מים נט פורטל מקצועי למים.
גוש קרח בגודל של גוש דן התחיל להתנתק מיבשת מאנטרקטיקה ובעוד כמה שבועות הוא צפוי לגרום לעלייה בגובה פני הים. האם אפשר לעצור את התהליך המדאיג הזה?
רחלי ווקס-זווית
פרסום
בפינות קרות שונות של העולם הקרח הולך ונעלם מהנוף. בשבועות האחרונים דווח שהתופעה הגיעה גם לגג העולם: יותר ויותר מהקרח שמכסה את הר האוורסט האימתני נמס בעקבות שינוי האקלים, ואגב כך גם חושף תחתיו את גופותיהם של מטפסים רבים שנספו בדרכם המסוכנת אל פסגת ההר הגבוה בעולם לאורך השנים. הפשרתו של הקרח לא פוסחת גם על המקום הקר בעולם: אנטארקטיקה. בשבועות הקרובים חלק ממדף הקרח בראנט (Brunt) צפוי להישבר ולהתנתק מאנטרקטיקה, תוך שהוא משחרר אל הים קרחון ששטחו יהיה גדול יותר משטח גוש דן כולו. שבירת מדפי קרח ויצירת קרחונים הנסחפים בזרמי הים הוא תהליך טבעי שמתרחש כאשר הקרח היבשתי זורם לכיוון הים. משנת 1915 כאשר ארנסט שקלטון חקר את האזור, שולי מדף הקרח בראנט התפתחו והשתנו לאט מאוד ביחס למדפי קרח אחרים באנטרקטיקה, אך בשנים האחרונות תהליך השינוי הואץ משמעותית, באופן חריג לאזור זה.
הקרח הולך ומתחמם
ברוב מפות העולם הסטנדרטיות אנטארקטיקה היא לא יותר מקו לבן חסר צורה שנמתח לרוחב קצהו הדרומי של העולם – זאת אם טורחים בכלל לסמן אותה במפה. עם זאת, מאחורי הציור המעוות במפה השטוחה מסתתרת יבשת מרתקת, ששטחה גדול משטחן של אוסטרליה, אירופה או ארצות הברית. מתי המעט שזוכים לחזות בעצמם בנוף הייחודי של אנטארקטיקה מרגישים לפעמים שהם על כוכב אחר, שבו הצבע הלבן שולט לחלוטין בנוף (מלבד פינגווינים שמנקדים את השטח, כמובן). אדמת היבשת מכוסה בשכבות אדירות של שלג וקרח, במים שסביבה צפות חתיכות גדולות וקטנות של קרח ימי במגוון צורות, ולאורך חלקים נרחבים מקו החוף נמשכים מן היבשה מדפי קרח: שלוחות עצומות של קרח שצפות על פני המים. מדפים אלה, שעוביים עשוי להגיע למאות מטרים, נוצרים בדרך כלל כשקרח מן היבשה נע לאיטו לכיוון מי הים הסמוכים (בשל הלחץ שיוצר משקל הקרח הרב על תחתית הקרחון והחיכוך עם הקרקע, השכבה התחתונה של הקרח עוברת המסה והקרחון מחליק ונע לאזור נמוך יותר ולבסוף מגיע אל הים).
שני סדקים נפגשים
באירוע השבירה המשמעותי שצפוי להתרחש בעוד כמה שבועות ייפגע מדף הקרח בראנט (Brunt), שנמצא בחלק היבשת שמדרום לאוקיינוס האטלנטי. השבירה תתרחש כששני סדקים שחוצים את מדף הקרח יצטלבו. אחד מהסדקים האלה, שזכה לכינוי The Halloween crack ("סדק ליל כל הקדושים"), הופיע לראשונה באוקטובר 2016, והוא מתפשט בהתמדה בכיוון מזרחה הסדק השני, Chasm 1 ("תהום 1"), מוכר מזה תקופה ארוכה, והוא נשאר יציב במשך 35 שנה, אך לאחרונה הוא החל להתקדם צפונה במהירות.
כששני הסדקים יפגשו, צפויה להישבר ממדף הקרח חתיכה עצומה בגודל של לפחות 1,700 קילומטר רבוע, שעלולה להיות הגדולה ביותר שאי פעם נשברה ממדף הקרח בראנט מאז שהחלו המדידות באזור ב-1915 (ביחס למדפי קרח מאזורים אחרים באנטרקטיקה הקרחון שצפוי להתנתק באפריל ממוקם בין ה-20 הקרחונים הגדולים ביותר שתועדו נשברים). בנאס"א מזהירים שהאירוע עלול להגביר את חוסר היציבות של מדף הקרח בראנט, וכך להגדיל את הסיכון שחלקים נוספים ממנו יישברו בהמשך.
