הציבור כבר הפנים? 2017 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופים מאז החל "מדד חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה: 54.5% מהחופים היו נקיים לפחות 70% מהשנה
- כאשר הושקה התוכנית ב-2005, הנתון היה 19.7% בלבד • הרשויות החופיות הנקיות ביותר לשנת 2017: אילת, אשדוד, מטה אשר, בת ים, תל אביב וג'יסר א-זרקא • הרשויות החופיות המלוכלכות ביותר לשנת 2017: גן רווה, חוף הכרמל, טירת הכרמל, חוף אשקלון וקריית ים •
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה: "המאבק המשמעותי הוא בהסברה לציבור הרחב. יותר מ-60% ממקור הפסולת בחופים היא במתרחצים. הגיע הזמן שנופש בחוף יהיה אחראי אישית לקחת עימו את הפסולת שהביא, למיכל אשפה קרוב. המפתח טמון בשינוי תודעתי בקרב המבקרים בחוף, הכולל הפחתת ההגעה עם מוצרים חד-פעמיים לים והעלאת האחריות האישית"
כניסת "חוק השקיות" לתוקף (ינואר 2017), לצד הגדלת התקציבים שהעביר לרשויות המשרד להגנת הסביבה לניקיון החופים ולפעילויות הסברה ציבוריות, הביאו להפחתת כמות הפסולת המושארת בחופי הים בשנת 2017 כולה. תוצאות מדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה מעידות, כי השנה החולפת הייתה הנקייה ביותר מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הלא מוכרזים בשנת 2005.
54.5% מהחופים הוגדרו בשנת 2017 כ"נקיים" עד "נקיים מאוד" לפחות 70% מימי השנה, לעומת 19.7% בלבד מהחופים בעת השקת התוכנית "חוף נקי" בשנת 2005.
הרשויות החופיות הנקיות ביותר בשנת 2017 היו: אילת, אשדוד, מטה אשר, בת ים, תל אביב וג'יסר א-זרקא. הרשויות החופיות המלוכלכות ביותר בשנת 2017 היו: גן רווה, חוף הכרמל, טירת הכרמל, חוף אשקלון וקריית ים. במהלך השנה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה אף הוציאה מכתבי התראה למועצה האזורית חוף אשקלון ולעיריית טירת הכרמל עקב מפגעים חמורים בחופים, שטופלו בעקבות הליך האכיפה.
"מדד חוף נקי" הוא חלק מתוכנית ניטור כוללת של המשרד להגנת הסביבה, במסגרתו נשלחים מפקחי המשרד לבדוק את נקיונן של 66 רצועות חוף לא מוכרזות לאורך כ-150 ק"מ בכלל הרשויות החופיות בים תיכון ובמפרץ אילת.
בשנים 2017-18 שילש המשרד להגנת הסביבה את התמיכה בתוכנית "חוף נקי" ל-8.6 מיליון שקל ברשויות מקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים. בנוסף, עם פתיחת עונת הרחצה נערך בשנה החולפת פיילוט ב-12 רשויות להתלוות משטרת ישראל לפקחי הרשויות החופיות ובוצעו בסך הכול יותר מ- 1,000 שעות אכיפה.
יצוין, כי בשנת 2017, לראשונה בישראל, הושקה תוכנית ניטור של הפסולת הימית. הפלגות לניטור פסולת ימית בוצעו במהלך הקיץ על-ידי המכון לחקר ימים ואגמים במסגרת הניטור הלאומי. נלקחו דגימות מקרקעית הים לבדיקת נוכחות וריכוז של מיקרו-פלסטיק וכן בוצע ניטור של פסולת חופית וימית רדודה בשיתוף פעולה עם צוללים מתנדבים ובריכוז החברה להגנת הטבע.
יודגש, כי הפסולת בים ובחופים היא מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופיים. על-פי ההערכות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיאנוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. בישראל נמצא שכ-90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט אינו מתכלה.
לדברי עמיר, מדד חוף נקי שומר על יציבות יחסית למרות שמאז החלו המדידות גדלה אוכלוסיית ישראל ביותר מ- 25%, ועובדה זו יכולה ללמד על שיפור במודעות הציבור לחשיבות השמירה על החופים. יצוין, כי מקור כ-60% מהפסולת בים ובחופים הוא ביבשה – כלומר, בציבור המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך כמו בקבוקי שתייה, כלים חד-פעמיים, קשיות, שקיות ניילון, שאריות מזון, בדלי סיגריות ועוד.
תוכנית "חוף נקי" היא יוזמה ייחודית של המשרד להגנת הסביבה, שמטרתה למזער את מפגע הפסולת הימית בישראל ולהביא לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבינלאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל. התוכנית בנויה מניקוי; אכיפה; הסברה, חינוך ופרסום; ניטור פסולת ימית; והפחתה במקור. מדינת ישראל נדרשת לנקוט בשורת פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית מתוקף חברותה באמנת ברצלונה.
במהלך הקיץ השקיע המשרד להגנת הסביבה בהסברה לציבור גם באמצעות קמפיין "ים נקי" בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אקואושן, במטרה להביא למודעות את נזקי הפסולת בים. במסגרת זו הושק קמפיין ממוקד לנושא פסולת הפלסטיק שאינה מתכלה, בהובלת הפרזנטור גבי עמרני.