משרד הפנים הורה היום (רביעי) על סגירת חוף הים בפארק הלאומי באשקלון ובזיקים בשל זיהום בים שמקורו בעזה. בתוך כך, לאור סגירת מתקן התפלת המים באשקלון בשל הזיהום מספר פעמים לאחרונה, יזמו בכנסת דיון מיוחד. ח"כ קסניה סבטלובה: "חלות זיהומיות לא מבחינות בגבולות, אם יפרצו, יאיימו גם על ישראלים רבים הגרים בסמוך לרצועה"
מתקן טיהור גדול שהקים בעזה הבנק העולמי יחד עם המדינות התורמות, קרס בשל המחסור באספקת חשמל – ומי הביוב זורמים לחופי ישראל. מלבד זיהוםהחופים, השפכים של שכונות ברצועה זורמים דרך נחל חנון, נאגרים בחולות מושב נתיב העשרה ומזהמים את האזור ואת מי התהום. לדברי רשות המים, השפכים נשאבים מהמקום שלוש פעמים ביום על-ידי ביוביות ישראליות.
בסוף השבוע פורסם כי ישראל תקים צינור חדש לקליטת מי שפכים של השכונות בצפון הרצועה, באזור מעבר ארז. משם יועברו השפכים לבריכות הביוב של קיבוץ ארז ואז למתקן טיהור השפכים של שער הנגב ושדרות. בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים של הכנסת בנושא זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, התברר כי הפתרון לספק חשמל למתקן זה בלבד באמצעות קו ייעודי, לא ניתן ליישום עד כה.
ברוך נגר מרשות המים דיווח לוועדה כי השרות ביצעה חסימות ומטפלת עכשיו בשפכים שהגיעו מעזה לפני שבוע. "חוסמים את מי הביוב בבריכות ושלוש ביוביות מרוקנות אותן כל יום. האגם אצלנו. אין חלחול. ליתר ביטחון תוך חודש יונח צינור שישאב את מי הביוב העזתים וזה יוסלק לשדרות. זה עולה לנו 3 מיליון ₪".
לשאלתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: מדוע הדבר לא נעשה עד היום לנוכח העובדה שהמצב נמשך כבר שנים, השיב נגר: "שנים שהביוב העזתי מגיע לים, אבל ההזרמה לנחל חנון היא חדשה. בעבר זה היה בממדים קטנים. נכון לעכשיו אנו מצליחים להתמודד. ייקח לנו שנה להקים פרויקט למקרה שמתקן הטיהור שהבנק העולמי הקים בעזה יקרוס. אין לנו שום כוונה שהם יתנו לנו את כל השפכים שלהם ואנחנו ניתן להם מים שפירים. סך כל השפכים שעזה מייצרת ביום זה 30,000 קוב. הראינו להם איך השפד"ן עובד. זה פרויקט של מאה מיליון דולר. עושה רושם שזה מתבצע באזור בית להיה. אנחנו נדע לספוג אלפי קוב במכה. התחלקנו בספיגה. לא הלכנו לבנות מת"ש של 30,000 קוב".
"יש הסכמה של צה"ל להקים קו חשמל ייעודי למתקן הביוב של צפון עזה. יש גורמים בינלאומיים שאפשר ללחוץ עליהם במישור הדיפלומטי, וכך למנוע את זיהום הים באשקלון", אמרה ח"כ קסניה סבטלובה, שיחד עם ח"כ שרן השכל יזמה את הדיון. '"האחריות מוטלת לפתחנו. צריך לחשוב פרגמטית איך להגן על התושבים בדרום".
ח"כ יעל כהן פארן: "זו דוגמה מובהקת לכך שסביבה לא מכירה בגבולות. הים הוא של כולם, וכשמזהמים גם אנו מקבלים את הזיהום. צריך לחשוב עלינו וגם על האנשים שחיים שם. לאחרונה הם הגדילו את הזרמת הביוב לים. אם תושבי עזה ישתו מי תהום מזוהמים תפרוץ מגיפת כולרה".
יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "צה"ל רוצה לחבר את מתקן הטיהור לחשמל והחמאס לא מעוניין. מה את מציעה?" ח"כ כהן פארן: "להגיע לזה עם המדינות התורמות". יו"ר הוועדה: "אין ספק שאם העניין לא יטופל הדבר יגרום לבעיה הומניטרית קשה".
עו"ד גדעון ברומברג, אגודת ידידי כדור הארץ: "ישראל רוצה לספק כמות גדולה של חשמל לעזה ורואה בזבוז זמן בקו ייעודי למתקן הטיהור. נוח יותר לקדם קו גדול, אבל זה לא פותר את מצב החירום. מבקר המדינה הזהיר מפני פריצת מחלה פנדנית (מגיפה). שום דבר לא יעזור כשמאות אלפי עזתים ינועו לגבול מאימת המגיפה. לכן צריך לספק מי שתיה לעזה".
דפנה זעירא, משרד הבריאות: "העמסת יתר על המערכת תפגע ביכולת השבת המים. שדרוג המת"ש (מכון טיהור שפכים) בשדרות על מנת שיוכל לקלוט גם ביוב מעזה ייקח שנים. המתקן בשדרות יכול לטפל ב-9000 קוב וכבר היום הוא מקבל 7600, עוד לפני שחוברו השכונות החדשות. הזרמה קבועה של ביוב מעזה תגרום להשבתת המיתקן". יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "אבל זה מתרחש כבר שנים", זעירא: "לא ברמות האלה". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "יש מצב שתסגרו מתקן התפלה בשל זיהום?" זעירא: "סגרנו את חוף הרחצה בזיקים. יש שם זיהום צואתי".