשויים להיות בלתי קונבנציונליים – הכוונה היא לקידוחים אופקיים או לקידוחים בשכבות מסוימות כגון פצלי שמן".

אינג' נפתלי זלוצ'ובר, המטה למען הגולן: "החומרים שמשתמשים בהם הם חומרי סידוק הידרולי ובהם השתמשו ברמת הגולן ולא מדובר בקידוחי מים ביניהם חומר ששמו מתנול. חלק מהחומרים מוגדרים כחומרים פעילים על ידי המשרד להגנת הסביבה".

מיכאל אלקיים רכז המטה למען הגולן: "אנחנו רוצים שתהיה תכנית ברורה לציבור, אין שקיפות. אנחנו חוששים מהקידוח הקרוב, לא קיבלנו את הנתונים לגביו".

ד"ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכנרת, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל: "הנקודה שצריך להתמקד בה היא חוסר הוודאות – ישנם חומרים שאנחנו לא יודעים עליהם שום דבר ומשום כך צריך להשתמש בזהירות המונעת ולבדוק את השלכות השימוש שלהם. יש כאן חוסר וודאות לגבי מה יקרה למקור מים שבקרבתו יתבצע קידוח".

ח"כ ילין סיכם את הדיון: "המטרה שלנו היא בהחלט להגיע להסדרה של התחום, להסכמות ובהמשך להתאמה של החקיקה או לתקנות ולרגולציה מתאימה, כדי שנדע שאנחנו שומרים על הקרקע ועל המים. אנחנו לומדים מארה"ב ששם נעשה שימוש בטכנולוגיה פיראטית ובעקבות כך אזורים שלמים נכחדו מבחינה חקלאית, משם אנחנו מפיקים לקחים ורוצים לשמור על המדינה הקטנה שלנו".