המשרד להגנת הסביבה סיים בהצלחה תרגיל אירוע לאומי לזיהום ים, בו "התרחשה" התנגשות בין האוניה המגזזת של חברת החשמל למכלית דלק; כתם המזוט "נחת" לפי התרחיש בחופי קיסריה, נווה ים וחיפה
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מדינת ישראל צריכה להיות ערוכה לכל תרחיש. תאונה מהסוג שתורגלה בהובלת המשרד להגנת הסביבה עלולה לפגוע בים ובשורה של תשתיות חיוניות למדינת ישראל. אנו נלמד את המסקנות וניישם אותן בזמן אמת. אני מודה לכל הגופים שלקחו חלק בתרגיל"
סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז: "תאונות ימיות שבהן מעורבות מכליות נפט, הן אחד מהגורמים המרכזיים לגרימת זיהומים חמורים של הים בשמן. אני גאה ביכולת המשרד להפעיל מערכות מתקדמות לטיפול מיידי בזיהום הים והסביבה, מערכות הכוללות כלי שייט המפעילים ציוד ייעודי לחסימת השמן ושאיבתו, וטיפול וניקוי בחופים מזוהמים באמצעות הפעלת ציוד וכוח אדם. אנו מעבירים גם עדכונים לגורמים בינלאומיים ואזוריים, ואת כל המערך הזה תרגלנו 'על רטוב' בהצלחה מרובה"
המשרד להגנת הסביבה סיים היום (ד') תרגיל לאומי רחב היקף לטיפול באירועי זיהום ים בשמן.
המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף האמון על ריכוז הפעולות לביצוע וליישום התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת), בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008.
תרחישי הסיכון הלאומיים מראים שההשלכות הסביבתיות לאירוע – העלול להיגרם מתקלה או תאונה באחת ממאות מכליות הנפט אשר פוקדות את חופי ישראל בשנה – הוא החמור ביותר.
לשם הפרופורציה, במכלית דלק קטנה הנכנסת לתוך נמל הדלק בחיפה יש כ-20-40 אלף מ"ק. במכלית נפט גולמי הפורקת בנמל קצא"א באשקלון כ-3 ק"מ מהחוף, יש כ-150-250 אלף מ"ק. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה בתרגול כלל הגורמים לתרחישים שונים.
הפרקטיקה המקובלת בעולם, כוללת תגובה מדורגת בת שלושה שלבים ואחריות הכוללת שלושה יסודות: קבלנים ימיים פרטיים, מוסדות פרטיים וציבוריים שתחום עיסוקם שינוע נפט והממשלה. לכך יש תמיד להוסיף את הסיוע הבינלאומי הנדרש במקרי קיצון. במקרה התרגיל הנוכחי, הופעלו כל השלבים, כולל בקשה לסיוע בינלאומי.
התרחיש בתרגיל:
לפי התרחיש שהופעל במסגרת התרגיל, התקבל דיווח על התנגשות בין מיכלית TOMASSOS לאניה המגזזת EXCELERATE של חברת החשמל במרחק של 7.2 מייל ימי מערבית לחוף חדרה (כ-13 ק"מ).
לפי התרחיש, האוניה המגזזת התנגשה במכלית, שכתוצאה מכך החלה לדלוף, ובמסגרת ההתנגשות, דלפו 5,000 טון של מזוט. גודל הכתם בתרחיש היה בשיא 5 ק"מ ברוחב ו-4 ק"מ באורכו.
על פי מודל פיזור השמן בים, לפחות 19 קילומטר של חופים מחדה צפונה היו צפויים להיפגע במזוט. על-פי הערכות של אנשי המקצוע במשרד, תקרית שכזאת יכולה להפיק כ-40 אלף טון פסולת שמנית (חול מזוהם ועוד).
בחדר המצב של המשרד להגנת הסביבה בחיפה, בראשות סגן השר, ח"כ ירון מזוז ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, היו גם מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים, משרד האנרגיה, חיל הים, רשות הטבע והגנים ואחרים.
יום התרגיל הראשון (13 בנובמבר), הוקדש לפעולות שאיבה בים. השר להגנת הסביבה הכריז על האירוע כאירוע לאומי בשעה 08:15. שלושה מערכים של המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים פעלו לשאיבת כתם המזוט בים.
בשטח היו פרוסים בתרגיל מערכי טיפול בזיהום ים בשמן של המשרד להגנת הסביבה, חיל הים, רשות הטבע והגנים, המשטרה וכוחות אחרים, כמו גם מפעלים וחברות שפרסו מערכים כמו נובל אנרג'י, חברת החשמל ואחרים.
לאור המצב, במסגרת התרגיל, המשרד להגנת הסביבה ביקש סיוע בינלאומי מ-Rempec, מרכז התיאום האזורי לים התיכון לטיפול בזיהום ים בשמן, שסייע במומחית ובכלי שיט ייעודיים לנושא שנשלחו מארגון EMSA האמון על נושא הזיהום ים בשמן באיחוד האירופי.
היום השני של התרגיל (14 בנובמבר) הוקדש לתרגול טיפול בחול מזוהם במזוט שהגיע לחופים, לפי התרחיש. צוותים של המשרד להגנת הסביבה, המועצה האזורית חוף הכרמל, עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים וגופים נוספים פעלו בחופים לניקוי החוף מחול מזוהם.
צוות של המשרד להגנת הסביבה וחברת חשמל המשיך לטפל במזוט שנשאר בים. צוותי מתנדבים אזרחיים הגיעו, בשיתוף פעולה עם עמותת אקואושן.