כיל (ICL) בקשה להתיר לה להרחיב את היקף הזרמת המים מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכה התעשייתית

במפעלי ים המלח טוענים כי הגדלת ההזרמה נחוצה כדי למנוע פגיעה במלונות. כזכור, בחודש יוני התגלתה דליפה בתעלה, שגרמה לזיהום נחל צאלים. המשרד להגנת הסביבה: "קבענו תנאים להגדלת השאיבה לצורך תיקון"

בקשה שהגישה כיל (ICL) להתיר לה להרחיב את היקף הזרמת המים מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכה התעשייתית המשמשת את מפעלי ים המלח, מעוררת זעם בקרב ארגוני הסביבה. זאת, לאחר שבחודש יוני התגלתה דליפה בתעלה, שגרמה לזיהום בנחל צאלים. כעת מבקשת כיל לעשות שימוש באותה תעלה דולפת, שזיהמה את הנחל, כדי להגדיל את הזרמת המים לבריכת האידוי המשמשת לכריית אשלג (בריכה 5), במטרה להעלות בה את המפלס לגובה של יותר מ־15 מטר.

הרקע לבקשה הוא הצורך הדחוף של כיל ומפעלי ים המלח לשקם את תעלת ההזנה הדולפת ולאטום את אחד המקטעים שלה באמצעות יריעות פלסטיק. העבודות צפויות להתחיל בדצמבר הקרוב וכרוכות בהשבתת התעלה. לפי הבקשה, שהוגשה לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) בראשות שלומי הייזלר, מדובר בשאיבה והזרמה של 30-25 מיליון מ"ק באמצעות אותה תעלה. זאת, בנוסף למאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים, שכיל מזרימה מדי שנה לבריכת האידוי, מתוקף רישיון הפקה מיוחד שבו היא מחזיקה.

במסגרת הדליפה בתעלה, כמויות גדולות של מי ים המלח שדלפו ממנה גרמו להמלחת הקרקע ולהתחתרות במניפת הסחף של נחל צאלים, תוך פגיעה בטבע, בבתי גידול לבעלי חיים ובצומח. בעקבות הדליפה, זומנו מנכ"ל מפעלי ים המלח, מאיר מרגי, וסמנכ"ל התפעול של החברה, מיכאל אמסלם, לשימוע אצל מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה אמיר זלצברג בחשד להפרת חוק המים והוראות חוק שמירת הניקיון. הפרשה גם נחקרת במשטרה הירוקה.

בכיל הסבירו את הצורך בתוספת ההזרמה לבריכת האידוי בצורך לשמר את גובה המפלס שלה כדי למנוע פגיעה בתיירות ובבתי המלון באזור עין בוקק. לטענת כיל, הפסקת ההזרמה בלי העלאה מוקדמת של המפלס תוביל להתרחקות המים מקו החוף הנוכחי. עוד נטען כי בלי הגדלת היקף ההזרמה, לא ניתן לבצע את עבודות האיטום בתעלה.

מפעלי ים המלח שואבים מדי שנה בין 210 ל־230 מיליון מ"ק של מים מהאגן הצפוני של ים המלח אל הבריכה התעשייתית. כעת, כיל מבקשת מהות"ל אישור להרחיב את ההזרמה בעוד 30 מיליון מ"ק טרם יחלו עבודות השיקום של התעלה — וזאת באופן שיפצה על הפסקת ההזרמה בחודשים ינואר ופברואר הקרובים. רשות המים החליטה להיעתר לבקשה השנויה במחלוקת.

הארגונים הסביבתיים אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע מתנגדים לבקשת כיל. במכתב ששלחו לות"ל נכתב: "גוף מסחרי שהסב נזק סביבתי חמור לא יכול לבוא בדרישות שמשמעותן המשך גרימת הנזק והחרפתו, והכל כדי למנוע אובדן הכנסות ורווחים. הדרישה להגדיל את היקף השאיבה בכמות משמעותית היא הוספת חטא על פשע, שכן התוצאה תהיה הזרמה נוספת של מים בתעלה דולפת, תוך גרימה ודאית של נזק נוסף".

חלופות להפעלת התעלה שהוצעו בידי רשות הטבע והגנים, בהן הזרמת המים באמצעות צינור או הקמה של לגונה בעין בוקק באופן שיאפשר הזרמה שתשמר את גובה המפלס בסמוך לבתי המלון, נדחו על הסף מצד כיל.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לאור החשיבות של קידום פתרון קבע להפסקת החלחול מהתעלה, קבע המשרד תנאים סביבתיים להגדלת השאיבה למטרת ביצוע איטום התעלה".
מרשות המים נמסר: "ללא הגדלה חד־פעמית של ההזרמה לא ניתן לשקם את האזור שניזוק. יריעות האיטום ימנעו את המשך חלחול מי ים המלח מהתעלה".
בכיל סירבו להגיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

לקראת סיום הזיכיון ב־2028: ועדת הכלכלה דורשת מהממשלה להציג מתווה לעתיד נמל ...

1 ביולי 2026

האם משק המים חוזר לעיריות? ועדת הכלכלה החלה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלי...

1 ביולי 2026

ביקושי יתר של פי 3: מקורות הגדילה את גיוס האג"ח ל־1.75 מיליארד שקל

21 ביוני 2026

קידום טכנולוגיות התפלה וטיהור מים לסומלילנד

21 ביוני 2026

סוף לצריבות? המצוף החכם שעשוי לשנות את המאבק במדוזות בחופי הים התיכון

16 ביוני 2026

תוכנית חדשה להגנה מפני שיטפונות והצפות במרחב יהודה ושומרון

16 ביוני 2026

לקראת סיום הזיכיון ב־2028: ועדת הכלכלה דורשת מהממשלה להציג מתווה לעתיד נמל ...

1 ביולי 2026

האם משק המים חוזר לעיריות? ועדת הכלכלה החלה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלי...

1 ביולי 2026

ביקושי יתר של פי 3: מקורות הגדילה את גיוס האג"ח ל־1.75 מיליארד שקל

21 ביוני 2026

קידום טכנולוגיות התפלה וטיהור מים לסומלילנד

21 ביוני 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים

כדי להיות תמיד מעודכנים