השבירה הצפויה במדף הקרח בראנט מצטרפת לשבירות משמעותיות אחרות שהתרחשו בשנים האחרונות. כך, למשל, ביולי 2017 נשבר ממדף הקרח לארסן C (Larsen C) קרחון בגודל של כ-5,700 קילומטר רבוע – מעל רבע משטחה של מדינת ישראל. התופעה מתחברת להאצה בקצב הפשרת הקרחונים באנטארקטיקה, שהוכפל פי שישה בין השנים 2009–2017 (בהשוואה למצב בשנים 1979–1990).
היסדקותם ושבירתם של מדפי הקרח עלולה להחמיר את העלייה במפלס פני הים בעולם. הסיבה לכך דווקא לא נעוצה בקרחון החדש שמשתחרר אל הים (זאת מכיוון שמדפי הקרח נמצאים גם כך כמעט לחלוטין בתוך מי הים והתנתקותם של קרחונים משולי המדף לא משנה באופן משמעותי את מסת הקרח שצפה על פני הים ועל כן לא משפיעה על המפלס), אלא בהשפעתו העקיפה של מדף הקרח על הקרח הרב שנמצא על היבשה. "מדף הקרח הוא בעצם מעין פקק גדול שעוצר את הזליגה של הקרח שעל היבשה אל הים", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. כשמדפי הקרח נשברים ומאבדים מהמסה שלהם, היכולת שלהם לבלום את הקרח היבשתי פוחתת".
"הסכנה היא שקרח מהיבשת יגלוש לתוך האוקיינוס, יפשיר ויהפוך למים נוזליים, מה שיעלה את מפלס הים", אומר יאיר.
הפשרת הקרחונים באנטארקטיקה, הקרח היבשתי בגרינלנד והקרחונים בפסגות ההרים מסביב לעולם היא הסיבה העיקרית לכך שמפלס פני הים העולמי עלה בקרוב ל-25 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות – מתוכם תשעה סנטימטרים ב-25 השנה האחרונות בלבד. על פי דוחות פאנל מדעני האקלים של האו"ם (IPCC) ההערכות הן שמפלס פני הים צפוי לעלות עד לסוף המאה הנוכחית ב- 74-30 סנטימטר בהתאם לתרחיש הפליטות שיתממש. במחקרים אחרים מהשנים האחרונות צופים אף עלייה חדה ומהירה יותר.
פרסום
את השפעותיו של עליית מפלס פני הים ניתן לראות כבר היום במדינות איים שונות ברחבי העולם, כמו מיקרונזיה שבאוקיינוס השקט, שבה שטחם של כמה מהאיים כבר הצטמצם משמעותית וחלק מהם אף החלו להיעלם לחלוטין מהמפה. עליית פני הים גרמה לרבים לאבד את בתיהם בבנגלדש, והחלה לפגוע גם בחלקים מקו החוף של ארה"ב: העיר מיאמי שבפלורידה, למשל, נאבקת בהצפות שנגרמות בעקבות עליית פני הים. התופעה לא תפסח גם על ישראל, ומפלס הים התיכון בחופי הארץ צפוי לעלות גם הוא ב-1.4-1מטרים עד סוף המאה הנוכחית.
ברחבי העולם נעשים כיום נסיונות להיערך ככל הניתן לעליית מפלס פני הים, אך הדרך היחידה להאט את התופעה היא לבלום את קצב התקדמות שינוי האקלים, באמצעות צמצום פליטת גזי החממה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית ובמקביל קידום היערכות להגנה על תשתיות חופיות ולהתמודדות עם אלמנטים נוספים של שינוי האקלים. יש שלל פעולות שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לבצע לשם כך, כמו לכוון את המזגן על כמה מעלות פחות, לנסוע בתחבורה ציבורית, באופניים או ללכת ברגל במקום להשתמש ברכב הפרטי או לצמצם את צריכת הבשר שלנו. "עליית מפלס הים היא אחת מהתוצאות הברורות ביותר של שינוי האקלים", מסכם יאיר. "אנשים לא יכולים להתווכח עם זה, אפשר ממש לראות את זה קורה".
