מים נט פורטל מקצועי למים.
הופכים את המטרד למשאב: אושרו התיקונים בתקנות המים שהובילה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שיאפשרו שימוש בבוצה בישראל גם לצורך השבה לאנרגיה
פרסום
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "בעקבות התפתחויות טכנולוגיות שמאפשרות שימושים נוספים בבוצה באופן סביבתי שאינו יוצר מפגעים, ביצענו שינויים בתקנות הבוצה כך שיתאימו לנסיבות ולתנאים בישראל. התיקון שהובלנו ואושר היום מעמיד את מדינת ישראל בחזית הרגולציה העולמית בתחום זה, כשהבוצה תעבור תהליך שיאפשר את השימוש בה לצרכים סביבתיים ראויים, כולל השבת אנרגיה. את התהליך ביצענו בשיתוף בעלי עניין ותוך התייחסות למצב הייחודי של ישראל מבחינת היקף ההשקיה בקולחים ודישון הקרקע, כאשר עומד לנגד עינינו נושא בריאות הציבור והשמירה על הסביבה"
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה היום (ג') את התיקונים שהגיש המשרד להגנת הסביבה בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004, שעיקרם הוספת האפשרות לשימוש בבוצה גם בהשבה לאנרגיה.
בוצה היא הפרקציה המוצקה שנוצרת במהלך תהליך הטיפול בשפכים והיא מהווה – לאחר טיפול מתאים – חומר יעיל ונדרש, בעל איכויות רבות שמועיל לדישון ולטיוב קרקע חקלאית. עם זאת, בבוצה עלולים להימצא ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות, חומרים נדיפים שגורמים לריח עז ולמפגעים, וללא טיפול נאות – היא עלולה לשמש מצע להתפתחות חרקים ומזיקים היוצרים מפגע תברואי.
לשם הפיכת המטרד למשאב, הותקנו תקנות הבוצה לפני כ-16 שנה. התקנות נועדו למנוע זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים שנוצרים כתוצאה מסילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים, וייעודם לחקלאות או להטמנה בהתאם לרמת הטיפול. תקנות אלה, מהמחמירות בתחומן בעולם, הביאו לאסדרה של שוק הבוצה ולהפניית הרוב המוחלט לשימוש חקלאי יעיל לאחר טיפול מתאים.
בעקבות התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות שימושים נוספים בבוצה באופן סביבתי שאינו יוצר מפגעים, התעורר הצורך בביצוע תיקונים והתאמות לתקנות הבוצה שיתאימו לנסיבות והתנאים בישראל.
בין התיקונים שבוצעו בתקנות: פתיחת אפשרות לשימוש בבוצה הנוצרת במתקני טיפול בשפכים לצורך הפקת אנרגיה. בשנת 2019, 99% מכמות הבוצה המיוצרת במכוני טיהור שפכים הועברה לטיוב קרקעות ודישון. עם זאת, לעיתים קיים מחסור באתרי קומפוסטציה לעיבוד הבוצה ובאיתור שטחים חקלאיים ליישום הבוצה. על כן, נדרש לאפשר שימושים אלטרנטיביים נוספים בבוצה שהם סביבתיים ועדיפים על פני הטמנה כגון השבה לאנרגיה, שנפוצה באירופה וארה"ב באופן נרחב, או שימושים עתידיים הנותנים מענה סביבתי מתאים.
פרסום
בנוסף, הוחמר בתקנות הערך המרבי של החנקן הכללי בבוצה. החמרת ערך החנקן הכללי בבוצה מ-50 ל-25 קילוגרם לדונם לשנה נבעה מהחשש לגרימת נזק לגידולים החקלאיים, לקרקע ולמי תהום, במיוחד בהתחשב באפשרות לתוספת חנקן בקרקע כתוצאה משימוש בקולחים. יחד עם החמרה זו מוצע לבטל את ההגבלה על שימוש בבוצה בקרקע המושקית בקולחים. שני שינויים אלה תורמים למעשה להפחתה בתשומות החנקן בקרקע.
תהליך עדכון התקנות נעשה בשיתוף בעלי עניין והתייחסות למצב הייחודי של ישראל מבחינת היקף ההשקיה בקולחים ודישון הקרקע, בדגש מיוחד לנושאי בריאות הציבור ושמירה על הסביבה.
לתיקיית קבצים ולתקנות: https://drive.google.com/drive/folders/1aOcPI9FXMbhZA_kjfcHbwLrANqhgJxzm?usp=sharing
