מים נט פורטל מקצועי למים.
פרויקט הקמת שדה התעופה "רמון" באילת: הזוכה הגדול בפרס פרויקט השנה POY
פרסום
המקום הראשון ניתן לפרויקט הקמת שדה התעופה ע"ש אילן רמון בסמוך לעיר אילת במסלול תשתיות לאומיות: מגה-פרויקטים ברמה האזורית או הלאומית.
משה יונה, סגן נשיא לכספים ויו"ר POY חילק את פרסי פרויקט השנה Project of The Year 2019 לפרויקטים המצטיינים. לדבריו, "על פי התיאוריה, פרויקט מצליח הוא זה שעומד בלוח הזמנים, בתכולה ובתקציב, שבוצע באיכות ולשביעות רצון בעלי העניין. ואולם, המדד להצלחה של הפרויקט הוא מורכב. עבור אנשי שיווק ומכירות המדד יהיה פרויקט שמביא את הפרויקט הבא. המהנדסים יחפשו שתוצר הפרויקט יעבוד היטב. אנשי שירות הלקוחות יחפשו את שביעות רצון הלקוח כמדד. אנשי POY חיפשו את השילוב והשקלול של הפרמטרים הללו".
כאמור, במסלול תשתיות לאומיות: מגה-פרויקטים ברמה האזורית או הלאומית, זכה במקום הראשון פרויקט הקמת שדה התעופה ע"ש אילן רמון בפאתי אילת: סיפור מקרה של מגה-פרויקט בתחבורה. את הפרס עלה לקבל על הבמה רפי אלבז, סמנכ"ל להנדסה ותכנון בעת תכנון שדה התעופה ע"ש אילן רמון.
נמל התעופה רמון נבנה במהלך השנים האחרונות בהשקעה גדולה, במטרה לתת מענה לצרכי עידן הלואו קוסט של תיירות נכנסת לישראל. מטרתו להחליף את פעילותם של שני שדות תעופה גם יחד: את שדה התעופה במרכז העיר אילת, ואת שדה התעופה הבינלאומי בעובדה. בשלב הראשון צפוי השדה לקלוט 1.8 מיליון נוסעים בשנה: כ–1.4 מיליון נוסעים בטיסות פנים ועוד כ–400 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות.
אורן שטיינברג, מנהל הכנס ונשיא העמותה הנכנס: "הקמת שדה תעופה בינלאומי מודרני, התואם את הצרכים של הנוסע במאה ה-21, מהווה דוגמה למגה-פרויקט תחבורתי/תעופתי מורכב, המאגד בתוכו התייחסות להיבטים שונים ובהם ביטחון, שינוע לוגיסטי ועוד". עוד פירט שטיינברג, "הקמת שדה התעופה רמון חייבה תכנון וראייה הוליסטית, הלוקחת בחשבון צרכים ביטחוניים (קרבה לגבול עם ירדן), חווית משתמש של הנוסע /תייר בעידן המודרני, תקני תעופה בינלאומיים מחמירים ועוד".
רפי אלבז, סמנכ"ל להנדסה ותכנון בעת תכנון שדה התעופה ע"ש אילן רמון: "המדובר בפרויקט מורכב, כאשר תוך כדי ביצוע, התבקשנו להאריך את מסלול השדה מ-3,100 מטרים ל-3,600 מטרים, על מנת שהוא יוכל לקלוט את כל סוגי המטוסים, לרבות מטוסי ג'מבו המשמשים לטיסות ארוכות". אלבז פירט את האתגרים בניהול הפרויקט: "נדרשנו לאומדן כספי על בסיס תכנית מתאר. הערכנו את העלות ב-2.4 מיליארד שקלים, ולבסוף הממשלה אישרה תקציב של 1.65 מיליארד שקלים. לתקציב זה קיבלנו תוספת של מאה מיליון שקלים". אתגר נוסף, ציין אלבז, "היה לתכנן היבטים שונים בפרויקט, בתנאים של אי ודאות, לגבש מתודולוגיות להפעלת חברת ניהול, תוך גיבוש חלופות. נדרשנו לקבוע עקרונות לתכנון בפרויקט עצמו, כאשר תוך כדי התכנון והמימוש הופיעו טכנולוגיות חדשות. היינו צריכים לבנות מודלים של סקרי סיכונים, עבור מקום הנמצא במניפת סחף של שני נחלים, עם צפי לשיטפונות". לדבריו, "היה עלינו לבנות את השדה תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים. היינו צריכים לחלק את הפרויקט למכרזים כך שהכל החל להתבצע – עוד בטרם הסתיים התכנון". עוד אמר אלבז כי "התגברנו על השיטפונות, כרינו תעלת ניקוז שטיפלה במאה אלף קוב. 'נכנסנו לנעלי' נתיבי ישראל ואנו היינו אלה שהקמנו את הגשר על כביש 90. ביצענו את הפרויקט במקביל למפעל הניקוז. עבדנו מול גופים רבים, ביניהם רת"א, רשות התעופה האזרחית, משרד הביטחון, רכבת ישראל ועיריית אילת. ניהלנו ממשקי עבודה מול 7 קבלנים באתר, ומול עמידה קשוחה של רשויות שונות". "התגברנו על שינויים טכנולוגיים תוך כדי ביצוע", סיכם אלבז, "התגברנו על עודפי חפירה גדולים – היה לנו עודף של מיליון קוב. ניצלנו מים מליחים בשטח להידוק עבודות עפר. ניצלנו מאגרי מים כמאגרי קור. התגברנו על הפרעות מצד גדר צה"ל. עמדנו בפרויקט בכל דרישות ICAO ודרישות חוק הטיס. השדה קיבל כל אישורי האכלוס".
